הלכה ליום חמישי ט"ו תמוז תשע"ט 18 ביולי 2019

מזוזה למרפסת

שאלה: היכן יש לקבוע מזוזה בפתח המרפסת, האם בימין הכניסה מהבית למרפסת או בימין הכניסה מן המרפסת לבית?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (יא:) למדו חז"ל מן הפסוק, וכתבתם על מזוזות "ביתך", ביתך, דרך ביאתך, כלומר, יש לקבוע את המזוזה בצד שבו רגילים לבא אל הבית, וכשאדם מתחיל ללכת, דרכו להתחיל לצעוד ברגל ימין. מכאן שהמזוזה צריכה להיקבע בימין הפתח.

ובשו"ת מהרי"ל, דן בשאלה שעומדת לפנינו. כאשר יש לנו מרפסת, או חצר, שיש לה כניסה מהבית, ואין לה כניסה נוספת, באיזה צד יש לקבוע את המזוזה? וכך כותב המהרי"ל:

"פתח שבין הבית לחצר (כלומר, שיש חצר סמוכה לבית, ונכנסים לחצר דרך הבית), אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים (כלומר, היא סגורה, ואין לה כניסה אלא מצד הבית), אז יש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר". ודבריו הובאו להלכה בבית יוסף (יורה דעה סימן רפט), שחצר שיש לה רק כניסה אחת מהבית, יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לחצר. ולפי זה בנדון שלנו, נראה שיש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית אל המרפסת, הואיל ואין כניסה למרפסת אלא דרך הבית.

אולם הגאון בעל ספר בית מאיר, חולק בזה על דברי המהרי"ל, וכתב שלעולם יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן המרפסת אל הבית, כי לעולם הכניסה לבית היא הקובעת. וכן פסק הגאון החזון איש.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כתב שהמחלוקת הזו בין המהרי"ל לבית מאיר, היא מחלוקת קדומה מאד שכבר נחלקו בו התנאים שהובאו בברייתא במסכת מזוזה, ומדברי הברייתא נראה שהעיקר להלכה כדברי המהרי"ל ולא כדעת הגאון בית מאיר. אולם כתב שלהלכה אי אפשר לסמוך על הברייתא שהובאה במסכת מזוזה, מפני שיתכן שברייתות אלו לא נישנו (לא נלמדו) בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, וכל ברייתא שלא נשנתה בבית מדרשם, אי אפשר לסמוך עליה להלכה. וכן כתב הגאון בעל שו"ת גנת ורדים, שיש הלכות המובאות במסכת סופרים ובשאר מסכתות חיצוניות, שהן סתומות וחתומות, ואין להסתמך עליהן, כי ההעתקות בהן משובשות מאד.

ולענין הלכה כתב מרן רבינו זצ"ל, שההלכה היא כדעת המהרי"ל, שדעתו היא העיקרית להלכה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לכיוון החצר או המרפסת. אולם הוסיף מרן זצ"ל, שמעיקר הדין יש לנו טעם גדול לפטור לגמרי את רוב המרפסות ממצות מזוזה, מפני שרוב המרפסות שלנו, בארץ ישראל, אין להן תקרה, ומבואר בגמרא במסכת מנחות (לג:) שבית שאין לו תקרה פטור ממזוזה. ועוד, שאפילו במרפסת שיש לה תקרה, מכל מקום בדרך כלל אין במרפסת ארבע אמות על ארבע אמות (שהם קרוב לשני מטר על שני מטר), וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מהמזוזה, כמבואר במסכת סוכה (ג.).

ואפילו אם יש במרפסת כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (כלומר, יש שם שש עשרה אמות מרובעות, כגון שתי אמות על שמונה אמות), מכל מקום לדעת רוב הפוסקים, הרא"ש ורבינו ירוחם, שצריך שיהיה שם שיעור ארבע אמות על ארבע אמות בדוקא, ואין להסתפק בשש עשרה אמות רבועות. ולכן העיקר להלכה, שכל שאין במרפסת שיעור של ארבע על ארבע אמות, או שאין לה תקרה, היא פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ואמנם הרוצה להחמיר לקבוע מזוזה במרפסת, תבא עליו ברכה.

ולסיכום: מרפסת שאין לה תקרה, פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ויותר מכך, מרפסת שאין לה שיעור של ארבע על ארבע אמות (קרוב לשני מטר על שני מטר) פטורה ממצות מזוזה. והמחמיר לקבוע מזוזה במרפסת תבא עליו ברכה. ויקבענה בלא ברכה, בצד ימין של הכניסה למרפסת מן הבית. (יחוה דעת ח"ד סימן נא).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה