הלכה ליום שלישי י' טבת תשע"ט 18 בדצמבר 2018

צירוף ילד קטן לזימון

היום הוא יום תענית עשרה בטבת, ודיני התענית מבוארים כאן.

בהלכה הקודמת נתבאר עיקר הדין של זימון לפני ברכת המזון. שאם שלשה אנשים או יותר, אכלו ביחד סעודה שיש בה פת לחם, חייבים לזמן לפני שיברכו ברכת המזון. וכמו שנתבאר.

והדבר ברור ששלשה שאמרנו, הכוונה שלשה אנשים גדולים, כלומר, שהם מעל גיל שלוש עשרה שנים ויום אחד, אבל שלשה ילדים קטנים, אינם רשאים לזמן לפני ברכת המזון.

ואם היו שני מבוגרים אוכלים יחד, ועמהם אוכל עוד ילד אחד שעדיין לא הגיע לגיל מצוות, נחלקו רבותינו הראשונים אם יש לצרף את הילד הקטן לזימון, או שאינו מצטרף לזימון. שלדעת הרי"ף והרמב"ם אפשר לצרף אפילו ילד קטן לזימון, בין אם מדובר בזימון של שלשה שאוכלים יחד, ובין אם מדובר בזימון של עשרה יחד (שאז מזכירים גם שם ה' בזימון כמו שביארנו בהלכה הקודמת). אולם גם לפי שיטת הרי"ף, אין לצרף לזימון אלא קטן שהגיע כבר לגיל שיודע למי אנו מברכים (כלומר, שמבין ענין ברכות, שאנו מברכים לה' יתברך). אבל קטן ממש, שאינו מבין למי אנו מברכים, אין מצרפים אותו לזימון, ואפילו לזימון של שלשה. (ואמנם לשיטת רבינו תם ועוד פוסקים, יש לצרף לזימון אפילו תינוק המוטל בעריסה, מכל מקום רוב הראשונים דחו דבריו ואין הלכה כמותו בזה).

ולדעת רבינו הרא"ש, אין לצרף לזימון אלא מי שהגיע כבר לגיל שלש עשרה שנים ויום אחד, אבל קטן אינו מצטרף לזימון, אפילו הוא יודע למי מברכים. וכדעת הרא"ש, פסק הרמ"א (בסימן קצט), וכן מנהג בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, שאינם מצרפים לזימון ילדים כלל, עד שיגיעו לגיל שלש עשרה שנים שלמות.

אבל מרן השלחן ערוך פסק בזה כדעת הרי"ף והרמב"ם, שכך דרכו של מרן, שבכל מקום שראה מחלוקת בין שלשת עמודי ההוראה, הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, פסק כדעת הרבים. וכאן דעת הרי"ף והרמב"ם לצרף קטן לזימון, ולכן הלכה כמותם. וכן מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, שכאשר מסבים שני מבוגרים יחד עם ילד אחד שיודע למי מברכים, מצרפים אותו לזימון.

עוד מוטל עלינו לבאר, מאיזה גיל אפשר לצרף קטן לזימון לדעת מרן. כי הרי"ף כתב, שאפילו "בן תשע או בן עשר" כל שיודע למי מברכים מזמנים עליו. אבל הרמב"ם כתב, שדי בכך שיגיע הילד לגיל שבע או גיל שמונה, שמאז יש לצרפו לזימון.

ומרן הבית יוסף כתב לבאר בדברי הרי"ף, שלעולם מה שכתב הרי"ף בן תשע בן עשר לאו דוקא הוא, שהרי הרמב"ם כתב בן שבע בן שמונה, ולא משמע שיש מחלוקת בדבר זה, אלא ודאי שכל ילד שיודע למי מברכים מזמנים עליו, והוא משיגיע לכל הפחות לגיל שבע או שמונה, כל אחד ואחד לפי חריפותו.

ולפיכך להלכה לדעת מרן השלחן ערוך, יש לצרף לזימון כל ילד שמבין למי מברכים, והוא לכל הפחות בן שבע שנים.

ואף שמתחילה כתב מרן הרב זצוק"ל בספרו שו"ת יביע אומר חלק ב, שאין לענות אחר ברכתו של קטן אמן, אלא מגיל תשע שנים ואילך, שרק מגיל זה יש לתלות שהוא יודע היטב למי אנו מברכים, (וממילא נראה שהוא הדין לענין צירוף לזימון, שמכיון שאנו מברכים יחד עמו, צריך שתהיה זו ברכה הראויה לענות אחריה אמן), מכל מקום בספרו שו"ת יביע אומר חלק ח, כתב לבאר, שזהו דוקא בילד שמן הסתם אינו חריף במיוחד, כמו שהיה בדורות הקודמים, אבל בזמנינו, שכל הילדים לומדים היטב בבתי הספר את ענין הברכות, ולא קיימת כמעט מציאות של ילד שיוצא לעבוד ואין לו ידיעה למי מברכים, יש לתלות מן הסתם שכל ילד מגיל שש שנים כבר יודע למי אנו מברכים.

וכבר הזכרנו בעבר, שעל ההורים מוטל להדריך את ילדיהם, שידעו לנקות את עצמם היטב אחר שעושים צרכיהם, מפני שכל שאינם יודעים לנקות עצמם כהלכה, אין ברכותיהם ברכות, ואין לענות אחריהם אמן, וכמו כן אין לצרפם לזימון. ולכן, כל שידוע שהילד אינו נקי כהלכה, אין לצרפו לזימון, ואין לענות אמן אחר ברכותיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מבוגר יכול לצרף שני ילדים שיודעים למי מברכים לזימון? בהלכה מתיחסים רק ל2 מבוגרים וילד וראינו שמותר, אבל מבוגר אחד ושני ילדים, האם מותר לצרפם לזימון? ג' אדר תשע"ז / 1 במרץ 2017

מבוגר אחד ושני ילדים לא עושים זימון.

האם גדול אחד ושני קטנים רשאים לזמן יחד? כ"ד אב תשס"ט / 14 באוגוסט 2009

אין מצרפים לזימון אלא קטן אחד ולא יותר בשום מקרה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה