הלכה ליום חמישי כ"ז תשרי תשפ"א 15 באוקטובר 2020

האם מותר לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא?

בגמרא במסכת ברכות (דף מב.) אמרו, תיכף לנטילת ידיים, ברכה. ובפירוש דברי הגמרא נחלקו רבותינו הראשונים, שרבינו הרמב"ם מפרש את דברי הגמרא במים אחרונים שאחרי הסעודה, שאין להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון. אבל בין נטילת ידיים שקודם הסעודה לברכת המוציא, מותר לדבר לדעת הרמב"ם.

ויש מפרשים, שהגמרא מדברת בנטילת ידיים שקודם הסעודה, וסוברים שיש להסמיך ברכת המוציא לנטילה בלי שום הפסק ודיבור. וכתב הטור (לרבינו יעקב, בנו של הרא"ש רבינו אשר.) שהרא"ש היה רגיל, אף במים ראשונים, שלא להפסיק ולא לדבר עד ברכת המוציא.

ובתלמוד ירושלמי אמרו, כל מי שתוכף לנטילת ידיים ברכה (דהיינו שאינו מפסיק בין נטילה לברכה), אין השטן מקטרג באותה סעודה, ופשטות לשון הירושלמי, נראה שמדבר על הפסק בין נטילת ידיים שקודם הסעודה לברכת המוציא, שהרי אמרו שאין השטן מקטרג באותה סעודה, משמע שמדבר על סעודה שעומד לפניה, דהיינו בין נטילת ידיים שקודם הסעודה לברכת המוציא, אלא שאפשר לפרש שמה שנאמר אין השטן מקטרג כל אותה סעודה, הכוונה על העבר, שלא יינזק מהמאכלים שאכל, ויש סימוכין לפירוש זה בדברי הירושלמי מכמה מקומות. 

ומרן הבית יוסף (סימן קס"ז) אחרי שהביא דברי הפוסקים והירושלמי בעניין זה, סיים, וכן נכון לעשות ליזהר גם במים ראשונים. ומשמעות לשונו "וכן נכון ליזהר" הוא, שמעיקר הדין הלכה כהרמב"ם שמותר לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא, ומכל מקום ראוי לחוש וליזהר שלא לדבר כלל בין נטילת ידיים לברכת המוציא. וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
ידוע לנו שכול המאבד שם מן השמות הקדושים הטוהרים שנקרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקה מן התורה(ויודע שאין בית המקדש. אבל עדיין לעניינן חומרת הדבר)אני רוצה לדעת אם אדם כותב במכתבו או סתם ככה בעלמא אותיות צדי ובית מצבאות,או שין דלת משדי הוא לוקה מן התורה?הרי יש משמעות לצירוף האותיות צדי ובית שזה חיה וגם לשין ודלת שזה איבר האישה או מלאך הרע. כ"א אב תש"פ / 11 באוגוסט 2020

 

מפורש בפ"ד במסכת סופרים שהכותב אותיות יו"ד ודל"ת ושדי, הרי אלו מן השמות הנמחקים, ובודאי שאינו לוקה. וכן פסק הרמב"ם.  

אנחנו הורגלנו שאם דיבר בין נט"י להמוציא,חוזר ליטול ידיים עם ברכה.
האם הרגל זה הוא מלכתחילה? כ"ד טבת תשע"ב / 19 בינואר 2012

הרגל זה הוא בטעות גמורה, כי אפילו המחמירים לחזור וליטול, אינם מברכים, שהיא ברכה לבטלה, הואיל ומן הדין אינו חוזר ליטול.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה