הלכה ליום ראשון כ"ב טבת תשפ"ב 26 בדצמבר 2021

דין המסתפק אם בירך ברכת המזון

בהלכות הקודמות ביארנו באופן כללי את דין "ספק ברכות להקל", ולמדנו שהמסתפק אם בירך על מה שהוא אוכל כעת, אינו חוזר לברך על מה שאוכל מן הספק, מפני שבכך הוא נכנס לספק נשיאת שם שמים לשוא בברכה, שהרי יתכן שבירך כבר על מה שאוכל והוא אינו חייב לברך כלל. ומכל מקום למדנו שאותו אדם רשאי להמשיך לאכול ממה שלפניו, לפי הכלל "ספק דרבנן להקל", ומכיון שעיקר דין ברכות הוא מדרבנן ואינו מן התורה ממש, לכן בכל מקום ספק אנו נוקטים שאינו חוזר לברך.

וכתבנו שכל זה הוא דוקא בברכות שחיובן הוא מדרבנן, אבל ברכת המזון שחיובה הוא מן התורה, (שכל שאכל ושבע ממה שאכל, חייב לברך מן התורה, כדבר שנאמר "ואכלת ושבעת וברכת"), אז הדין הוא שאף מחמת הספק חייב לחזור ולברך שוב ברכת המזון, כי ספק דאוריתא לחומרא, כלומר, ספק דבר תורה, להחמיר.

האם כל ברכת המזון היא "מן התורה"?
והנה בעיקר מה שכתבנו שברכת המזון חיובה הוא מן התורה, באמת שאין הדבר כן אלא לגבי שלושת הברכות הראשונות של ברכת המזון, "הזן את הכל", "על הארץ ועל המזון" וברכת "בונה ירושלים". אבל הברכה הרביעית הנקראת "הטוב והמטיב" (לעד האל אבינו מלכנו" וכו') אינה מן התורה, אלא חכמים תקנוה בברכת המזון. ולפי זה נראה פשוט שאין לחזור ולברך ברכה זו מחמת הספק, לפי הכלל "ספק ברכות להקל".

סברת ה"מגן אברהם"
אולם המגן אברהם (בסימן קפד) כתב שבכל מקום שחוזרים על ברכת המזון מחמת הספק, יש לחזור גם על ברכת הטוב והמטיב, מפני שאם נאמר שאין לחזור על ברכה זו, יבואו לזלזל בה, כאילו חשיבותה נחותה משאר ברכת המזון. והביא שכן כתבו גדולי האחרונים הספרדים, מהר"ש חיון ומהר"י הלוי. וכן כתבו עוד רבים מן הפוסקים, שאף על פי שבשאר ברכות אנו פוסקים ספק דרבנן להקל, מכל מקום כאשר מעורבות יחד ברכות שהן מן התורה וברכות שהן מדרבנן, אנו פוסקים שיש לחזור על כל הברכות, בכדי שלא יבאו לזלזל בברכות אלו שאינן מן התורה.

סברת ה"לחם משנה"
ובספר אליה רבה כתב, שמצא בלחם משנה, שאין לחזור על ברכת הטוב והמטיב, מפני שאינה של תורה. וכן כתב בספר עולת תמיד, שמסתמות לשון מרן השלחן ערוך שחוזר על ברכת המזון "מפני שהיא של תורה" משמע, שדוקא החלק בברכת המזון שהוא של תורה, חוזר עליו מן הספק, אבל הברכה הרביעית שאינה מן התורה, אינו חוזר לברכה מן הספק. וכן כתבו עוד רבים מן הפוסקים, שבכל מקום ספק, אין לחזור אלא על הברכות שחיובן הוא מן התורה, אבל הברכה הרביעית שבברכת המזון שחיובה הוא מדרבנן, אין לחזור עליה במקום ספק.

הדין למעשה
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, האריך בנדון זה בדברי הפוסקים, והביא ראיות לכאן ולכאן, והעלה למעשה שמחמת הספק אין לחזור ולברך את ברכת הטוב והמטיב, ורק את שלש הברכות הראשונות של ברכת המזון יש לברך גם במקום ספק.

ולסיכום: מי שאכל פת והוא שבע מאכילתו, ועתה הוא מסופק אם בירך ברכת המזון, חוזר מן הספק ומברך ברכת המזון, אבל לא יחזור לברך אלא את שלש הברכות הראשונות של ברכת המזון, אבל הברכה הרביעית של ברכת המזון, שהיא ברכת לעד האל אבינו מלכנו וכו', אינו חוזר לברך מן הספק.

ובהלכה הבאה יבואר דין הנשים בנדון זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה אן אישה אכלה שיעור כביצה והלכה לישון וקמה אחרי כמה שעות טובות (לא מרגישה שבעה כל כך) האם צריכה לברך ברכת המזון? כ"ד טבת תשפ"ב / 28 בדצמבר 2021

לא תברך, וביטלה מצות עשה מן התורה. 

אם אדם אכל ולא שתה ולא זוכר אם בירך ברכת המזון מה הדין .
וכן אם אדם אכל ושבת ולא זוכר אם בירך ברכת המזון מה הדין ז' אייר תשפ"א / 19 באפריל 2021

אם אכל שיעור כביצה, ואינו יודע אם בירך, צריך לחזור ולברך מספק. בין אם שתה ובין אם לא שתה. זו דעת מרן הבית יוסף. (ויברך רק את שלושת הברכות הראשונות, עד "בונה ירושלים", ולא ימשיך את ברכת האל אבינו וכו'). ואם אכל רק שיעור כזית, לא חוזר לברך מספק.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה