הלכה ליום חמישי י"ט טבת תשפ"ב 23 בדצמבר 2021

המסתפק אם בירך ברכה אחרונה

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של "ספק ברכות להקל", שמכיון שיש איסור לברך ברכה לחינם, (ועוד שאיסור זה הוא מן התורה), לכן המסתפק אם בירך על מה שאוכל אם לאו, אינו חוזר ומברך מן הספק, ורשאי להמשיך לאכול ממה שלפניו, הואיל ואיסור אכילה בלא ברכה אינו אלא מדרבנן, וספק דרבנן להקל.

ולאור כל זאת נתבאר, שהמסתפק אם בירך ברכת המזון אם לאו, ואכל ושבע, חייב לחזור ולברך ברכת המזון מן הספק, הואיל וברכת המזון חיובה מן התורה, ודוקא בברכות שהן מדרבנן אנו פוסקים שספיקן להקל, אבל ברכה שחיובה מן התורה, ספיקה להחמיר, כשאר דיני התורה שספיקן להחמיר.

ברכת "מעין שלוש"
נחלקו רבותינו הראשונים לענין ברכת "מעין שלוש", שהיא הברכה שאנו מברכים לאחר אכילת פירות משבעת המינים, כגון ענבים וכדומה, האם עיקר חיובה הוא מן התורה או אינו אלא מדרבנן. ויש השלכה הלכתית ברורה למחלוקת זו, שאם נאמר שחיוב ברכת מעין שלוש הוא מן התורה, נמצא שהמסתפק אם בירך ברכת מעין שלוש או לא, חייב יהיה לחזור ולברך מן הספק, כדין המסתפק אם בירך ברכת המזון, שהרי "ספק דאוריתא להחמיר". אולם אם אין חיוב ברכת מעין שלוש אלא מדרבנן, חזר דין ברכת מעין שלוש לדין שאר הברכות שאין חיובן אלא מדרבנן, ולכן מן הספק לא יחזור לברך שוב ברכת מעין שלוש.

דעת מרן השלחן ערוך
ולהלכה, דעת מרן השלחן ערוך שאין חיוב ברכת מעין שלוש אלא מדרבנן, ועל כן מעיקר הדין במקום ספק אם בירך ברכת מעין שלוש אם לאו, אינו חוזר ומברך ברכת מעין שלוש.

הדין למעשה
אולם מכיון שדבר נדון זה שנוי במחלוקת הפוסקים, שיש אומרים שחיוב ברכת מעין שלוש הוא מן התורה, לכן מהיות טוב נכון להחמיר, שכל שמסתפק אם בירך ברכת מעין שלוש אם לאו, יחזור לאכול עוד מאותו הדבר שאכל ממנו קודם, עד שיתחייב שנית בברכת מעין שלוש, ויוכל לברך ולפטור גם את מה שאכל קודם לכן, ותבא עליו הברכה.

צריך שיאכל וישבע
ומובן שכל מה שנחלקו הפוסקים בדין ברכת מעין שלוש אם חיובה הוא מן התורה או מדרבנן, אינה אלא במקום שאכל ושבע ממה שאכל, שאז יש מקום לומר שנתחייב בברכה מן התורה, כמו שנאמר "ואכלת ושבעת וברכת", אבל אם לא שבע ממה שאכל, אין כאן חשש חיוב ברכה מן התורה, וכדין מי שאכל פת לחם ממש ולא שבע ממה שאכל, שאינו חייב בברכת המזון אלא מדרבנן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה