הלכה ליום שני כ"ט אייר תשע"ח 14 במאי 2018

ההלכה מוקדשת להצלחת

אחינעם בת צפורה

הוקדש על ידי

המשפחה

שימוש ב"פומפייה" בחג

שאלה: אני מעוניינת להכין חביתות ירק מתפוחי אדמה בחג השבועות. האם מותר להכינן בחג?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור לעשות מלאכה ביום טוב (כלומר בחג), כשם שאסור לעשות מלאכה בשבת, חוץ ממלאכה הנקראת "מלאכת אוכל נפש", שהיא מלאכה המיועדת להכנת מאכלים לכבוד החג, שהתירה התורה לעשותן. כגון, בישול, טיגון, וכיוצא בזה.

מלאכות שאסור לעשותן ביום טוב
יש מלאכות שאף על פי שהן מיועדות ל"אוכל נפש", בכל זאת אסור לעשותן ביום טוב. ולמשל, אסור לאדם לקצור שדהו או לבצור כרמו בחג, וכן אסור לקטוף פירות מן האילנות ביום טוב, אפילו שעושה כן על מנת להשתמש בחטים או בענבים למאכל ביום טוב עצמו. וכן אסור לאדם לעמר ולדוש את התבואה ביום טוב, וכן אסור לברור ביום טוב, ואסור לטחון ביום טוב, וכפי שנבאר.

הטעם שהמלאכות הללו אסורות
נחלקו הפוסקים, אם המלאכות הללו שהזכרנו שאסור לעשותן ביום טוב, נאסרו מן התורה, או שרבותינו גזרו שלא לעשותן.

כי יש אומרים, שהטעם שאסור לקצור פירות ולבצור ענבים ביום טוב, הוא מפני שדרכם של בני האדם, לקצור את כל השדה בבת אחת, וכן לבצור את כל הכרם בבת אחת, ולכן אסרו חכמים לקצור ולבצור ביום טוב, כדי שלא יבוא אדם לידי טרחה יתירה ביום טוב. ולפיכך, אין איסור בעשיית המלאכות שהזכרנו, אלא מדרבנן (מדברי רבותינו), ולא מן התורה.

ולעומתם יש אומרים שמלאכות אלו נאסרו מן התורה ביום טוב. ובתלמוד ירושלמי הסמיכו זאת רבותינו על הפסוקים (כלומר, הביאו מקור לאיסור עשיית מלאכות אלו מן הפסוקים ממש).

דברי התלמוד ירושלמי
מדברי הירושלמי נוכל ללמוד את כללי הדברים, אילו הן המלאכות שמותר לעשותן, ואילו הן המלאכות שאסור לעשותן, וכך אמרו בירושלמי:

נאמר בתורה, "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", ומיד לאחר מכן נאמר בתורה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", ללמדינו, שלא כל מלאכת "אוכל נפש" הותרה ביום טוב, אלא רק מ"שימור ואילך". ו"שימור", הוא שמירת המצות, של יחמיצו בשעה שהן בצק. כלומר מזמן לישת הבצק והלאה, מותר לעשות כל מלאכה לצורך אוכל נפש, אבל מלאכות שנערכות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב.

לפיכך, לישת הבצק, אף על פי שהיא אסורה בשבת, ביום טוב היא מותרת, וכן טיגון ובישול וכיוצא בזה, מותר לעשותן ביום טוב. אבל מלאכות קצירה, או דישה או סחיטה או ברירה, שהן מלאכות שנעשות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב, כפי שהן אסורות בשבת.

שימוש בפומפייה
לאור מה שלמדנו, נוכל ללמוד לגבי הכנת קציצות ירק (לטקס) ביום טוב, שהאשה לוקחת תפוחי אדמה, וגוררת אותם על ידי מורג חרוץ (פומפיה), ואחר כך עושה מהם עיסה ומטגנת קציצות. ולכאורה היה נראה שאסור לעשות כן ביום טוב, משום שגרירת הירקות על ידי כלי המיוחד לכך, דומה למלאכת טוחן האסורה בשבת, ומלאכה זו אסורה גם ביום טוב, שהרי היא בכלל המלאכות הבאות לפני לישת הבצק, (כאשר טוחנים את החטים לעשות מהן קמח).

אולם למעשה מותר לגרור ביום טוב ירקות לצורך טיגון וכדומה, מפני שהיקלו חכמים בדבר במטחנה או פומפייה פרטית שיש בבתים, מפני שאין דרך (אין רגילות) לגרור הרבה ירקות במגררת כזו, אלא מעט לפי מה שיש בו צורך ליום טוב עצמו. ומאחר ואי אפשר לגרור את הירקות מראש, שהרי טעמם מתקלקל לאחר יום, לכן יש להקל בדבר.

ולסיכום: מותר לגרור ירקות במגררת מיוחדת ביום טוב, כאשר הפעולה חיונית ביום טוב, כמו גרירת תפוחי אדמה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר מותר להשתמש במצקת מחוררת בשבת או ביום טוב? ג' סיון תשע"ח / 17 במאי 2018

אין להשתמש בה, לא בשבת ולא ביום טוב. מפני שהוא כלי מיוחד לברירה. ובכלי כזה אסור להשתמש אפילו ביום טוב כמו שפסק מרן בשלחן ערוך סימן קי.

בחזון עובדיה "יום טוב" בנושא שימוש בפומפייה כתב בלשון "לשנות קצת ביום טוב מיום חול" ג' סיון תשע"ח / 17 במאי 2018

מרן זצ"ל בחזון עובדיה יום טוב עמוד עא, מדבר בגרירת גבינה, וכתב שנכון לעשות כן בשינוי קצת, משום שאפשר לעשות כן ערב יום טוב. ואנו דברנו בדבר שאי אפשר לגררו בערב יום טוב מפני שהוא מפיג טעם, כמו תפוחי אדמה.

לגבי איזה מאכל אסרו חז"ל ברירה ביום טוב? א' סיון תשע"ח / 15 במאי 2018

בשלחן ערוך סימן תק"י מבוארים דיני ברירה ביום טוב. והכלל הוא שביום טוב, כאשר אדם אוכל, מותר לו לברור באיזו צורה שנח לו יותר. שאם הפסולת מרובה, יוציא הפסולת. וכן להיפך. אבל עדיין יש אופנים שברירה אסורה לגמרי, כמו שמבואר בשלחן ערוך סימן תקו, ולכן אסור לנפות קמח ביום טוב. וכמו שמבואר שם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה