הלכה ליום שלישי י"ג תמוז תשע"ח 26 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמחה (סימי) בת כזלה

רפואה שלימה במהרה ולישועות במהרה.

הוקדש על ידי

פלוני

תליית בגדים יבשים בשבת

בהלכה הקודמת, ביארנו שאסור לתלות בגדים רטובים בשבת על מנת לייבשם, ודבר זה אינו אסור מן התורה, אלא מתקנת חכמים שתקנו שלא יעשו כן בכדי שלא יבאו לחשוד באותו אחד התולה בגדיו בשבת, שכיבס את הבגדים בשבת.

ועתה עלינו לדון, אם יש איסור לתלות בשבת בגדים שהם יבשים כבר, או שאין בזה איסור.

ובענין זה דן הגאון רבינו יוסף חיים, וכתב שאפילו בגדים יבשים אסור לשטוח (לתלות) בשבת על גבי חבלי הכביסה, שהרי הרואים אינם יודעים אם הבגד הוא יבש או רטוב, ויבואו לחשוד באותו אדם שתלה את בגדיו, שבודאי כיבסם בשבת. או יחשדוהו שהבגד מכובס רק בחלקו, שהיה עליו כתם והוא כיבסו לבדו, ואחר כך תלה את הבגדים. לפיכך אסור לתלות בשבת גם בגדים יבשים. וכדברי רבינו יוסף חיים, פסק לפני שנים רבות הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, בספר ילקוט יוסף חלק ג, שיש להחמיר שלא לתלות אפילו בגדים יבשים לגמרי בשבת, משום מראית העין.

השגת מרן זצ"ל על דברי רבי יוסף חיים זצ"ל
אולם אחר הדברים האלה, מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו הליכות עולם חלק ג, העיר על דברי רבינו יוסף חיים, מדברי המגן אברהם, שכתב שדוקא כאשר הבגדים רטובים ממש, אז אסור לשוטחם שיתיבשו, אבל אם הבגד אינו רטוב, לא גזרו חכמים שלא לשטחו לייבוש בשבת. שאין זה בכלל הגזירה כלל ועיקר. וכן משמע מדברי עוד רבים מגדולי האחרונים, שאף אם יש לאסור תליית בגדים שהם רטובים אפילו בחלק קטן מהם, מכל מקום בגד שאינו רטוב בכלל אין לאסור לשטחו בשבת, אפילו אם עושה כן באותו אופן שהוא שוטח את הבגדים לייבוש.

וכן משמעות הדברים, במה שאמרו רבותינו "לא ישטח אדם כליו בשבת אפילו מן הזיעה", משמע דוקא אם הם רטובים מעט אז אסור לשוטחם, אבל אם הם אינם רטובים כלל, מותר לשוטחם. ומכל מקום המחמיר לכתחילה לחוש לדעת רבי יוסף חיים ולתלותם באופן אחר שיהיה ניכר שאינו בא לייבשם, תבא עליו הברכה. וכן פסק הגאון הראש"ל בספר ילקוט יוסף.

ולסיכום: מותר לתלות בשבת בגדים שאינם רטובים כלל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה