הלכה ליום שלישי כ' חשון תשפ"ב 26 באוקטובר 2021

הטועם מן המאכל, האם מברך?

ביארנו כבר בכמה הזדמנויות, לענין ברכות הנהנין שאנו מברכים לפני האכילה, כגון ברכת שהכל וברכת מזונות, ש"ברכה ראשונה אין לה שיעור". כלומר, מי שאוכל איזה דבר, לעולם הוא מברך ברכה ראשונה על מה שהוא אוכל, וכגון מי ששותה אפילו טיפת מים, שמברך שהכל נהיה בדברו על שתיה זו. וכן על זה הדרך. שהרי אסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה, וגם באכילה מועטת יש הנאה. ורק לענין ברכה אחרונה, או ברכת המזון, צריך שיאכל מהמאכל שיעור כזית, (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם), וכמו שביארנו, אבל ברכה ראשונה יש לברך בכל שיעור.

ובגמרא במסכת ברכות (יד.) אמרו, מטעמת אינה צריכה ברכה. כלומר, דבר שאוכלים ממנו שלא לשם אכילה, אלא בכדי לטעום ממנו אם צריך להוסיף בו איזה תבלין וכדומה, אין לברך עליו לפני האכילה. ורק אם אכל מהמאכל יותר משיעור רביעית (שמונים ואחת מ"ל), צריך לברך לפני אכילה זו, שהרי לא יתכן שאדם יאכל שיעור גדול כזה בלי לכוין גם כן לשם אכילה, שהרי לטעימה בלבד אין צורך בשיעור גדול כל כך.

ונחלקו רבותינו הראשונים בפירוש הדבר במה שאמרו "מטעמת אינה צריכה ברכה". שלדעת רבינו חננאל אין הטועם פטור מברכה אלא אם פולט את המאכל אחרי שטועם ממנו. שמכיון שאינו בולע כלום, אינו צריך לברך על המאכל. ואילו לדעת הרמב"ם אף אם טועם מן המאכל, כל שאינו מכוין לשם אכילה, אלא הוא אוכל לצורך טעימה בלבד, אינו מברך בתחילה על מה שאוכל. שלא תיקנו ברכה אלא על מאכל שאוכלו ונהנה ממנו וכוונת האכילה היא לשם אכילה, ולא לשם טעימה בלבד.

ולענין הלכה, כתב מרן בספר בית יוסף, שכיון שלשיטת הרמב"ם מסכים גם רבינו הרי"ף, ובפרט שיש כאן ענין של ספק "ברכות", שכן המברך על מטעמת שהוא בולע ממנה, הוא מברך ברכה לבטלה לדעת הפוסקים הסוברים שאין לברך על טעימה כזו. לכן להלכה יש לפסוק כדעת הרמב"ם, שאפילו אם הוא בולע מהמאכל, מכיון שאינו מכוין לשם אכילה, אינו מברך בתחילה על מה שאוכל. וכן פסק מרן גם בשלחן ערוך.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, הביא שלדעת רבינו חננאל מסכימים גם הרשב"ץ, רבינו שמעון בר צמח, והסביר התשב"ץ כן גם בדעת הרמב"ם, שלעולם כל שהוא בולע ממה שאוכל, חייב לברך בתחילה, ולא אמרו מטעמת אינה צריכה ברכה אלא דוקא באופן שאינו בולע מהמאכל, אלא טועמו ופולטו. וכן פסקו עוד רבים מרבותינו הראשונים. ומכל מקום לענין הלכה בודאי שעלינו לפסוק כדעת מרן השלחן ערוך, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל".

אולם בכדי לצאת ידי כל השיטות, נכון להחמיר שבשעה שטועם מהמאכל והוא בולע ממנו, יכוין בדעתו גם כן להנות מהתבשיל בתורת אכילה, שאז לכל הדעות רשאי לברך על מה שטועם, שהרי הוא מתכוין גם כן להנאתו, ובזה יצא מכל חשש של אכילה בלא ברכה.

ולסיכום: הטועם מן התבשיל, אינו מברך על טעימה זו, (אלא אם הוא אוכל שיעור של שמונים ואחת מ"ל). ומכל מקום מהיות טוב, יכוין בשעה שטועם מהתבשיל לשם אכילה, כלומר שהוא מתכוין גם כן ליהנות מהמאכל, ואז יוכל לברך על מה שטועם, ויצא ידי חובת כל השיטות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה,
רציתי לשאול מי כותב את ההלכה היומית?
ממש ממש יפה ומסודר ובהיר ז' כסלו תשפ"ב / 11 בנובמבר 2021

הכותב הוא הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של מרן זצ"ל, מחבר ספרי אביר הרועים. 

מדבריכם מובן שבכל מצב. אולי כדאי להאיר כי רק אם הוא צמא שהרי כדברי המשנה : "השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו" א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

תודה על ההערה, וכבר כתבנו בזה בעבר בהלכה יומית, ויש לציין זאת גם בהלכה זו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה