הלכה ליום ראשון י"ז אדר ב תשפ"ב 20 במרץ 2022

ההלכה מוקדשת - יחד עם כל בית ישראל, אנו אבלים על פטירתו של הגאון הגדול, ענק בענקים, בקי בחדרי תורה, משיירי דור דעה, בעל מופתים צדיק ונשגב

הגאון רבי שמריהו יוסף חיים בן פעשה מרים קנייבסקי זצוק"ל

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד.

מהות החימוץ
נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ".

וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, וכן אסור ליהודי להחזיק ברשותו חמץ בימות הפסח.

קטניות
אורז וכל מיני הקטניות, ובכלל זה אפונים, חומוס, שעועית, סויה, עדשים וכדומה, מותרים בפסח, כי אין חמץ אלא בחמשת מיני דגן, חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון. וקטניות אינן מיני דגן, אלא מיני ירק.

אולם הדבר פשוט שמאחר ומצויים לעתים שיתערבו מיני דגן בקטניות, לכן יש להזהר לברור היטב את האורז וכיוצא בו, לבל יהיו מעורבים בו חטים או שעורים וכיוצא בזה ממיני דגן, כי מצוי לפעמים במקומות שמגדלים ומייצרים בהם את האורז, שמייצרים בקרבתו גם מיני דגן, וכן בבתי האריזה של האורז, אורזים גם כן שאר מיני דגן, והם מתערבים בתוך האורז ועלולים לאסור את כל התבשיל. ולכן נוהגים לברור את האורז לפסח בתשומת לב רבה ובכובד ראש, שלש פעמים, ובשעה שילדים קטנים אינם נמצאים בסביבתם של הבודקים.

מנהג האשכנזים וכמה מקהלות הספרדים
מחמת החשש לתערובת גרגרי דגן בתוך הקטניות, נהגו האשכנזים איסור בקטניות בפסח. וכך נימנו וגזרו גדולי רבותינו שבאשכנז, לאסור באיסור גמור כל אכילת קטניות בפסח. אולם ברוב ארצות הספרדים לא נתקבל איסור זה כלל ועיקר. ואין לספרדי להחמיר על עצמו בדבר זה מכמה טעמים.

אמנם ישנם כמה מיראי ה' הספרדים שנהגו להחמיר כמנהג האשכנזים שלא לאכול אורז בפסח. ובפרט נפוץ הדבר בקרב המערבים, יוצאי מרוקו ושאר מדינות צפון אפריקה. אולם אף הם אינם מחמירים בדרך כלל, אלא באורז, אבל בשאר קטניות נוהגים היתר. ויש שנהגו לאסור אכילת חומוס גם כן.

מרן זצ"ל והרב אונטרמן זצ"ל
לפני שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נכנס לכהן כרב ראשי לתל אביב, היתה הרבנות מפרסת חוברת הלכות לכל תושבי העיר, ושם נכתב כך: "הקטניות אסורות בפסח, והספרדים נוהגים בהם היתר". ובשנת התש"ל, לאחר שמרן זצ"ל כיהן כרב העיר, פנה אל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, שהיה הרב הראשי האשכנזי לתל אביב (ולאחר מכן כיהן כרב ראשי לישראל), ואמר לו, מה הוא הנוסח הזה בחוברת של הרבנות? הלא הקטניות מותרות הן! לכן שינו את נוסח הדברים וכתבו כך: "הקטניות מותרות בפסח, והאשכנזים נוהגים בהן איסור". ויש לדבר זה השלכה הלכתית ברורה, כי גם לאשכנזים מותר להשהות אצלם קטניות בפסח, ולדוגמא, אשכנזים שיש להם תינוק שניזון מתחליף חלב, כגון מטרנה או סימילאק וכדומה, מותר להם בלי פקפוק להשתמש בתחליפי חלב אלה בפסח, אף על פי שהם עשויים מקטניות, רק יזהרו להשתמש בהם בזהירות ובכלים מיוחדים לתינוק. אך אין להחמיר ולומר שהקטניות אסורות לגמרי.

השאלה שמתעוררת השנה
השנה, שנת התשפ"ב, ישנה שאלה מיוחדת הנוגעת לדין הקטניות בפסח. כי יום שביעי של פסח, כלומר, היום האחרון של חג הפסח, יחול ביום שישי. ומכאן עולה השאלה, האם מותר לאשכנזים לבשל בחול המועד פסח קטניות, כדי שיהיה להם מה לאכול ביום השבת שאחרי הפסח. ובשאלה זו נדון בעזרת ה' בעתו ובזמנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לחומרי מרוקו שנהגו איסור בקיטניות יש אותו דין כמו לאשכנזים? כ"ה אדר תשע"ז / 23 במרץ 2017

כבר כתבנו בענין זה בהלכה יומית. שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אין לקבלה שקבלו עליהם בני מרוקו את אותה החומרא שיש על בני אשכנז. ועל כל פנים על ידי התרת נדרים יוכלו לאכול קטניות.

בלשון המשנה כמדומני מופיע "כוסמין" ולא כוסמת? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

דבריך נכונים, חזק וברוך, וצריך לומר כוסמין. ובדברי הפוסקים לפעמים נכתב כוסמת, כמו שכתב הרע"ב בתחילת מסכת פאה. אבל כיום מבדילים ביניהם, וצריך לומר כוסמין.

ומה עם פסק הרב חיים פאלאג׳י בנוגע לקטניות (ירוקות מותר וכל השאר אסור)? מדוע הוא אינו מופיע בהלכה? הרי הספרדים יוצאי אזמיר שבטורקיה נוהגים לפיו. י"ט אדר ב תשע"ו / 29 במרץ 2016

תוקף המנהג שנהגו בכמה מקומות בארצות הספרדים שלא לאכול כמה מיני קטניות, אינו באותו תוקף כמו מנהג האשכנזים בזה, כי האשכנזים ממש גזרו בדבר איסור, ואילו הספרדים, רק מננעו מדברים מסויימים שהיה שייך בהם חשש, ונהגו כן לפי שעה, ולא גזרו כן לדורות. לכן לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הספרדים ובני עדות המזרח, אחר שעלו ארצה, רשאים לנהוג היתר בקטניות כמנהג הספרדים בארץ ישראל. ואנו לא יכולים להביא דברי כל הפוסקים, אלא את שורת הדין להלכה ולמעשה.

האם צריך לברור את האורז לפני הפסח? י"ט אדר ב תשע"ו / 29 במרץ 2016

יש לברור את האורז לפני פסח, שלא יהיה בו חשש חמץ

האם כשאני מבררת את האורז לפסח ומוצאת על האורז קליפה חומה,האם זה חמץ? או רק החשש שיהיה מיני דגן מעורבים באורז? כ"ח אדר ב תשע"ד / 30 במרץ 2014

רק החשש שמא מעורבים בו מיני דגן. קליפת האורז אינה חמץ

אני בעל תשובה ממוצא חלבי (סוריה) וסבתי שתחיה תמיד מספרת שהם ואבותיהם נהגו לא לאכול חומוס , לטענתה כיוון ששמו דומה לחמץ, האם אני חייב להחזיק במנהג זה? או שאני רשאי כבעל תשובה לבחור לי את ההנהגות ? (עפ״י פסקי מרן הרב עובדיה) כ' אדר תשע"ג / 2 במרץ 2013

אתה רשאי לנהוג כמנהג שאר הספרדים, ולאכול חומוס בפסח. אולם, אם עד עתה נהגת שלא לאכול חומוס, אז הדין הוא, שאם חשבת שהוא חיוב עליך מן הדין, אתה רשאי להפסיק את המנהג ולא לחוש לו. ואם ידעת שאין זה חיוב מן הדין, ורק נהגת כן בתורת מנהג טוב, ונהגת כן שלוש פעמים, עליך לעשות התרת נדרים על מה שנהגת עד עתה.

מה לגבי שימורי קטניות? האם גם אותם צריך לברור לפני הפסח או שניתן להסתפק בכשרות של פסח? 
במהלך השנה אני נוהגת לקנות קטניות בואקום על מנת להימנע מביררת הקטניות מה'
האם ישנה חברה שניתן לסמוך עליה לעניין פסח? 
  ג' ניסן תשע"ב / 26 במרץ 2012

כל דבר שיש עליו כשרות רצינית לפסח, וכתוב עליו שאין צורך לבוררו קודם הפסח, אין חיוב לבוררו. ואם אין כשרות לפסח, נכון מאד להחמיר ולבוררו, אפילו אם הוא שמור בואקום, מכיון שהואקום נועד לשמור על טריות המוצר ולהצילו מן התולעים, ולא מן החמץ.

לפי הרב עובדיה בארץ ישראל, גם אשכנזים צריכים לנהוג לפי מרן רבינו יוסף קארו שיטתו ידועה, לא? כ"ח אדר ב תשע"א / 3 באפריל 2011

שלום רב!

אין זה נוגע להוראות מרן הקדוש. איסור קטניות, הוא בסך הכל מנהג שנהגו בו כמה עדות. וגם היום, אם איזו עדה תקבל עליה ברשות חכמי ישראל איזה איסור, כמו שקיבלו עליהם בכמה ארצות שלא לאכול כמה מיני מאכלים מחשש תולעים וכיוצא בזה, הרי המנהג בתוקף, ואסור לשנות ממנו, הם וזרעם אחריהם.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שמעתי מפי רב כי מר"ן רבנו עובדיה יוסף התיר לאשכנזי לעשות התרת נדרים ולאכול קטניות בפסח, בהסתמך על העובדה כי בא"י הולכים לפי "שולחן ערוך", האם נכון הדבר לעשות בהנחה כי אותו יהודי אשכנזי איננו בא מבית דתי ? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

כיון שהאשכנזי בא מבית לא דתי, ולא קבל עליו את מנהגי האשכנזים, רשאי לקבל עליו את מנהגי הספרדים אף בלא התרת נדרים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם לפי מרן הרב עובדיה , גם אשכנזי יכול לנהוג לנהוג לפי מרן ולעשות התרת נדרים? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

אשכנזי אינו יכול לעשות התרת נדרים ולאכול קטניות, כיון שקיבלו עליהם את החומרא באיסור אכילת קטניות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה