הלכה ליום רביעי ב' סיון תשע"ח 16 במאי 2018

ההלכה מוקדשת להצלחת

מרים בת מלכה

הוקדש על ידי

המשפחה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או טיגון.

ועתה נבאר פרט נוסף בענין בישול ביום טוב.

ישנם מאכלים הנקראים "מפיגים טעם", וישנם מאכלים "שאינם מפיגים טעם". כלומר, יש מאכלים, שטעמם הולך ופג מהם ככל שחולף זמן מאז שנתבשלו, וישנם מאכלים, שאין שינוי לרעה בטעמם גם אם יחלפו יום או יומיים מאז שנתבשלו.

ולדוגמא, בשר הצלוי על האש, ככל שחולף זמן מאז הכנתו, טעמו יורד ומתפוגג. ועדיף לאכלו מיד לאחר ההכנה. וכן ירקות מטוגנים, כגון תפוחי אדמה (צ'יפס), ככל שהם נאכלים בסמוך יותר להכנתם, טעמם טוב יותר, וככל שחולף זמן, טעמם הולך ומתפוגג. ובמאכלים כגון אלה, לדברי הכל מותר לעשותם ביום טוב. מאחר וכאשר מכינים אותם מערב יום טוב (כלומר, לפני כניסת החג), טעמם אינו משובח כל כך.

ולעומת זאת, תבשילים שאינם "מפיגים טעם", כגון תבשיל מרקחת ("ריבה"), וכן פירות מבושלים וכדומה, הרי טעמם אינו משתנה גם בחלוף מספר ימים מאז שנתבשל. ולגבי מאכלים אלה נחלקו רבותינו הראשונים, האם מותר להכינם ביום טוב.  שיש אומרים שמאחר והיה אפשר להכין את המאכלים מערב יום טוב, אסרו חכמים להכינם ביום טוב, כדי שלא יעמוד אדם כל החג כולו ויעסוק בבישולים וימנע משמחת יום טוב. ויש אומרים שלא גזרו בזה. וטעמי הדברים הובאו בהרחבה בבית יוסף ובדברי הפוסקים בהלכות יום טוב (סימן תצה).

ולענין הלכה פסק מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל (חזון עובדיה יום טוב עמוד ח), שמעיקר הדין מותר להכין ביום טוב אפילו מאכל שאינו מפיג טעם כלל. כגון מיני מרקחת או פירות מבושלים וכדומה. ומכל מקום נכון להחמיר בזה, שלא להכין מאכלים כאלה אלא מערב יום טוב, וביום טוב עצמו להכין רק מאכלים שטעמם משובח יותר כשהם טריים מאד. כגון ירקות מטוגנים וכדומה, כמו שכתבנו.

ומנהג האשכנזים להחמיר בדין זה, שלא להכין ביום טוב מאכלים שאינם "מפיגים טעם", כגון פירות מבושלים. ובכל אופן כתב בספר משנה ברורה, שאם לא הספיקו להכין את המאכלים לפני החג, מאחר ולא היה די זמן וכיוצא בזה, מותר להכינם ביום טוב. וכן על ידי שינוי,  מותר להכין את המאכלים ביום טוב. (כגון שפעולת הנחת הסיר על הכיריים תעשה בשינוי).

ולסיכום: כל מאכל שהוא משובח יותר כשאוכלים אותו בסמוך להכנתו, כגון ירק מטוגן, מותר להכינו ביום טוב. ומאכל שטעמו אינו משתנה לרעה בכך שיכינו אותו לפני כניסת החג, לכתחילה אין לדחות את הכנתו ליום טוב עצמו, אלא יכינוהו מערב יום טוב. וכמו שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לבשל ביום טוב שלא לצורך יום טוב עצמו? ומה יש להשיב למי שאומר שמותר להדליק גפרורים ביום טוב? י"ב אב תשע"ח / 24 ביולי 2018

ההערה הראשונה נכונה, ואסור לבשל אלא לצורך יום טוב. ולגבי גפרורים, עיין בספר חזון עובדיה יום טוב עמוד נא, שם הובאו דברי גדולי הפוסקים בזה.

מה הדין לגבי פלטה שמדליקים ביום שישי לשבת. האם מותר לכבות אותה במוצאי שבת ערב שבועות? ג' סיון תשע"ח / 17 במאי 2018

אסור בהחלט לכבות או להדליק את הפלאטה ביום טוב (בחג). אבל אפשר לכוין שעון שבת לתקע הפלאטה, כך שיהיה זמן מסויים שהפלאטה לא תדלוק (למשל בשעה 21:00) למשך כשעה. ובשעה זו שהפלאטה כבויה, יהיה אפשר לגרום (על ידי הזזת הזיזים של השעון) שהפלאטה לא תחזור לדלוק אחר כך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בענין חולה שיש בו סכנה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שנשקפת סכנה לחייו, חובה לחלל עליו את השבת, להסיעו לבית החולים, או להדליק אור חשמל בכדי לטפל בו, וכן כל כיוצא בזה. ועתה נבאר כמה פרטים בענין זה, כפי שכתבם מרן הרב זצ"ל בספריו. כל מחלה שאומרים שהרופאים שיש בה סכנה, מחללים עליה את השבת, וכפי שנתבאר כבר, אפילו אם ......

לקריאת ההלכה