הלכה ליום שני כ"ט אייר תשע"ח 14 במאי 2018

ההלכה מוקדשת להצלחת

אחינעם בת צפורה

הוקדש על ידי

המשפחה

שימוש ב"פומפייה" בחג

שאלה: אני מעוניינת להכין חביתות ירק מתפוחי אדמה בחג השבועות. האם מותר להכינן בחג?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור לעשות מלאכה ביום טוב (כלומר בחג), כשם שאסור לעשות מלאכה בשבת, חוץ ממלאכה הנקראת "מלאכת אוכל נפש", שהיא מלאכה המיועדת להכנת מאכלים לכבוד החג, שהתירה התורה לעשותן. כגון, בישול, טיגון, וכיוצא בזה.

מלאכות שאסור לעשותן ביום טוב
יש מלאכות שאף על פי שהן מיועדות ל"אוכל נפש", בכל זאת אסור לעשותן ביום טוב. ולמשל, אסור לאדם לקצור שדהו או לבצור כרמו בחג, וכן אסור לקטוף פירות מן האילנות ביום טוב, אפילו שעושה כן על מנת להשתמש בחטים או בענבים למאכל ביום טוב עצמו. וכן אסור לאדם לעמר ולדוש את התבואה ביום טוב, וכן אסור לברור ביום טוב, ואסור לטחון ביום טוב, וכפי שנבאר.

הטעם שהמלאכות הללו אסורות
נחלקו הפוסקים, אם המלאכות הללו שהזכרנו שאסור לעשותן ביום טוב, נאסרו מן התורה, או שרבותינו גזרו שלא לעשותן.

כי יש אומרים, שהטעם שאסור לקצור פירות ולבצור ענבים ביום טוב, הוא מפני שדרכם של בני האדם, לקצור את כל השדה בבת אחת, וכן לבצור את כל הכרם בבת אחת, ולכן אסרו חכמים לקצור ולבצור ביום טוב, כדי שלא יבוא אדם לידי טרחה יתירה ביום טוב. ולפיכך, אין איסור בעשיית המלאכות שהזכרנו, אלא מדרבנן (מדברי רבותינו), ולא מן התורה.

ולעומתם יש אומרים שמלאכות אלו נאסרו מן התורה ביום טוב. ובתלמוד ירושלמי הסמיכו זאת רבותינו על הפסוקים (כלומר, הביאו מקור לאיסור עשיית מלאכות אלו מן הפסוקים ממש).

דברי התלמוד ירושלמי
מדברי הירושלמי נוכל ללמוד את כללי הדברים, אילו הן המלאכות שמותר לעשותן, ואילו הן המלאכות שאסור לעשותן, וכך אמרו בירושלמי:

נאמר בתורה, "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", ומיד לאחר מכן נאמר בתורה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", ללמדינו, שלא כל מלאכת "אוכל נפש" הותרה ביום טוב, אלא רק מ"שימור ואילך". ו"שימור", הוא שמירת המצות, של יחמיצו בשעה שהן בצק. כלומר מזמן לישת הבצק והלאה, מותר לעשות כל מלאכה לצורך אוכל נפש, אבל מלאכות שנערכות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב.

לפיכך, לישת הבצק, אף על פי שהיא אסורה בשבת, ביום טוב היא מותרת, וכן טיגון ובישול וכיוצא בזה, מותר לעשותן ביום טוב. אבל מלאכות קצירה, או דישה או סחיטה או ברירה, שהן מלאכות שנעשות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב, כפי שהן אסורות בשבת.

שימוש בפומפייה
לאור מה שלמדנו, נוכל ללמוד לגבי הכנת קציצות ירק (לטקס) ביום טוב, שהאשה לוקחת תפוחי אדמה, וגוררת אותם על ידי מורג חרוץ (פומפיה), ואחר כך עושה מהם עיסה ומטגנת קציצות. ולכאורה היה נראה שאסור לעשות כן ביום טוב, משום שגרירת הירקות על ידי כלי המיוחד לכך, דומה למלאכת טוחן האסורה בשבת, ומלאכה זו אסורה גם ביום טוב, שהרי היא בכלל המלאכות הבאות לפני לישת הבצק, (כאשר טוחנים את החטים לעשות מהן קמח).

אולם למעשה מותר לגרור ביום טוב ירקות לצורך טיגון וכדומה, מפני שהיקלו חכמים בדבר במטחנה או פומפייה פרטית שיש בבתים, מפני שאין דרך (אין רגילות) לגרור הרבה ירקות במגררת כזו, אלא מעט לפי מה שיש בו צורך ליום טוב עצמו. ומאחר ואי אפשר לגרור את הירקות מראש, שהרי טעמם מתקלקל לאחר יום, לכן יש להקל בדבר.

ולסיכום: מותר לגרור ירקות במגררת מיוחדת ביום טוב, כאשר הפעולה חיונית ביום טוב, כמו גרירת תפוחי אדמה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שמענו מהראשון לציון הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שליטא שמותר להשתמש בסלייסר בשבת כך הוא אמר בלווין לפני מספר שבועות,האם כל גם לדעת מור אביו זצ"ל ומה זה שונה מפומפייה? י"ב אלול תשע"ח / 23 באוגוסט 2018

יש בזה מחלוקת. ומרן זצ"ל לא חיוה דעתו בזה. ויש אומרים שהוא מותר משום שאינו טוחן. ואולי זו דעתו של הגאון הראש"ל שליט"א. אבל פומפיה ממש טוחנת את מה שגוררים עליה.

האם מותר מותר להשתמש במצקת מחוררת בשבת או ביום טוב? ג' סיון תשע"ח / 17 במאי 2018

אין להשתמש בה, לא בשבת ולא ביום טוב. מפני שהוא כלי מיוחד לברירה. ובכלי כזה אסור להשתמש אפילו ביום טוב כמו שפסק מרן בשלחן ערוך סימן קי.

בחזון עובדיה "יום טוב" בנושא שימוש בפומפייה כתב בלשון "לשנות קצת ביום טוב מיום חול" ג' סיון תשע"ח / 17 במאי 2018

מרן זצ"ל בחזון עובדיה יום טוב עמוד עא, מדבר בגרירת גבינה, וכתב שנכון לעשות כן בשינוי קצת, משום שאפשר לעשות כן ערב יום טוב. ואנו דברנו בדבר שאי אפשר לגררו בערב יום טוב מפני שהוא מפיג טעם, כמו תפוחי אדמה.

לגבי איזה מאכל אסרו חז"ל ברירה ביום טוב? א' סיון תשע"ח / 15 במאי 2018

בשלחן ערוך סימן תק"י מבוארים דיני ברירה ביום טוב. והכלל הוא שביום טוב, כאשר אדם אוכל, מותר לו לברור באיזו צורה שנח לו יותר. שאם הפסולת מרובה, יוציא הפסולת. וכן להיפך. אבל עדיין יש אופנים שברירה אסורה לגמרי, כמו שמבואר בשלחן ערוך סימן תקו, ולכן אסור לנפות קמח ביום טוב. וכמו שמבואר שם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בענין חולה שיש בו סכנה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שנשקפת סכנה לחייו, חובה לחלל עליו את השבת, להסיעו לבית החולים, או להדליק אור חשמל בכדי לטפל בו, וכן כל כיוצא בזה. ועתה נבאר כמה פרטים בענין זה, כפי שכתבם מרן הרב זצ"ל בספריו. כל מחלה שאומרים שהרופאים שיש בה סכנה, מחללים עליה את השבת, וכפי שנתבאר כבר, אפילו אם ......

לקריאת ההלכה