הלכה ליום חמישי כ"ז תשרי תשפ"א 15 באוקטובר 2020

האם מותר לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא?

בגמרא במסכת ברכות (דף מב.) אמרו, תיכף לנטילת ידיים, ברכה. ובפירוש דברי הגמרא נחלקו רבותינו הראשונים, שרבינו הרמב"ם מפרש את דברי הגמרא במים אחרונים שאחרי הסעודה, שאין להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון. אבל בין נטילת ידיים שקודם הסעודה לברכת המוציא, מותר לדבר לדעת הרמב"ם.

ויש מפרשים, שהגמרא מדברת בנטילת ידיים שקודם הסעודה, וסוברים שיש להסמיך ברכת המוציא לנטילה בלי שום הפסק ודיבור. וכתב הטור (לרבינו יעקב, בנו של הרא"ש רבינו אשר.) שהרא"ש היה רגיל, אף במים ראשונים, שלא להפסיק ולא לדבר עד ברכת המוציא.

ובתלמוד ירושלמי אמרו, כל מי שתוכף לנטילת ידיים ברכה (דהיינו שאינו מפסיק בין נטילה לברכה), אין השטן מקטרג באותה סעודה, ופשטות לשון הירושלמי, נראה שמדבר על הפסק בין נטילת ידיים שקודם הסעודה לברכת המוציא, שהרי אמרו שאין השטן מקטרג באותה סעודה, משמע שמדבר על סעודה שעומד לפניה, דהיינו בין נטילת ידיים שקודם הסעודה לברכת המוציא, אלא שאפשר לפרש שמה שנאמר אין השטן מקטרג כל אותה סעודה, הכוונה על העבר, שלא יינזק מהמאכלים שאכל, ויש סימוכין לפירוש זה בדברי הירושלמי מכמה מקומות. 

ומרן הבית יוסף (סימן קס"ז) אחרי שהביא דברי הפוסקים והירושלמי בעניין זה, סיים, וכן נכון לעשות ליזהר גם במים ראשונים. ומשמעות לשונו "וכן נכון ליזהר" הוא, שמעיקר הדין הלכה כהרמב"ם שמותר לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא, ומכל מקום ראוי לחוש וליזהר שלא לדבר כלל בין נטילת ידיים לברכת המוציא. וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
ידוע לנו שכול המאבד שם מן השמות הקדושים הטוהרים שנקרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקה מן התורה(ויודע שאין בית המקדש. אבל עדיין לעניינן חומרת הדבר)אני רוצה לדעת אם אדם כותב במכתבו או סתם ככה בעלמא אותיות צדי ובית מצבאות,או שין דלת משדי הוא לוקה מן התורה?הרי יש משמעות לצירוף האותיות צדי ובית שזה חיה וגם לשין ודלת שזה איבר האישה או מלאך הרע. כ"א אב תש"פ / 11 באוגוסט 2020

 

מפורש בפ"ד במסכת סופרים שהכותב אותיות יו"ד ודל"ת ושדי, הרי אלו מן השמות הנמחקים, ובודאי שאינו לוקה. וכן פסק הרמב"ם.  

אנחנו הורגלנו שאם דיבר בין נט"י להמוציא,חוזר ליטול ידיים עם ברכה.
האם הרגל זה הוא מלכתחילה? כ"ד טבת תשע"ב / 19 בינואר 2012

הרגל זה הוא בטעות גמורה, כי אפילו המחמירים לחזור וליטול, אינם מברכים, שהיא ברכה לבטלה, הואיל ומן הדין אינו חוזר ליטול.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה