הלכה ליום חמישי ט"ו תמוז תשע"ח 28 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הגאון הגדול

רבי שמעון (בעדני) בן חביבה בתושח"י

חבר מועצת חכמי התורה
שה' יתברך ישלח דברו הטוב ויחזקהו ויאמצהו
אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לו

הוקדש על ידי

הלכה יומית

בגדים שהתייבשו בשבת

שאלה: בגדים שהיו רטובים בכניסת השבת, והיו תלויים על חבל הכביסה לייבוש, או שהיו בתוך מייבש כביסה לייבוש, האם מותר לקחתם בעצם יום השבת ולהשתמש בהם לצורך השבת?

תשובה: ביארנו כבר, שאסור לטלטל (להזיז) בשבת בגד רטוב מאד, מפני גזירת חכמים שמא יבא לסחוט את אותו הבגד בשבת ויעבור על איסור תורה של סחיטה בשבת. ואיסור זה של טלטול בגד רטוב בשבת, אינו שייך אלא בבגד שהוא רטוב ממש, אבל אם אינו רטוב אלא מעט, וכגון שנרטב רק מקצת ממנו, אין לחוש בזה לשמא יסחוט את הבגד, שכן אין רגילות לסחוט בגד שנרטב רק מעט, ולא גזרו בזה חכמים שמא יסחוט.

דברי המשנה ברורה
כתב הגאון המשנה ברורה (סימן שח סעיף קטן סג): בגד שהיה רטוב ב"בין השמשות", כלומר בשעת כניסת השבת, אין לטלטלו במשך כל השבת. כמו שמצאנו בלשון הגמרא, "מיגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא", כלומר, כל דבר שהיה מוקצה בשעת כניסת השבת, הרי הוא מוקצה לכל השבת. ואין אפשרות שדבר יהיה מוקצה בערב שבת, ובעיצומה של השבת יהפוך לחפץ המותר בטלטול.

אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו הליכות עולם ח"ג), העיר על דברי המשנה ברורה, ממה שכתב מרן הבית יוסף (סימן שי) בשם הארחות חיים:

"תמרים שנתן עליהם מים בערב שבת, כדי שהמים יקבלו את טעם התמרים ויהיה לו משקה לשתותו לאחר מכן, אף על פי שבשעת כניסת השבת אותם התמרים אינם מיועדים למאכל, וכמו כן המים אינם מיועדים עדיין לשתיה, מכל מקום הואיל והוא יודע שלאחר מכן בבוקר יום השבת יקבלו המים את טעם התמרים ויהיו טובים לשתיה, אין עליהם דין מוקצה, ומותר לשתות את המים בבוקרו של יום השבת".

כלומר, דבר שידוע מראש, בשעת כניסת השבת, שבעוד כמה שעות, הוא יהפוך לראוי ליום השבת, אין עליו תורת מוקצה לאחר מכן. ולכן, תמרים שלא היו ראויות למאכל, אבל היה ידוע שלאחר מכן הן תהיינה ראויות למאכל, מותר לאוכלן בשבת לאחר שהן תהיינה ראויות למאכל.

ואם כן הוא הדין לענין בגדים שהיו רטובים בכניסת השבת והיה אסור לטלטלם, שהואיל וידוע מראש, שהבגדים עתידים להתייבש במשך השבת ויהיו טובים ללבישה ולא יהיה שייך בהם חשש איסור סחיטה, מותר לטלטלם ביום השבת אחר שיתייבשו, ואין אנו אומרים שמתוך שהיו הבגדים אסורים בטלטול בבין השמשות, יאסר טלטולם לכל השבת.

ועוד הוסיף מרן רבינו זצ"ל, קושיא על דברי המשנה ברורה, שהרי אפילו בשעה שהבגדים רטובים, אין עליהם דין מוקצה ממש, שהרי הלכה בידינו, שמותר לכמה בני אדם לטלטל ביחד בגד שנרטב בשבת, מפני שאז אין לחוש שמא יבאו לסחוט את הבגד, כי כל אחד יזכיר לחבירו את האיסור. ואם כן, נמצא שגם בערב שבת לא היה הבגד מוקצה ממש. והוסיף על כך הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהרי מבואר בספר מגן אברהם (סימן שה ס"ק יא), שבגדים רטובים נחשבים "ראויים ללבישה", ואם כן על אף שאסור לטלטלם מחמת דין צדדי שמא יבא לסחטם, מכל מקום לא שייך לומר שהם מוקצים לכל השבת.

ולכן, בגד שהיה רטוב מערב שבת, והיה תלוי על חבלי הכביסה, או שהיה בתוך מייבש הכביסה וכיוצא בזה, מותר ללבשו ולטלטלו בשבת אחרי שיתייבש ויהיה טוב ללבישה.

ולסיכום:  בגד שהיה רטוב בשעת כניסת השבת, והתייבש במהלך השבת, והיה ידוע שיתייבש הבגד במהלך השבת, מותר לטלטלו וללבשו בשבת, ולא שייך בזה איסור מוקצה.

ויש להוסיף, שדין מוקצה בבגד רטוב בשבת, שייך דוקא באופן שהבגד היה רטוב בשיעור "טופח על מנת להטפיח". (כלומר הבגד היה רטוב כל כך, עד שהנוגע בו, נרטבת ידו, באופן שאילו יגע שוב בדבר אחר, ירטב גם אותו הדבר).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה