הלכה ליום שלישי י' טבת תשע"ט 18 בדצמבר 2018

צירוף ילד קטן לזימון

היום הוא יום תענית עשרה בטבת, ודיני התענית מבוארים כאן.

בהלכה הקודמת נתבאר עיקר הדין של זימון לפני ברכת המזון. שאם שלשה אנשים או יותר, אכלו ביחד סעודה שיש בה פת לחם, חייבים לזמן לפני שיברכו ברכת המזון. וכמו שנתבאר.

והדבר ברור ששלשה שאמרנו, הכוונה שלשה אנשים גדולים, כלומר, שהם מעל גיל שלוש עשרה שנים ויום אחד, אבל שלשה ילדים קטנים, אינם רשאים לזמן לפני ברכת המזון.

ואם היו שני מבוגרים אוכלים יחד, ועמהם אוכל עוד ילד אחד שעדיין לא הגיע לגיל מצוות, נחלקו רבותינו הראשונים אם יש לצרף את הילד הקטן לזימון, או שאינו מצטרף לזימון. שלדעת הרי"ף והרמב"ם אפשר לצרף אפילו ילד קטן לזימון, בין אם מדובר בזימון של שלשה שאוכלים יחד, ובין אם מדובר בזימון של עשרה יחד (שאז מזכירים גם שם ה' בזימון כמו שביארנו בהלכה הקודמת). אולם גם לפי שיטת הרי"ף, אין לצרף לזימון אלא קטן שהגיע כבר לגיל שיודע למי אנו מברכים (כלומר, שמבין ענין ברכות, שאנו מברכים לה' יתברך). אבל קטן ממש, שאינו מבין למי אנו מברכים, אין מצרפים אותו לזימון, ואפילו לזימון של שלשה. (ואמנם לשיטת רבינו תם ועוד פוסקים, יש לצרף לזימון אפילו תינוק המוטל בעריסה, מכל מקום רוב הראשונים דחו דבריו ואין הלכה כמותו בזה).

ולדעת רבינו הרא"ש, אין לצרף לזימון אלא מי שהגיע כבר לגיל שלש עשרה שנים ויום אחד, אבל קטן אינו מצטרף לזימון, אפילו הוא יודע למי מברכים. וכדעת הרא"ש, פסק הרמ"א (בסימן קצט), וכן מנהג בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, שאינם מצרפים לזימון ילדים כלל, עד שיגיעו לגיל שלש עשרה שנים שלמות.

אבל מרן השלחן ערוך פסק בזה כדעת הרי"ף והרמב"ם, שכך דרכו של מרן, שבכל מקום שראה מחלוקת בין שלשת עמודי ההוראה, הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, פסק כדעת הרבים. וכאן דעת הרי"ף והרמב"ם לצרף קטן לזימון, ולכן הלכה כמותם. וכן מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, שכאשר מסבים שני מבוגרים יחד עם ילד אחד שיודע למי מברכים, מצרפים אותו לזימון.

עוד מוטל עלינו לבאר, מאיזה גיל אפשר לצרף קטן לזימון לדעת מרן. כי הרי"ף כתב, שאפילו "בן תשע או בן עשר" כל שיודע למי מברכים מזמנים עליו. אבל הרמב"ם כתב, שדי בכך שיגיע הילד לגיל שבע או גיל שמונה, שמאז יש לצרפו לזימון.

ומרן הבית יוסף כתב לבאר בדברי הרי"ף, שלעולם מה שכתב הרי"ף בן תשע בן עשר לאו דוקא הוא, שהרי הרמב"ם כתב בן שבע בן שמונה, ולא משמע שיש מחלוקת בדבר זה, אלא ודאי שכל ילד שיודע למי מברכים מזמנים עליו, והוא משיגיע לכל הפחות לגיל שבע או שמונה, כל אחד ואחד לפי חריפותו.

ולפיכך להלכה לדעת מרן השלחן ערוך, יש לצרף לזימון כל ילד שמבין למי מברכים, והוא לכל הפחות בן שבע שנים.

ואף שמתחילה כתב מרן הרב זצוק"ל בספרו שו"ת יביע אומר חלק ב, שאין לענות אחר ברכתו של קטן אמן, אלא מגיל תשע שנים ואילך, שרק מגיל זה יש לתלות שהוא יודע היטב למי אנו מברכים, (וממילא נראה שהוא הדין לענין צירוף לזימון, שמכיון שאנו מברכים יחד עמו, צריך שתהיה זו ברכה הראויה לענות אחריה אמן), מכל מקום בספרו שו"ת יביע אומר חלק ח, כתב לבאר, שזהו דוקא בילד שמן הסתם אינו חריף במיוחד, כמו שהיה בדורות הקודמים, אבל בזמנינו, שכל הילדים לומדים היטב בבתי הספר את ענין הברכות, ולא קיימת כמעט מציאות של ילד שיוצא לעבוד ואין לו ידיעה למי מברכים, יש לתלות מן הסתם שכל ילד מגיל שש שנים כבר יודע למי אנו מברכים.

וכבר הזכרנו בעבר, שעל ההורים מוטל להדריך את ילדיהם, שידעו לנקות את עצמם היטב אחר שעושים צרכיהם, מפני שכל שאינם יודעים לנקות עצמם כהלכה, אין ברכותיהם ברכות, ואין לענות אחריהם אמן, וכמו כן אין לצרפם לזימון. ולכן, כל שידוע שהילד אינו נקי כהלכה, אין לצרפו לזימון, ואין לענות אמן אחר ברכותיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מבוגר יכול לצרף שני ילדים שיודעים למי מברכים לזימון? בהלכה מתיחסים רק ל2 מבוגרים וילד וראינו שמותר, אבל מבוגר אחד ושני ילדים, האם מותר לצרפם לזימון? ג' אדר תשע"ז / 1 במרץ 2017

מבוגר אחד ושני ילדים לא עושים זימון.

האם גדול אחד ושני קטנים רשאים לזמן יחד? כ"ד אב תשס"ט / 14 באוגוסט 2009

אין מצרפים לזימון אלא קטן אחד ולא יותר בשום מקרה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה