הלכה ליום חמישי ט"ו תמוז תשע"ח 28 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הגאון הגדול

רבי שמעון (בעדני) בן חביבה בתושח"י

חבר מועצת חכמי התורה
שה' יתברך ישלח דברו הטוב ויחזקהו ויאמצהו
אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לו

הוקדש על ידי

הלכה יומית

בגדים שהתייבשו בשבת

שאלה: בגדים שהיו רטובים בכניסת השבת, והיו תלויים על חבל הכביסה לייבוש, או שהיו בתוך מייבש כביסה לייבוש, האם מותר לקחתם בעצם יום השבת ולהשתמש בהם לצורך השבת?

תשובה: ביארנו כבר, שאסור לטלטל (להזיז) בשבת בגד רטוב מאד, מפני גזירת חכמים שמא יבא לסחוט את אותו הבגד בשבת ויעבור על איסור תורה של סחיטה בשבת. ואיסור זה של טלטול בגד רטוב בשבת, אינו שייך אלא בבגד שהוא רטוב ממש, אבל אם אינו רטוב אלא מעט, וכגון שנרטב רק מקצת ממנו, אין לחוש בזה לשמא יסחוט את הבגד, שכן אין רגילות לסחוט בגד שנרטב רק מעט, ולא גזרו בזה חכמים שמא יסחוט.

דברי המשנה ברורה
כתב הגאון המשנה ברורה (סימן שח סעיף קטן סג): בגד שהיה רטוב ב"בין השמשות", כלומר בשעת כניסת השבת, אין לטלטלו במשך כל השבת. כמו שמצאנו בלשון הגמרא, "מיגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא", כלומר, כל דבר שהיה מוקצה בשעת כניסת השבת, הרי הוא מוקצה לכל השבת. ואין אפשרות שדבר יהיה מוקצה בערב שבת, ובעיצומה של השבת יהפוך לחפץ המותר בטלטול.

אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו הליכות עולם ח"ג), העיר על דברי המשנה ברורה, ממה שכתב מרן הבית יוסף (סימן שי) בשם הארחות חיים:

"תמרים שנתן עליהם מים בערב שבת, כדי שהמים יקבלו את טעם התמרים ויהיה לו משקה לשתותו לאחר מכן, אף על פי שבשעת כניסת השבת אותם התמרים אינם מיועדים למאכל, וכמו כן המים אינם מיועדים עדיין לשתיה, מכל מקום הואיל והוא יודע שלאחר מכן בבוקר יום השבת יקבלו המים את טעם התמרים ויהיו טובים לשתיה, אין עליהם דין מוקצה, ומותר לשתות את המים בבוקרו של יום השבת".

כלומר, דבר שידוע מראש, בשעת כניסת השבת, שבעוד כמה שעות, הוא יהפוך לראוי ליום השבת, אין עליו תורת מוקצה לאחר מכן. ולכן, תמרים שלא היו ראויות למאכל, אבל היה ידוע שלאחר מכן הן תהיינה ראויות למאכל, מותר לאוכלן בשבת לאחר שהן תהיינה ראויות למאכל.

ואם כן הוא הדין לענין בגדים שהיו רטובים בכניסת השבת והיה אסור לטלטלם, שהואיל וידוע מראש, שהבגדים עתידים להתייבש במשך השבת ויהיו טובים ללבישה ולא יהיה שייך בהם חשש איסור סחיטה, מותר לטלטלם ביום השבת אחר שיתייבשו, ואין אנו אומרים שמתוך שהיו הבגדים אסורים בטלטול בבין השמשות, יאסר טלטולם לכל השבת.

ועוד הוסיף מרן רבינו זצ"ל, קושיא על דברי המשנה ברורה, שהרי אפילו בשעה שהבגדים רטובים, אין עליהם דין מוקצה ממש, שהרי הלכה בידינו, שמותר לכמה בני אדם לטלטל ביחד בגד שנרטב בשבת, מפני שאז אין לחוש שמא יבאו לסחוט את הבגד, כי כל אחד יזכיר לחבירו את האיסור. ואם כן, נמצא שגם בערב שבת לא היה הבגד מוקצה ממש. והוסיף על כך הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהרי מבואר בספר מגן אברהם (סימן שה ס"ק יא), שבגדים רטובים נחשבים "ראויים ללבישה", ואם כן על אף שאסור לטלטלם מחמת דין צדדי שמא יבא לסחטם, מכל מקום לא שייך לומר שהם מוקצים לכל השבת.

ולכן, בגד שהיה רטוב מערב שבת, והיה תלוי על חבלי הכביסה, או שהיה בתוך מייבש הכביסה וכיוצא בזה, מותר ללבשו ולטלטלו בשבת אחרי שיתייבש ויהיה טוב ללבישה.

ולסיכום:  בגד שהיה רטוב בשעת כניסת השבת, והתייבש במהלך השבת, והיה ידוע שיתייבש הבגד במהלך השבת, מותר לטלטלו וללבשו בשבת, ולא שייך בזה איסור מוקצה.

ויש להוסיף, שדין מוקצה בבגד רטוב בשבת, שייך דוקא באופן שהבגד היה רטוב בשיעור "טופח על מנת להטפיח". (כלומר הבגד היה רטוב כל כך, עד שהנוגע בו, נרטבת ידו, באופן שאילו יגע שוב בדבר אחר, ירטב גם אותו הדבר).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה