הלכה ליום רביעי כ"ו אייר תש"פ 20 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

לעילוי נשמתו של אבי ומורי היקר האהוב והאוהב
תשאר אהוב בליבנו לעד
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו מאיר איררה

ברכה אחרונה אחר שתיית קפה או תה – מעשה מהגרש"ז אוירבך

בהלכה הקודמת הזכרנו את עיקר דין ברכה אחרונה אחר שתית משקה, שכל ששתה מן המשקה שיעור "רביעית", (כשמונים ואחד סמ"ק משקה), ושתה "בבת אחת", מברך ברכה אחרונה אחר השתייה, ברכת  "בורא נפשות". אבל אם שתה שיעור שהוא פחות משיעור רביעית, או ששתה רביעית אבל שתה לאט לאט מהמשקה, ולא שתה בבת אחת, אינו מברך ברכה אחרונה כלל.

ומעתה נראה היה לומר, שפשוט הדבר שאם שתה שיעור רביעית בבת אחת מקפה או מתה חם, וכגון שנצטנן הקפה מעט ויכול היה לשתות ממנו בבת אחת, שבודאי שיש לברך ברכה אחרונה לאחר שתייתו, וכדין שאר המשקאות.

אלא שהדין בזה אינו פשוט, שהרי ביארנו כבר, ששיעור השתיה בכדי להתחייב בברכה אחרונה, הוא תלוי בדרך השתיה אצל רוב בני האדם. ומכיון שאין דרך רוב בני אדם לשתות קפה כשהוא קר, כתב הגאון מרן החיד"א, שמי ששותה קפה כשהוא קר, "בטלה דעתו בדעת רוב בני אדם", ואינו מברך ברכה אחרונה כלל, שאין זו דרך ההנאה משתית קפה או תה. ואף על פי שיש מחלוקת בדבר, מכל מקום אחרונים רבים הסכימו לדברי מרן החיד"א בזה, וכתבו שלא יפה עושים אלו הנוהגים להשתהות עם הקפה עד שיצטנן בכדי לברך עליו ברכה אחרונה, מפני שלא הועילו במעשיהם כלום, ואם בירכו ברכה אחרונה, הרי נכנסו בחשש ברכה לבטלה.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל גם כן דן בענין זה, והעלה להלכה כדעת מרן החיד"א, שאם שותה קפה (שחור) בבת אחת, אינו מברך אחר כך ברכה אחרונה, מפני שאין זו דרך השתיה של קפה כלל. ומכל מקום הוסיף, לגבי תה, שדרך הרבה בני אדם שממתינים עד שהתה מתקרר מעט כדי לשתותו להרוות בו את צמאונם, הרי בזה לא שייך לומר שאין דרך בני אדם לשתותו כך, ולכן, השותה תה אחר שהתקרר מעט, ושתה רביעית בבת אחת, מברך ברכה אחרונה על מה ששתה.

ונראה שהוא הדין לגבי קפה המעורב עם חלב שהתקרר מעט, שהואיל והרבה בני אדם נוהגים לשתותו במהירות, מפני שאינו חם כל כך, גם כן יש להורות שמי ששתה ממנו רביעית בבת אחת, יברך ברכה אחרונה בסיום שתיתו.

ובענין זה נזכיר מעשה נפלא: הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, היה צועד בכל יום מביתו לכיוון הישיבה שבה היה מלמד. במשך שנים רבות היה חולף בדרכו בסמוך לבית קפה אחד, שהיו מוזגים שם קפה לאנשים ברחבה מיוחדת שבכניסה לבית הקפה. והנה הבחין הגאון רבי שלמה זלמן, שתמיד כאשר מגישים לפני אורחי המקום קפה, מגישים אותו כאשר בצידו מוגשת גם כוס מים צוננים. (והיו עושים כן, מפני שכך הדרך במקומות רבים, בעיקר בערי צרפת, שמגישים את הקפה ביחד עם כוס מים צוננים).

והנה אחר שנים רבות, דן חתנו של הגאון רבי שלמה זלמן, הלא הוא הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, בפני רבו חמיו הגאון זצ"ל, בדין זה שאנו דנים בו בהלכות אלו, האם לברך ברכה אחרונה אחר שתיית קפה. ואחר שפלפל בזה בחכמה בפני רבו, אמר לו הגאון רבי שלמה זלמן, תראה כמה יפה המנהג שנוהגים בבית הקפה שלידו אני עובר בכל יום, שמכיון שהם חוששים לדעת הפוסקים שיש לברך ברכה אחרונה אחר שתיית קפה, הם מגישים בסמוך גם כוס מים צוננים, בכדי שיוכלו הלקוחות לברך ברכה אחרונה ולצאת ידי חובת כל הדעות.

והנה הגאון רבי שלמה זלמן, היה ידוע כפיקח גדול מאין כמוהו, אך מרוב צדקתו ואהבת ישראל שהיתה נטועה בלבו, ועסק התורה שהיה עסוק בו תמיד, לא העלה בדעתו טעם אחר להגשת מים ביחד עם הקפה, אלא מפני שבעל הבית של אותו בית קפה חושש לדעת הפוסקים הסוברים שיש לברך אחר שתיית הקפה.

וממוצא דברי הגאון הרב אוירבך אנו למדים, שהמחמיר לחשוש לכל השיטות, ישתה גם כוס מים יחד עם שתיית הקפה, וישתה ממנה כשיעור רביעית בבת אחת, ואז לכל הדעות יברך ברכה אחרונה ותבא עליו ברכת טוב.

ולסיכום: השותה קפה עם חלב או תה אחר שהצטננו מעט, ושתה מהן כשיעור רביעית (שמונים ואחת סמ"ק) בבת אחת, מברך בסיום השתיה ברכת בורא נפשות רבות. אבל השותה משקה חם מאד, או קפה שחור וכיוצא בזה, (שאין דרך לשתותו כשהוא קר), אף על פי ששתה שיעור רביעית בבת אחת, מכיון שאין דרך העולם לשתות כך, אינו מברך ברכה אחרונה בסיום השתיה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי מרק חם? האם נאמר שדינו כמו קפה שחור ואין לברך אחריו, או שמא כמו נס קפה, מאחר ובכל זאת דרך אכילתו רק אחרי שהוא מתקרר קצת. ובמיוחד מרק שיש בו גם תוכן כמו ירקות אטריות עוף וכדומה י"ז סיון תשע"ה / 4 ביוני 2015

המרק, אין דרך לשתות אותו בבת אחת, אבל אם יש בו ירקות או בשר, בלאו הכי יש לברך בורא נפשות על אכילת הירקות והבשר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה