הלכה ליום שלישי ח' ניסן תשע"ז 4 באפריל 2017

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל

מרור
חובה על כל אדם לאכול בליל פסח כזית מרור. ויוצאים ידי חובת אכילת כזית מרור בליל פסח בכמה סוגי ירקות שכולן בכלל "מרור". והמנהג כיום ברוב המקומות, ובפרט אצל עדות הספרדים, לקחת למצווה של אכילת מרור עלים וקלחים של "חסא".

יש מרבותינו האחרונים שהעירו, שאין לצאת ידי חובת מרור באכילת חסא, מאחר והיא אינה מרה כל כך. ובתלמוד ירושלמי מבואר שהמרור "הוא מתוק בראשיתו ומר בסופו", ואילו החסה אינה מרירה כלל. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בארוכה, והעלה שלהלכה יש להשתמש בחסא שלנו לקיים בה מצות מרור, והיא עדיפה על פני ירקות אחרים. ומה שאמרו בתלמוד שהיא מרה בסופה, הכוונה בזה, שבראשית גידולה של החסא, היא מתוקה, ואם משאירים את העלים לגדול הרבה, הם הופכים למרים מאד עד שאינם ראויים למאכל.

זהירות מתולעים
צריך להזהר מאד באכילת עלי "חסא" שיהיו מגידול מיוחד ללא תולעים, כגון "עלי קטיף" או "חסלט", וכיוצא בזה, שאז, על ידי שטיפה יסודית מזבובים וכדומה הם מותרים באכילה. (ויש להזהר מאד בקניית עלים אלה, שיהיו מגידול ללא תולעים תחת השגחת נאמנה, כי מצוי לצערינו בכמה מקומות שאורזים את עלי החסה בשקית ניילון ומציגים אותו כאילו הוא ללא חשש תולעים).

אם לא מצויים עלי חסא מגידול כזה, ראוי ונכון שלא לאכול כלל מעלים אלו, אלא להסתפק באכילת הקלחים הלבנים בלבד על ידי בדיקה יסודית מתולעים. ואף מי שנראה לו שהוא יכול לבדוק את עלי החסא מן התולעים, ידע שבאמת קרוב הדבר שאין שום אפשרות לבדוק את עלי החסא. וכן הנהיג מרן הרב זצ"ל משנים קדמוניות, שלא היה בנמצא גידול חסא ללא תולעים, ותיקן שיאכלו רק את הקלחים הלבנים של החסא, אשר על ידי בדיקה מדוקדקת מן התולעים, מותר לאכלם. וראוי להקפיד שקלחי החסא שנאכלים למצות מרור יהיו הקלחים היוצאים מחוץ לקרקע בזמן הגידול, ולא החלק הנמוך בחסא שנמצא מתחת לפני הקרקע, משום שיש סוברים שאותו חלק שנמצא מתחת לפני הקרקע לא יוצאים בו ידי חובה אכילת מרור.

ומעשה היה בירושלים עיר הקודש לפני למעלה מששים שנה, שמרן רבינו זצ"ל עורר ברבים שלא להשתמש בעלי חסא בכלל, אלא בקלחים בלבד. והיו שלא הסכימו לדבריו, ואמרו שיכולים לנקות היטב את העלים מן התולעים כפי שנהגו תמיד. ובא מרן זצ"ל בבית של משפחה אחת שאמרו שדבריו לא נכונים, והיה זה בערב פסח ממש, וביקש מרן זצ"ל את עלי החסא שנבדקו למצוות מרור, ולקח אותם והניחם על גבי נייר לבן בחצר, כנגד קרני השמש, ומיד לאחר עשרים דקות, היתה המגבת כולה מלאה תולעים רוחשות שיצאו מעלי החסא. ומיני אז הסכימו לדברי מרן זצ"ל, וראו כי האמת כדבריו, שבלתי אפשרי להקל באכילת עלי החסא מגידול רגיל.

"שלחן עורך"
יערוך שלחנו בליל פסח, ויסעד ליבו בשמחה, ומכל מקום יש להזהר בזמן הסעודה, שלא ימלא כריסו יותר מדאי במאכלים שונים, כדי שיוכל אחר כך לאכול את האפיקומן לתיאבון, ולא באכילה גסה שתהיה עליו לטורח, שאז לא יצא ידי חובת אכילת אפיקומן. ולכן נכון שגם הנשים האחראיות על בישול המאכלים לליל פסח, יראו לוותר מראש על הכנת מאכלים כבדים ומרובים, כדי שלא יבאו בני הבית למצב שאינם יוצאים ידי חובת אכילת אפיקומן. ורק בבוקר חג הפסח יוכלו להגיש מאכלים מרובים ככל העולה על רוחן.

"צפון"
לאחר גמר הסעודה, אוכלים "אפיקומן" (שהיא המצה השמורה תחת המפה, ואם היא אינה מספיקה יקח מצה אחרת) דהיינו שיעור "כזית" (כעשרים ושבעה גרם) מצה, זכר לקרבן פסח הנאכל על השובע, ויש מחמירים לאכול שיעור כשני זיתים, אחד זכר לקרבן פסח, ואחד זכר למצה שהיו אוכלים עד קרבן פסח, אך מן הדין די בכזית אחד. וכבר דיברנו בענין זה.

ויזהר לאכול את האפיקומן לתיאבון ובהיסבה, (ולא יברך עליו), ואם היה שבע כל כך עד שהוא קץ באכילתו, לא יצא ידי חובת אכילת אפיקומן, משום שאכילה גסה אינה נחשבת אכילה כלל, ועל כן יש לשים לב לדבר זה בזמן הסעודה, כמו שהזכרנו. וכמו כן יש להזהר לאכול את האפיקומן בהסיבה, משום שאם לא היסב צריך לחזור ולאכול אפיקומן ועלול לבוא לידי אכילה גסה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מברכים על החסא "על אכילת מרור" או שספק ברכות להקל? ט' ניסן תשע"ז / 5 באפריל 2017

מברכים על החסא על אכילת מרור.

נגיד ואני רוצה לאכול 2 כזיתות, האם אני צריך לאכול ממש 2 חתיכות של מצה, שכל אחת כזית, או אני יכול לאכול בבת אחת חתיכה גדולה, ששוקלת 60 גרם נגיד? י' ניסן תשע"ו / 18 באפריל 2016

אפשר לאכול חתיכה אחת גדולה שיש בה שתי זיתים. אבל לא יבלע את שתי הזיתים בבת אחת. ויש בדבר סכנה. 

שמעתי שיש בעיה עם כל העלים הירוקים שנקיים מתולעים ששמים בהם המון חומרי הדברה ויש שניזהרים מהם בטענה של ונשמרתם לנפשותיכם , מה עושים במצב זה? ל' ניסן תשע"ה / 19 באפריל 2015

יש לקנות מחברה ידועה, ויש לנקות היטב כמה שניתן, ושומר פתאים ה'. לכל הדעות מאכילת המרור בליל פסח אין חשש סכנה, ורק בצריכה מרובה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה