הלכה ליום שני ט' טבת תשע"ט 17 בדצמבר 2018

דין הזימון

במשנה במסכת ברכות (מה.) שנינו, ששלשה אנשים שאכלו ביחד סעודה עם פת (לחם), חייבים לזמן קודם שיברכו ברכת המזון. וענין הזימון הוא שאומר אחד מהם "נברך שאכלנו משלו", והן עונים לו "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". וטעם הדבר שיש לזמן לשלשה שאכלו יחד, כתב המאירי שהוא בכדי שיתעוררו להזהר לברך ברכת המזון מתוך כוונה. ויש שכתבו שטעם הדבר הוא בכדי להרבות שבח וגדולה לפני ה' יתברך, להודות לו על שפע טובתו ברבים. ועל פי הזוהר הקדוש יש בזה טעם נוסף על דרך הסוד. ונחלקו הפוסקים אם חיוב הזימון הוא מן התורה או שאינו אלא מדברי חכמים.
 
ואף שעיקר נוסח הזימון הוא כפי שכתבנו, שיאמר המזמן "נברך שאכלנו משלו", ושאר המסובים יענו לו "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". מכל מקום, מנהג הספרדים להקדים לפני אמירת הזימון, שאומר המזמן "הב לן ונבריך למלכא עילאה קדישא" והם עונים לו "שמים". שהכוונה בזה שהם מצרפים עמהם רשות שמים, (ומרן זצוק"ל היה רגיל לבאר, שפירוש מה שאומרים "שמים", שמילת שמים היא ראשי תיבות: ש'ומע מ'שמיע י'חד מ'כוונים. שכולם מכוונים לדעת המזמן), ואחר כך אומר המזמן את נוסח הזימון כמו שכתבנו.

ויש נוהגים שאין המזמן אומר אלא, "הב לן ונבריך", ואינו אומר "למלכא עילאה קדישא". (וכן נהג מרן הרב זצוק"ל).

ומנהג האשכנזים שמקדימים לפני הזימון, שאומר המזמן "רבותי נברך" והם עונים לו, "יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם".

ונוסח זה שהזכרנו הוא כאשר מזמנים ביחד שלשה אנשים או יותר, עד תשעה אנשים, אבל אם היו שם עשרה אנשים, מזכירים שם שמים בזימון, ובלשון זו אומר המזמן "נברך אלהינו שאכלנו משלו", והם עונים לו "ברוך אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו". ומיד מברכים ברכת המזון.

ובהלכה הבאה נבאר מאיזה גיל ניתן לצרף אדם לזימון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אישה רשאית להצטרף לזימון גברים? י"ח כסלו תשע"ג / 2 בדצמבר 2012

נשים עונות גם הן לזימון שעושים שלשה גברים, או יותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה


איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה