הלכה ליום שני ח' שבט תשע"ט 14 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן ברכת דייסת דגנים, וכן ברכת עוגות ועגיות היא "בורא מיני מזונות". אבל שאר מיני הירקות והקטניות, אף על פי שבישלם, מברך עליהם בורא פרי האדמה. ולכן תבשילים של חומוס או שעועית או עדשים, וכל כיוצא בזה, ברכתם בורא פרי האדמה.

ומעתה היה ראוי לברך על האורז ברכת "בורא פרי האדמה", שהרי האורז אינו מין דגן. אולם בברייתא במסכת ברכות (לז.) מבואר, שדין האורז לענין זה הוא כדין מיני דגן, שאם הוא חי (שאוכלו בלא בישול) מברך עליו "בורא פרי האדמה", אבל אם הוא מבושל, מברכים עליו "בורא מיני מזונות". והטעם שהשוו רבותינו את דין האורז לדין שאר חמשת מיני דגן, כתב רבינו הרא"ש, שהוא מפני שהאורז משביע וסועד את הלב. ומכל מקום שונה דין האורז מדין שאר חמשת מיני דגן, שעל חמשת מיני דגן אם בירך בורא מיני מזונות, מברך לאחריהם ברכה אחרונה ברכת "על המחיה", ואילו האורז, מברך אחריו ברכת "בורא נפשות".

וטעם הדבר, הוא מפני שחמשת מיני דגן כולם הם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שהרי ארץ ישראל נשתבחה בחיטה ובשעורה, וגם הכוסמין הם מין של חטים. ושבולת שועל ושיפון הם מיני שעורים. ולכן חמשת מיני הדגן כולם הם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. אבל האורז אינו משבעת המינים, ולכן ברכתו האחרונה היא ברכת בורא נפשות כדין שאר הירקות והקטניות.

ומעתה נבא לדון לענין פריכיות אורז, שמאחר שהאורז ניכר בהן ונראה שהוא תפוח ואינו מבושל כלל, לכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כי הברכה הראויה על פריכיות אלו, היא ברכת בורא פרי האדמה. שהאוכל פריכיות אורז דינו שווה לדין מי שאוכל אורז שאינו מבושל, שמבואר בברייתא שמברך בורא פרי האדמה.

אולם לענין "פצפוצי אורז", כתב הגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל, שמכיון שלפני שאופים ומתפיחים את פצפוצי האורז, מבשלים אותם במים, ומאז ברכתם היא "בורא מיני מזונות", לכן גם אם לאחר מכן אפו את הגרעינים והחזירו אותם למצב שהם נראים כאילו אינם מבושלים, מכל מקום לא חזרה ברכתם להיות בורא פרי האדמה. ולכן ברכת פצפוצי אורז היא "בורא מיני מזונות". וכן עוגות ועוגיות העשויות מפצפוצים אלו, ברכתם בורא מיני מזונות, כדין האוכל אורז מבושל. (ושמענו שיש יצרנים, בפרט בחוץ לארץ, שמייצרים פצפוצי אורז שאינם מבושלים כלל, ועל אלו יש לברך "האדמה").

ולסיכום: על האורז מברך בתחילה ברכת בורא מיני מזונות, ואם אכל שיעור כזית (כעשרים ושבע גרם) ונתחייב בברכה אחרונה, מברך "בורא נפשות". וכן דין מי שאכל פצפוצי אורז, שמכיון שמבשלים אותם לפני האפיה, מברך עליהם בורא מיני מזונות. אבל האוכל פריכיות אורז, מכיון שאינן מבושלות כלל, מברך עליהן בורא פרי האדמה, וכדין מי שאוכל שאר מיני קטניות.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדבריכם בהלכות האחרונות יוצא שלספרדים כדורי פלאפל או ממרח חומוס ברכתם האדמה אפילו שנשתנה צורתם? ט' אדר ב תשע"ט / 16 במרץ 2019

כן כתב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז סימן כט, שעל הפלאפל יש לברך האדמה. אולם אחר כך הוסיף במילואים, שמאחר ויש בו הרבה מיני תבלין ופירורי לחם ונשתנה טעם האפונים וגם אינם ניכרים בכלל בעיסה, לכן יש לברך עליו שהכל.

מדוע על אורז מבושל מברכים מיני מזונות, מדוע לא אדמה?
אם מוציאים גרגר אורז מתוך הצלחת ניכר שזה אורז, על גרגר  חיטה או חומוס מבושל ניתן לברך אדמה? ו' כסלו תשע"ג / 20 בנובמבר 2012

האורז שונה משאר הקטניות, שמאחר ויש לו חשיבות, מברכים עליו ברכת מזונות כשהוא מבושל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה