הלכה ליום שני ב' סיון תש"פ 25 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

נסים חי בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או טיגון.

ועתה נבאר פרט נוסף בענין בישול ביום טוב.

ישנם מאכלים הנקראים "מפיגים טעם", וישנם מאכלים "שאינם מפיגים טעם". כלומר, יש מאכלים, שטעמם הולך ופג מהם ככל שחולף זמן מאז שנתבשלו, וישנם מאכלים, שאין שינוי לרעה בטעמם גם אם יחלפו יום או יומיים מאז שנתבשלו.

ולדוגמא, בשר הצלוי על האש, ככל שחולף זמן מאז הכנתו, טעמו יורד ומתפוגג. ועדיף לאכלו מיד לאחר ההכנה. וכן ירקות מטוגנים, כגון תפוחי אדמה (צ'יפס), ככל שהם נאכלים בסמוך יותר להכנתם, טעמם טוב יותר, וככל שחולף זמן, טעמם הולך ומתפוגג. ובמאכלים כגון אלה, לדברי הכל מותר לעשותם ביום טוב. מאחר וכאשר מכינים אותם מערב יום טוב (כלומר, לפני כניסת החג), טעמם אינו משובח כל כך.

ולעומת זאת, תבשילים שאינם "מפיגים טעם", כגון תבשיל מרקחת ("ריבה"), וכן פירות מבושלים וכדומה, הרי טעמם אינו משתנה גם בחלוף מספר ימים מאז שנתבשל. ולגבי מאכלים אלה נחלקו רבותינו הראשונים, האם מותר להכינם ביום טוב.  שיש אומרים שמאחר והיה אפשר להכין את המאכלים מערב יום טוב, אסרו חכמים להכינם ביום טוב, כדי שלא יעמוד אדם כל החג כולו ויעסוק בבישולים וימנע משמחת יום טוב. ויש אומרים שלא גזרו בזה. וטעמי הדברים הובאו בהרחבה בבית יוסף ובדברי הפוסקים בהלכות יום טוב (סימן תצה).

ולענין הלכה פסק מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל (חזון עובדיה יום טוב עמוד ח), שמעיקר הדין מותר להכין ביום טוב אפילו מאכל שאינו מפיג טעם כלל. כגון מיני מרקחת או פירות מבושלים וכדומה. ומכל מקום נכון להחמיר בזה, שלא להכין מאכלים כאלה אלא מערב יום טוב, וביום טוב עצמו להכין רק מאכלים שטעמם משובח יותר כשהם טריים מאד. כגון ירקות מטוגנים וכדומה, כמו שכתבנו.

ומנהג האשכנזים להחמיר בדין זה, שלא להכין ביום טוב מאכלים שאינם "מפיגים טעם", כגון פירות מבושלים. ובכל אופן כתב בספר משנה ברורה, שאם לא הספיקו להכין את המאכלים לפני החג, מאחר ולא היה די זמן וכיוצא בזה, מותר להכינם ביום טוב. וכן על ידי שינוי,  מותר להכין את המאכלים ביום טוב. (כגון שפעולת הנחת הסיר על הכיריים תעשה בשינוי).

ולסיכום: כל מאכל שהוא משובח יותר כשאוכלים אותו בסמוך להכנתו, כגון ירק מטוגן, מותר להכינו ביום טוב. ומאכל שטעמו אינו משתנה לרעה בכך שיכינו אותו לפני כניסת החג, לכתחילה אין לדחות את הכנתו ליום טוב עצמו, אלא יכינוהו מערב יום טוב. וכמו שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם חייב לעשות עירוב תבשילין גם אם אני יודע בוודאות שלא אבשל מיו"ט לשבת?  ואם כן חייב בעירוב, האם גם צריך לברך? ד' סיון תש"פ / 27 במאי 2020

לא חייב בעירוב, ואם עושה לא יברך עליו.

האם מותר לבשל ביום טוב שלא לצורך יום טוב עצמו? ומה יש להשיב למי שאומר שמותר להדליק גפרורים ביום טוב? י"ב אב תשע"ח / 24 ביולי 2018

ההערה הראשונה נכונה, ואסור לבשל אלא לצורך יום טוב. ולגבי גפרורים, עיין בספר חזון עובדיה יום טוב עמוד נא, שם הובאו דברי גדולי הפוסקים בזה.

מה הדין לגבי פלטה שמדליקים ביום שישי לשבת. האם מותר לכבות אותה במוצאי שבת ערב שבועות? ג' סיון תשע"ח / 17 במאי 2018

אסור בהחלט לכבות או להדליק את הפלאטה ביום טוב (בחג). אבל אפשר לכוין שעון שבת לתקע הפלאטה, כך שיהיה זמן מסויים שהפלאטה לא תדלוק (למשל בשעה 21:00) למשך כשעה. ובשעה זו שהפלאטה כבויה, יהיה אפשר לגרום (על ידי הזזת הזיזים של השעון) שהפלאטה לא תחזור לדלוק אחר כך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה