הלכה ליום שני ט' טבת תשע"ט 17 בדצמבר 2018

דין הזימון

במשנה במסכת ברכות (מה.) שנינו, ששלשה אנשים שאכלו ביחד סעודה עם פת (לחם), חייבים לזמן קודם שיברכו ברכת המזון. וענין הזימון הוא שאומר אחד מהם "נברך שאכלנו משלו", והן עונים לו "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". וטעם הדבר שיש לזמן לשלשה שאכלו יחד, כתב המאירי שהוא בכדי שיתעוררו להזהר לברך ברכת המזון מתוך כוונה. ויש שכתבו שטעם הדבר הוא בכדי להרבות שבח וגדולה לפני ה' יתברך, להודות לו על שפע טובתו ברבים. ועל פי הזוהר הקדוש יש בזה טעם נוסף על דרך הסוד. ונחלקו הפוסקים אם חיוב הזימון הוא מן התורה או שאינו אלא מדברי חכמים.
 
ואף שעיקר נוסח הזימון הוא כפי שכתבנו, שיאמר המזמן "נברך שאכלנו משלו", ושאר המסובים יענו לו "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". מכל מקום, מנהג הספרדים להקדים לפני אמירת הזימון, שאומר המזמן "הב לן ונבריך למלכא עילאה קדישא" והם עונים לו "שמים". שהכוונה בזה שהם מצרפים עמהם רשות שמים, (ומרן זצוק"ל היה רגיל לבאר, שפירוש מה שאומרים "שמים", שמילת שמים היא ראשי תיבות: ש'ומע מ'שמיע י'חד מ'כוונים. שכולם מכוונים לדעת המזמן), ואחר כך אומר המזמן את נוסח הזימון כמו שכתבנו.

ויש נוהגים שאין המזמן אומר אלא, "הב לן ונבריך", ואינו אומר "למלכא עילאה קדישא". (וכן נהג מרן הרב זצוק"ל).

ומנהג האשכנזים שמקדימים לפני הזימון, שאומר המזמן "רבותי נברך" והם עונים לו, "יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם".

ונוסח זה שהזכרנו הוא כאשר מזמנים ביחד שלשה אנשים או יותר, עד תשעה אנשים, אבל אם היו שם עשרה אנשים, מזכירים שם שמים בזימון, ובלשון זו אומר המזמן "נברך אלהינו שאכלנו משלו", והם עונים לו "ברוך אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ומיד מברכים ברכת המזון.

ובהלכה הבאה נבאר מאיזה גיל ניתן לצרף אדם לזימון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אישה רשאית להצטרף לזימון גברים? י"ח כסלו תשע"ג / 2 בדצמבר 2012

נשים עונות גם הן לזימון שעושים שלשה גברים, או יותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה