הלכה ליום רביעי י' שבט תש"פ 5 בפברואר 2020

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביארנו בהזדמנות אחרת), על העץ ועל פרי העץ. ואם הפירות גדלו על אדמת ארץ ישראל, אז מברך, על הארץ ועל פירותיה. ואם אכל אדם עוגות או שאר מאכלים שברכתם בורא מיני מזונות, מברך בסיום אכילתו ברכת מעין שלוש, על המחיה ועל הכלכלה. ואם היה אותו המאכל מיוצר מחטה הגדלה בארץ ישראל (דבר שאינו שכיח), מברך על הארץ ועל מחיתה. ואם שתה רביעית יין (שהוא שיעור קרוב לשמונים ואחת מ"ל יין) או מיץ ענבים, ושתה את כל אותו השיעור בבת אחת, גם כן מברך אחר השתיה ברכת מעין שלוש, על הארץ ועל פרי הגפן. ואם היה היין מיוצר מענבים הגדלים בארץ ישראל, מברך, על הארץ ועל פרי גפנה. וכפי שנדפס נוסח ברכה זו בסידורים. (בסידור יחוה דעת עמ' רעד).

ומעתה עלינו לדון כיצד יש לנהוג כאשר אכל אדם עוגה בשיעור כזית, ואכל גם פירות משבעת המינים כשיעור, וגם שתה רביעית יין, כיצד יעשה, האם יברך על כל מאכל ומאכל ברכה אחרונה בפני עצמו, או שיברך ברכה אחת ויכלול בתוכה את שלושת הענינים, כלומר שיחתום בברכתו "על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות".

ושורש השאלה, הוא לפי מה שנתבאר אצלינו כבר בעבר, שאין לחתום (לחתום, הכוונה לחתימת הברכה, כלומר לסיום הברכה) בברכה בשניים, מפני שאין עושין מצוות חבילות חבילות (שיש בכך זלזול במצוות). ומטעם זה כתבנו בעבר שהנוסח הנכון בסיום ברכת על המחיה הוא "על הארץ ועל המחיה", ואין לחתום "על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה", משום שבכך הוא חותם בשניים. ואם כן לכאורה גם בנדון שאלתינו, נכון יותר שיברך שלש ברכות נפרדות על מה שאכל, ולא יחתום בשלשה ענינים בסיום ברכה אחת.

אולם דעת רוב רבותינו הראשונים, שבנדון כמו שלנו, יש לברך רק ברכה אחת על כל מה שאכל ויחתום ברכתו בשלשה ענינים. שכן פסקו בעל הלכות גדולות והרמב"ם ורבינו הטור, וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רח). ואף על פי שבאופן כללי הדין הוא שאין חותמין בשניים, מכל מקום בנדון שלנו אין לחוש לזה, שאין החתימה נחשבת לחתימה בשני ענינים, שהכל ענין אחד הוא, מפני שהארץ היא מוציאה המחיה (הקמח) והיין והפירות. (ולענין מה שכתבנו שאין לחתום על המחיה ועל הכלכלה, זהו מפני שכך היא גרסת רוב הראשונים בנוסח הברכה, וגם יש אומרים שהכלכלה היא ענין אחר לגמרי ואינה ענין אחד עם המחיה היוצאת מן הארץ).

ולכן להלכה, האוכל מפירות שבעת המינים, ושתה גם יין, ואכל גם מיני מזונות, ועליו לברך על כולם ברכה אחרונה, יברך ברכה אחת מעין שלוש על כולם, ויכלול בברכתו את שלשת הענינים שהוא חייב לברך עליהם, כך שבתחילת הברכה יאמר ברוך אתה ה' וכו' "על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ" וכו'. ויחתום "על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות".

ולעולם סדר הקדימה הוא, על המחיה ואחר כך הגפן ואחר כך העץ. ולפיכך הוא הדין שאם אכל מיני מזונות וגם שתה יין, יזכיר שני ענינים בברכתו, ויקדים את המחיה לגפן, וכן על זה הדרך.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אכלתי מספיק מזונות כדי להתחייב בברכה אחרונה ושתיתי קצת יין (דבר שנפוץ מאוד בקידושים של בית הכנסת) – האם מזכירים גם את היין בברכה האחרונה? כי ליין בפני עצמו אין שיעור מספיק לברכה אחרונה, אבל אני ממילא מברך בגלל המזונות. כ"א סיון תש"פ / 13 ביוני 2020

אם לא שתית מהיין אפילו כשיעור כזית (עשרים ושבעה מ"ל), אין להזכיר את היין בברכה אחרונה. אבל אם שתית שיעור כזית, אף על פי שבדרך כלל אנו מצריכים שיעור רביעית לברכה אחרונה, מכל מקום מאחר ומברך כבר על המחיה, יוכל להוסיף גם את הגפן בתוך הברכה. ראה בהלכה ברורה סימן רח.

מה הדין אם אכל מני מזונות כשיעור לעניין ברכה אחרונה, אך שתה יין פחות מכדי השיעור או אכל מפירות שנשתבחה בהם ישראל פחות מכדי שיעור. האם יזכיר בברכה גם את היין והפירות? וכן להיפך אם שתה יין כשיעור או פירות העץ כשיעור אבל מזונות פחות מכדי שיעור, האם יזכיר גם על המחיה? י"ד שבט תש"פ / 9 בפברואר 2020

אם לא אכל שיעור משניהם, יזכיר רק את המין שממנו אכל שיעור כזית. ורק אם יש ספק אם אכל כזית מאחד המינים, אז רשאי להוסיפו בברכה.

ואם אכל בבירור יותר מכזית פרי עץ משבעת המינים ונמצא בספק אם אכל כזית מזונות? מה יברך וכיצד? י' שבט תש"פ / 5 בפברואר 2020

יש בדין זה מחלוקת עצומה בין הפוסקים. ומרן רבינו זצ"ל בחזון עובדיה ברכות (עמוד קצט והלאה) העלה שבדיעבד, אם יש לו ספק אם אכל כשיעור, ואין לו אפשרות אחרת, רשאי לכלול בברכה אחרונה שמברך בלאו הכי, גם את הדבר שמסופק בו.

רציתי רק להעיר לגבי ההלכה המצורפת שכמה שידוע לי לא חייב שיהיה שיעור משאר המינים
למשל אם אכל שיעור מזונות ופחות משיעור שבעת המינים עדיין ניתן וצריך לצרף את שבעת המינים לברכת על המחיה ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

תודה על ההערה. למעשה, אם אכל חצי כזית של פירות שבעת המינים, וחצי כזית מפ כסנין וכדומה, לא יברך אחריהם ברכה אחרונה כלל. עיין הלכה ברורה חלק י עמוד תקיא.

מה הדין אם אכל כזית עוגה וגם מסופק אם שתה שיעור רביעית יין,האם מוסיפים ״על הגפן״ כיון שכבר חייב לברך ״על המחיה״? ג' שבט תשע"ז / 30 בינואר 2017

אם אכל כזית עוגה, והוא מסופק אם שתה רביעית יין, רשאי לכלול בברכת על המחיה גם את היין. ועיין בהלכה ברורה סימן רט ס"ק מט.

לגבי  נוסח  הברכה: לפני החתימה יש לומר: "ונודה לך על המחיה ועל הכלכלה", או  רק:  "ונודה  לך  על  המחיה"?
ה' שבט תשע"ב / 29 בינואר 2012

יש לומר רק: ועל המחיה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה