הלכה ליום רביעי י' שבט תש"פ 5 בפברואר 2020

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביארנו בהזדמנות אחרת), על העץ ועל פרי העץ. ואם הפירות גדלו על אדמת ארץ ישראל, אז מברך, על הארץ ועל פירותיה. ואם אכל אדם עוגות או שאר מאכלים שברכתם בורא מיני מזונות, מברך בסיום אכילתו ברכת מעין שלוש, על המחיה ועל הכלכלה. ואם היה אותו המאכל מיוצר מחטה הגדלה בארץ ישראל (דבר שאינו שכיח), מברך על הארץ ועל מחיתה. ואם שתה רביעית יין (שהוא שיעור קרוב לשמונים ואחת מ"ל יין) או מיץ ענבים, ושתה את כל אותו השיעור בבת אחת, גם כן מברך אחר השתיה ברכת מעין שלוש, על הארץ ועל פרי הגפן. ואם היה היין מיוצר מענבים הגדלים בארץ ישראל, מברך, על הארץ ועל פרי גפנה. וכפי שנדפס נוסח ברכה זו בסידורים. (בסידור יחוה דעת עמ' רעד).

ומעתה עלינו לדון כיצד יש לנהוג כאשר אכל אדם עוגה בשיעור כזית, ואכל גם פירות משבעת המינים כשיעור, וגם שתה רביעית יין, כיצד יעשה, האם יברך על כל מאכל ומאכל ברכה אחרונה בפני עצמו, או שיברך ברכה אחת ויכלול בתוכה את שלושת הענינים, כלומר שיחתום בברכתו "על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות".

ושורש השאלה, הוא לפי מה שנתבאר אצלינו כבר בעבר, שאין לחתום (לחתום, הכוונה לחתימת הברכה, כלומר לסיום הברכה) בברכה בשניים, מפני שאין עושין מצוות חבילות חבילות (שיש בכך זלזול במצוות). ומטעם זה כתבנו בעבר שהנוסח הנכון בסיום ברכת על המחיה הוא "על הארץ ועל המחיה", ואין לחתום "על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה", משום שבכך הוא חותם בשניים. ואם כן לכאורה גם בנדון שאלתינו, נכון יותר שיברך שלש ברכות נפרדות על מה שאכל, ולא יחתום בשלשה ענינים בסיום ברכה אחת.

אולם דעת רוב רבותינו הראשונים, שבנדון כמו שלנו, יש לברך רק ברכה אחת על כל מה שאכל ויחתום ברכתו בשלשה ענינים. שכן פסקו בעל הלכות גדולות והרמב"ם ורבינו הטור, וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רח). ואף על פי שבאופן כללי הדין הוא שאין חותמין בשניים, מכל מקום בנדון שלנו אין לחוש לזה, שאין החתימה נחשבת לחתימה בשני ענינים, שהכל ענין אחד הוא, מפני שהארץ היא מוציאה המחיה (הקמח) והיין והפירות. (ולענין מה שכתבנו שאין לחתום על המחיה ועל הכלכלה, זהו מפני שכך היא גרסת רוב הראשונים בנוסח הברכה, וגם יש אומרים שהכלכלה היא ענין אחר לגמרי ואינה ענין אחד עם המחיה היוצאת מן הארץ).

ולכן להלכה, האוכל מפירות שבעת המינים, ושתה גם יין, ואכל גם מיני מזונות, ועליו לברך על כולם ברכה אחרונה, יברך ברכה אחת מעין שלוש על כולם, ויכלול בברכתו את שלשת הענינים שהוא חייב לברך עליהם, כך שבתחילת הברכה יאמר ברוך אתה ה' וכו' "על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ" וכו'. ויחתום "על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות".

ולעולם סדר הקדימה הוא, על המחיה ואחר כך הגפן ואחר כך העץ. ולפיכך הוא הדין שאם אכל מיני מזונות וגם שתה יין, יזכיר שני ענינים בברכתו, ויקדים את המחיה לגפן, וכן על זה הדרך.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין אם אכל מני מזונות כשיעור לעניין ברכה אחרונה, אך שתה יין פחות מכדי השיעור או אכל מפירות שנשתבחה בהם ישראל פחות מכדי שיעור. האם יזכיר בברכה גם את היין והפירות? וכן להיפך אם שתה יין כשיעור או פירות העץ כשיעור אבל מזונות פחות מכדי שיעור, האם יזכיר גם על המחיה? י"ד שבט תש"פ / 9 בפברואר 2020

אם לא אכל שיעור משניהם, יזכיר רק את המין שממנו אכל שיעור כזית. ורק אם יש ספק אם אכל כזית מאחד המינים, אז רשאי להוסיפו בברכה.

ואם אכל בבירור יותר מכזית פרי עץ משבעת המינים ונמצא בספק אם אכל כזית מזונות? מה יברך וכיצד? י' שבט תש"פ / 5 בפברואר 2020

יש בדין זה מחלוקת עצומה בין הפוסקים. ומרן רבינו זצ"ל בחזון עובדיה ברכות (עמוד קצט והלאה) העלה שבדיעבד, אם יש לו ספק אם אכל כשיעור, ואין לו אפשרות אחרת, רשאי לכלול בברכה אחרונה שמברך בלאו הכי, גם את הדבר שמסופק בו.

רציתי רק להעיר לגבי ההלכה המצורפת שכמה שידוע לי לא חייב שיהיה שיעור משאר המינים
למשל אם אכל שיעור מזונות ופחות משיעור שבעת המינים עדיין ניתן וצריך לצרף את שבעת המינים לברכת על המחיה ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

תודה על ההערה. למעשה, אם אכל חצי כזית של פירות שבעת המינים, וחצי כזית מפ כסנין וכדומה, לא יברך אחריהם ברכה אחרונה כלל. עיין הלכה ברורה חלק י עמוד תקיא.

מה הדין אם אכל כזית עוגה וגם מסופק אם שתה שיעור רביעית יין,האם מוסיפים ״על הגפן״ כיון שכבר חייב לברך ״על המחיה״? ג' שבט תשע"ז / 30 בינואר 2017

אם אכל כזית עוגה, והוא מסופק אם שתה רביעית יין, רשאי לכלול בברכת על המחיה גם את היין. ועיין בהלכה ברורה סימן רט ס"ק מט.

לגבי  נוסח  הברכה: לפני החתימה יש לומר: "ונודה לך על המחיה ועל הכלכלה", או  רק:  "ונודה  לך  על  המחיה"?
ה' שבט תשע"ב / 29 בינואר 2012

יש לומר רק: ועל המחיה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה