הלכה ליום רביעי י"ב שבט תשע"ז 8 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

בועז בן ריבקה

רפואה שלמה והחלמה וחיים ארוכים

הוקדש על ידי

בנו גרשון

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה?

תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לברך עליו "המוציא לחם מן הארץ". ולכן על עוגות ועוגיות יש לברך ברכת "מזונות". וכן אם נעשה "תבשיל" מאחד מחמשת מיני דגן, כגון דייסת סולת, ברכתה "ברכת בורא מיני מזונות". מכל מקום ישנם אופנים שברכת הדגן היא "בורא פרי האדמה" כמו שנסביר.

חמשת מיני דגן אלו הם: חטים ושעורים וכוסמין ושבולת שועל ושיפון. והכוסמין הם מין של חטים. ושבולת שועל ושיפון הם מיני שעורים.

ובגמרא במסכת ברכות (לז.) אמרו: הכוסס את החטה (כלומר, מי שאוכל גרעיני חטה שלמים) מברך עליה "בורא פרי האדמה". ופירש מרן הבית יוסף (בסימן רח), שנראה מדברי הראשונים שפירשו את דברי הגמרא, שכאשר כוסס את גרעיני החטה, בין אם הם חיים ובין אם הם מבושלים, כל שהם שלמים וניכרים, מברך עליהם ברכת בורא פרי האדמה. שכן בתחילה ברכת החיטה היא "האדמה" כפי שמברכים על כל הירקות והקטניות, ורק על ידי בישול או טחינה לקמח, משתנה ברכת החטים לברכת "מזונות" או "המוציא".

לפיכך, כל שהוא אוכל את החיטה כמו שהיא כשהיא חיה, מברך עליה "האדמה". ומבואר בדברי הפוסקים רבותינו האחרונים, שכל שנתבשלו פתיתי הדגן הרבה, עד שהם רכים ונדבקים זה לזה, שוב אין לברך עליהם "האדמה", והופכת ברכתם ל"בורא מיני מזונות", כדין כל תבשיל העשוי ממיני דגן.

ומכלל הדברים אנו למדים, שחיטה שהיא תפוחה הנקראת "שלוה", מכיון שהגרעינים הם שלמים וניכרים שהם של חיטה, מברכים עליהם "בורא פרי האדמה" ואין לברך עליהם בורא מיני מזונות. אבל דייסת דגנים, כגון דייסת שיבולת שועל, שהגרעינים שבתוכה רכים מאד והם נדבקים זה לזה, ברכתה "בורא מיני מזונות" כדין כל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן. ואף על פי שגרעיני הדגן שבדייסה אינם מבושלים כל כך עד שנתמעכו ממש, מכל מקום כתבו הפוסקים שדי בכך שהגרעינים די רכים עד שהם נדבקים זה לזה, שאז ברכתם מזונות, ואין צורך שיתמעכו לגמרי.

שאלות ותשובות על ההלכה

מצד אחד כתוב : "שכאשר כוסס את גרעיני החטה, בין אם הם חיים ובין אם הם מ ב ו ש ל י ם, כל שהם שלמים וניכרים, מברך עליהם ברכת בורא פרי האדמה" כלומר שהבישול אינו משנה את הברכה, מצד שני בהמשך כתוב "ורק על ידי בישול או טחינה לקמח, משתנה ברכת החטים לברכת "מזונות" או "המוציא"." כלומר שבישול כן משנה את הברכה? כ"ו אייר תשע"ז / 22 במאי 2017

כאשר טוחנים את הקמח ואופים ממנו מאפה. או כאשר מבשלים את הקמח, כמו שעושים לביבות, או כאשר מבשלים חטים שלימות עד שהן נדבקות זו לזו, אז ברכתם בורא מיני מזונות. אבל אם בישל את החטים והם עדיין שלימות ופרודות זו מזו, כמו שעושים בבישול קל, ברכתן בורא פרי האדמה.

כתבתם "דייסת דגנים, כגון דייסת שיבולת שועל, שהגרעינים שבתוכה רכים מאד והם נדבקים זה לזה, ברכתה "בורא מיני מזונות" כדין כל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן". האם גם מברכים בסוף "על המחיה"? ט"ז שבט תשע"ז / 12 בפברואר 2017

נכון, לאחר מכן יש לברך על המחיה, אם אכל כשיעור,

מה מברכים על חיטה מבושלת (כמו בחמין בשבת, שנאכלת כמובן בפני עצמה )? ט"ז שבט תשע"ז / 12 בפברואר 2017

מאחר והגרגרים נדבקים זה לזה, ברכתו מזונות.

מה לגבי גרנולות למינהם? שיש בהם שיבולת שועל. ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

ברכתן בורא פרי האדמה.

מה מברכים ברכה אחרונה על "שלוה"? ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

בורא נפשות רבות.

איזה ברכה אחרונה יש לומר על הדייסה? ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

על דייסת דגנים, מברך לאחר מכן, על המחיה.

מה הברכה לדייסת שיבולת שועל שהיא  נוזלית? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

אם פתיתי השבולת שועל נדבקים זה לזה, כמו שנשמע מן השאלה, ברכתה בורא מיני מזונות.

האם זה משנה מהי רמת הסמיכות של הדיסה? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

אין זה תלוי בסמיכות התבשיל, אלא כשהגרגרים רכים מאד ודבוקים זה לזה, ברכתו מזונות.

לפי הסברא שזה "טפוח"  - לכאורה גם על פופ קורן צריך לברך בורא פרי האדמה? עם זאת, אולי ניתן לומר שבפופ קורן זה לא ניכר (בגלל זה נהיה לבן) ועל כן ברכתו שהכל? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

ברכת הפופקורן, בורא פרי האדמה.

מה הברכה על גרנולה? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

על הגרנולה יש לברך בורא פרי האדמה.

מה לגבי חמין העשוי מחיטה, עד עכשיו הייתי מברכת אדמה. האם לפי מה שנכתב לעיל מובן שזה מזונות נכון? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

על דגנים מבושלים כדייסה, או בחמין, יש לברך בורא מיני מזונות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה