הלכה ליום רביעי ל' סיון תשע"ט 3 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו של הרב הגדול מזכה הרבים פה מפיק מרגליות

רבי אליהו פנחסי זצ"ל

ר"מ בישיבת יקירי ירושלים
שנפטר אמש לבית עולמו לאחר יסורים קשים
ת.נ.צ.ב.ה.
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ארץ ישראל ומצות כיבוד אב ואם

שאלה: אדם הדר בארץ ישראל, והוריו גרים בחוץ לארץ, ועתה הוריו מבקשים ממנו שיצטרף אליהם לגור על ידם בחוץ לארץ, האם עליו לשמוע בקול הוריו משום מצות כיבוד אב ואם?

תשובה: רבותינו במדרש ספרי אמרו, מעשה ברבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי רבי יהושע שהיו יוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ, וכשהגיעו לסוף גבולה של ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה, "וירשתם אותה וישבתם בה", וסמוך לאותו פסוק נאמר, "ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים", ללמדך, ששקולה מצות ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות, וחזרו ובאו למקומם.

והרמב"ן בספר המצוות כתב, כי מצות ישוב ארץ ישראל אף בזמן הזה היא מצות עשה מן התורה, והסכים עמו הרשב"ץ. וכן הסכמת רוב הפוסקים.
ובשו"ת מהר"ם מרוטנבורג פסק, שאין לבן לשמוע לקול אביו כשמצוהו שלא לעלות לארץ ישראל, כיון שמצוה היא לעלות לארץ ישראל, וכבר דרשו חז"ל (ביבמות דף ה:) "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה'", כולכם חייבים בכבודי. כלומר, מדוע לאחר מצות מורא אב ואם נאמר: אני ה'? ללמדך שכולם חייבים בכבודו של ה' יתברך, ולכן בכל דבר שיש בו דבר מצוה, לא ישמע לאביו, שכבוד ה' קודם. וכך היא הסכמת הפוסקים, שאפילו בדבר שאינו אלא איסור דרבנן, ואומר לו אביו לעבור על דבר מדברי חכמים, אל ישמע לו, כי כבוד ה' קודם לכבוד אביו בכל דבר. שגם אביו מחוייב לשמוע לקול דברי חז"ל. וכן פסק מרן השלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ).

וכן פסק בנדון קרוב לזה הגאון המבי"ט, לענין מי שנשבע לעלות לארץ ישראל, ועתה אביו דורש ממנו במפגיע להתיר את נדרו ולא לעלות ארצה, אינו רשאי להתיר את נדרו, אלא יעלה לארץ ישראל ואל ישמע בקול אביו, שכן מצוה גדולה היא לעלות לארץ ישראל אף בזמן הזה. ועוד הוסיף, כי אין לבן הזה שום איסור במה שאינו מקיים מצות כיבוד אב ואם, שהרי הוריו יכולים גם הם לעלות עמו לארץ ישראל, ושם יכבדם.

ומכלל הדברים אנו למדים שבודאי שאסור לרדת מארץ ישראל לחוץ לארץ על מנת לקיים מצות כיבוד אב ואם. אולם יש מקרה אחד שהוא יוצא מן הכלל, והוא כאשר רוצה הבן לרדת מארץ ישראל רק לביקור קצר אצל הוריו, לכבדם ולשמוח עמהם, ואינו יוצא מן הארץ אלא לפי שעה, שאז מותר לו לעשות כן, שאין זה בכלל ביטול מצות ישיבת ארץ ישראל, וכמו שכתב התשב"ץ בתשובה, שאין להתיר לצאת מארץ ישראל, אלא או על מנת ללמוד תורה או על מנת לקיים מצות כיבוד אב ואם. וכבר עמדו הפוסקים על כוונתו בזה, שהרי בודאי אין היתר לצאת לגמרי מארץ ישראל על מנת לקיים מצות כיבוד הורים, והסבירו דבריו שהכוונה בזה, כשרוצה לצאת מהארץ לזמן מה, על מנת להקביל פני הוריו, ומיד לעלות חזרה לארץ, שאז נדחית מצות יישוב הארץ לזמן קצר מפני ענין כיבוד הורים, אבל להשאר שם לצמיתות מפני רצון הוריו, אין להקל כלל ועיקר.

ולסיכום: הדר בארץ ישראל, אל לו לצאת מהארץ בכדי לדור בסמיכות להוריו, ומכל מקום לצורך ביקור קצר, מותר לצאת מארץ ישראל בכדי לקיים מצות כיבוד הורים.
אולם יש להבהיר, כי לעתים שאלה זו באה באופנים שונים המצריכים שאלת חכם לכל מקרה לגופו, וכגון שהדבר יגרום לריחוק גדול בין כלל בני המשפחה, ולהתרחקות מן התורה והמצוות, וכגון שאותו הדר בארץ ישראל הוא מחזיק את כל המשפחה מבחינה רוחנית, שאז יש לצדד שעליו לרדת מהארץ לטובת ענין גדול כזה, שהרבה גופי תורה תלויים בו, וכן על זה הדרך. ושומע לעצה חכם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה