הלכה ליום ראשון י"ז אדר ב תשע"ט 24 במרץ 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אורה בת כלילה ז"ל

ההלכות האלה יהיו לזכרה של חמתי היקרה

הוקדש על ידי

בעלה בניה ובנותיה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ
נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ".

וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, וכן אסור ליהודי להחזיק ברשותו חמץ בימות הפסח.

קטניות
אורז וכל מיני הקטניות, ובכלל זה אפונים, חומוס, שעועית, סויה, עדשים וכדומה, מותרים בפסח, כי אין חמץ אלא בחמשת מיני דגן, חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון. וקטניות אינן מיני דגן, אלא מיני ירק.

אולם הדבר פשוט שמאחר ומצויים לעתים שיתערבו מיני דגן בקטניות, לכן יש להזהר לברור היטב את האורז וכיוצא בו, לבל יהיו מעורבים בו חטים או שעורים וכיוצא בזה ממיני דגן, כי מצוי לפעמים במקומות שמגדלים ומייצרים בהם את האורז, שמייצרים בקרבתו גם מיני דגן, וכן בבתי האריזה של האורז, אורזים גם כן שאר מיני דגן, והם מתערבים בתוך האורז ועלולים לאסור את כל התבשיל. ולכן נוהגים לברור את האורז לפסח בתשומת לב רבה ובכובד ראש, שלש פעמים, ובשעה שילדים קטנים אינם נמצאים בסביבתם של הבודקים.

מנהג האשכנזים וכמה מקהלות הספרדים
מחמת החשש לתערובת גרגרי דגן בתוך הקטניות, נהגו האשכנזים איסור בקטניות בפסח. וכך נימנו וגזרו גדולי רבותינו שבאשכנז, לאסור באיסור גמור כל אכילת קטניות בפסח. אולם ברוב ארצות הספרדים לא נתקבל איסור זה כלל ועיקר. ואין לספרדי להחמיר על עצמו בדבר זה מכמה טעמים.

אמנם ישנם כמה מיראי ה' הספרדים שנהגו להחמיר כמנהג האשכנזים שלא לאכול אורז בפסח. ובפרט נפוץ הדבר בקרב המערבים, יוצאי מרוקו ושאר מדינות צפון אפריקה. אולם אף הם אינם מחמירים בדרך כלל, אלא באורז, אבל בשאר קטניות נוהגים היתר. ויש שנהגו לאסור אכילת חומוס גם כן.

מרן זצ"ל והרב אונטרמן זצ"ל
לפני שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נכנס לכהן כרב ראשי לתל אביב, היתה הרבנות מפרסת חוברת הלכות לכל תושבי העיר, ושם נכתב כך: "הקטניות אסורות בפסח, והספרדים נוהגים בהם היתר". ובשנת התש"ל, לאחר שמרן זצ"ל כיהן כרב העיר, פנה אל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, שהיה הרב הראשי האשכנזי לתל אביב (ולאחר מכן כיהן כרב ראשי לישראל), ואמר לו, מה הוא הנוסח הזה בחוברת של הרבנות? הלא הקטניות מותרות הן! לכן שינו את נוסח הדברים וכתבו כך: "הקטניות מותרות בפסח, והאשכנזים נוהגים בהן איסור". ויש לדבר זה השלכה הלכתית ברורה, כי גם לאשכנזים מותר להשהות אצלם קטניות בפסח, ולדוגמא, אשכנזים שיש להם תינוק שניזון מתחליף חלב, כגון מטרנה או סימילאק וכדומה, מותר להם בלי פקפוק להשתמש בתחליפי חלב אלה בפסח, אף על פי שהם עשויים מקטניות, רק יזהרו להשתמש בהם בזהירות ובכלים מיוחדים לתינוק. אך אין להחמיר ולומר שהקטניות אסורות לגמרי.

השאלה שמתעוררת השנה
השנה, שנת התשע"ט, ישנה שאלה מיוחדת הנוגעת לדין הקטניות בפסח. כי יום שביעי של פסח, כלומר, היום האחרון של חג הפסח, יחול ביום שישי. ומכאן עולה השאלה, האם מותר לאשכנזים לבשל בחול המועד פסח קטניות, כדי שיהיה להם מה לאכול ביום השבת שאחרי הפסח. ובשאלה זו נדון בעזרת ה' בעתו ובזמנו.

 

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לחומרי מרוקו שנהגו איסור בקיטניות יש אותו דין כמו לאשכנזים? כ"ה אדר תשע"ז / 23 במרץ 2017

כבר כתבנו בענין זה בהלכה יומית. שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אין לקבלה שקבלו עליהם בני מרוקו את אותה החומרא שיש על בני אשכנז. ועל כל פנים על ידי התרת נדרים יוכלו לאכול קטניות.

בלשון המשנה כמדומני מופיע "כוסמין" ולא כוסמת? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

דבריך נכונים, חזק וברוך, וצריך לומר כוסמין. ובדברי הפוסקים לפעמים נכתב כוסמת, כמו שכתב הרע"ב בתחילת מסכת פאה. אבל כיום מבדילים ביניהם, וצריך לומר כוסמין.

ומה עם פסק הרב חיים פאלאג׳י בנוגע לקטניות (ירוקות מותר וכל השאר אסור)? מדוע הוא אינו מופיע בהלכה? הרי הספרדים יוצאי אזמיר שבטורקיה נוהגים לפיו. י"ט אדר ב תשע"ו / 29 במרץ 2016

תוקף המנהג שנהגו בכמה מקומות בארצות הספרדים שלא לאכול כמה מיני קטניות, אינו באותו תוקף כמו מנהג האשכנזים בזה, כי האשכנזים ממש גזרו בדבר איסור, ואילו הספרדים, רק מננעו מדברים מסויימים שהיה שייך בהם חשש, ונהגו כן לפי שעה, ולא גזרו כן לדורות. לכן לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הספרדים ובני עדות המזרח, אחר שעלו ארצה, רשאים לנהוג היתר בקטניות כמנהג הספרדים בארץ ישראל. ואנו לא יכולים להביא דברי כל הפוסקים, אלא את שורת הדין להלכה ולמעשה.

האם צריך לברור את האורז לפני הפסח? י"ט אדר ב תשע"ו / 29 במרץ 2016

יש לברור את האורז לפני פסח, שלא יהיה בו חשש חמץ

האם כשאני מבררת את האורז לפסח ומוצאת על האורז קליפה חומה,האם זה חמץ? או רק החשש שיהיה מיני דגן מעורבים באורז? כ"ח אדר ב תשע"ד / 30 במרץ 2014

רק החשש שמא מעורבים בו מיני דגן. קליפת האורז אינה חמץ

אני בעל תשובה ממוצא חלבי (סוריה) וסבתי שתחיה תמיד מספרת שהם ואבותיהם נהגו לא לאכול חומוס , לטענתה כיוון ששמו דומה לחמץ, האם אני חייב להחזיק במנהג זה? או שאני רשאי כבעל תשובה לבחור לי את ההנהגות ? (עפ״י פסקי מרן הרב עובדיה) כ' אדר תשע"ג / 2 במרץ 2013

אתה רשאי לנהוג כמנהג שאר הספרדים, ולאכול חומוס בפסח. אולם, אם עד עתה נהגת שלא לאכול חומוס, אז הדין הוא, שאם חשבת שהוא חיוב עליך מן הדין, אתה רשאי להפסיק את המנהג ולא לחוש לו. ואם ידעת שאין זה חיוב מן הדין, ורק נהגת כן בתורת מנהג טוב, ונהגת כן שלוש פעמים, עליך לעשות התרת נדרים על מה שנהגת עד עתה.

מה לגבי שימורי קטניות? האם גם אותם צריך לברור לפני הפסח או שניתן להסתפק בכשרות של פסח? 
במהלך השנה אני נוהגת לקנות קטניות בואקום על מנת להימנע מביררת הקטניות מה'
האם ישנה חברה שניתן לסמוך עליה לעניין פסח? 
  ג' ניסן תשע"ב / 26 במרץ 2012

כל דבר שיש עליו כשרות רצינית לפסח, וכתוב עליו שאין צורך לבוררו קודם הפסח, אין חיוב לבוררו. ואם אין כשרות לפסח, נכון מאד להחמיר ולבוררו, אפילו אם הוא שמור בואקום, מכיון שהואקום נועד לשמור על טריות המוצר ולהצילו מן התולעים, ולא מן החמץ.

לפי הרב עובדיה בארץ ישראל, גם אשכנזים צריכים לנהוג לפי מרן רבינו יוסף קארו שיטתו ידועה, לא? כ"ח אדר ב תשע"א / 3 באפריל 2011

שלום רב!

אין זה נוגע להוראות מרן הקדוש. איסור קטניות, הוא בסך הכל מנהג שנהגו בו כמה עדות. וגם היום, אם איזו עדה תקבל עליה ברשות חכמי ישראל איזה איסור, כמו שקיבלו עליהם בכמה ארצות שלא לאכול כמה מיני מאכלים מחשש תולעים וכיוצא בזה, הרי המנהג בתוקף, ואסור לשנות ממנו, הם וזרעם אחריהם.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שמעתי מפי רב כי מר"ן רבנו עובדיה יוסף התיר לאשכנזי לעשות התרת נדרים ולאכול קטניות בפסח, בהסתמך על העובדה כי בא"י הולכים לפי "שולחן ערוך", האם נכון הדבר לעשות בהנחה כי אותו יהודי אשכנזי איננו בא מבית דתי ? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

כיון שהאשכנזי בא מבית לא דתי, ולא קבל עליו את מנהגי האשכנזים, רשאי לקבל עליו את מנהגי הספרדים אף בלא התרת נדרים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם לפי מרן הרב עובדיה , גם אשכנזי יכול לנהוג לנהוג לפי מרן ולעשות התרת נדרים? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

אשכנזי אינו יכול לעשות התרת נדרים ולאכול קטניות, כיון שקיבלו עליהם את החומרא באיסור אכילת קטניות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה