הלכה ליום רביעי י"ז אדר תשע"ז 15 במרץ 2017

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ
נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך".

וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, וכן אסור ליהודי להחזיק ברשותו חמץ בימות הפסח.

קטניות
אורז וכל מיני הקטניות, ובכלל זה אפונים, חומוס, שעועית, סויה, עדשים וכדומה, מותרים בפסח, כי אין חמץ אלא בחמשת מיני דגן, חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון. וקטניות אינן מיני דגן, אלא מיני ירק.

אולם הדבר פשוט שמאחר ומצויים לעתים שיתערבו מיני דגן בקטניות, לכן יש להזהר לברור היטב את האורז וכיוצא בו, לבל יהיו מעורבים בו חטים או שעורים וכיוצא בזה ממיני דגן, כי מצוי לפעמים במקומות שמגדלים ומייצרים בהם את האורז, שמייצרים בקרבתו גם מיני דגן, וכן בבתי האריזה של האורז, אורזים גם כן שאר מיני דגן, והם מתערבים בתוך האורז ועלולים לאסור את כל התבשיל. (וכפי שנתבאר בהלכה הקודמת, שאפילו פירור חמץ יכול לאסור סיר גדול עם תבשיל). ולכן נוהגים לברור את האורז לפסח בתשומת לב רבה ובכובד ראש, שלש פעמים, ובשעה שילדים קטנים אינם נמצאים בסביבתם של הבודקים.

מנהג האשכנזים וכמה מקהלות הספרדים
מחמת החשש לתערובת גרגרי דגן בתוך הקטניות, נהגו האשכנזים איסור בקטניות בפסח. וכך נימנו וגזרו גדולי רבותינו שבאשכנז, לאסור באיסור גמור כל אכילת קטניות בפסח. אולם ברוב ארצות הספרדים לא נתקבל איסור זה כלל ועיקר. ואין לספרדי להחמיר על עצמו בדבר זה מכמה טעמים.

אמנם ישנם כמה מיראי ה' הספרדים שנהגו להחמיר כמנהג האשכנזים שלא לאכול אורז בפסח. ובפרט נפוץ הדבר בקרב המערבים, יוצאי מרוקו ושאר מדינות צפון אפריקה. אולם אף הם אינם מחמירים בדרך כלל, אלא באורז, אבל בשאר קטניות נוהגים היתר. ויש שנהגו לאסור אכילת חומוס גם כן.

ובהלכה הבאה נביא עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לחומרי מרוקו שנהגו איסור בקיטניות יש אותו דין כמו לאשכנזים? כ"ה אדר תשע"ז / 23 במרץ 2017

כבר כתבנו בענין זה בהלכה יומית. שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אין לקבלה שקבלו עליהם בני מרוקו את אותה החומרא שיש על בני אשכנז. ועל כל פנים על ידי התרת נדרים יוכלו לאכול קטניות.

בלשון המשנה כמדומני מופיע "כוסמין" ולא כוסמת? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

דבריך נכונים, חזק וברוך, וצריך לומר כוסמין. ובדברי הפוסקים לפעמים נכתב כוסמת, כמו שכתב הרע"ב בתחילת מסכת פאה. אבל כיום מבדילים ביניהם, וצריך לומר כוסמין.

ומה עם פסק הרב חיים פאלאג׳י בנוגע לקטניות (ירוקות מותר וכל השאר אסור)? מדוע הוא אינו מופיע בהלכה? הרי הספרדים יוצאי אזמיר שבטורקיה נוהגים לפיו. י"ט אדר ב תשע"ו / 29 במרץ 2016

תוקף המנהג שנהגו בכמה מקומות בארצות הספרדים שלא לאכול כמה מיני קטניות, אינו באותו תוקף כמו מנהג האשכנזים בזה, כי האשכנזים ממש גזרו בדבר איסור, ואילו הספרדים, רק מננעו מדברים מסויימים שהיה שייך בהם חשש, ונהגו כן לפי שעה, ולא גזרו כן לדורות. לכן לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הספרדים ובני עדות המזרח, אחר שעלו ארצה, רשאים לנהוג היתר בקטניות כמנהג הספרדים בארץ ישראל. ואנו לא יכולים להביא דברי כל הפוסקים, אלא את שורת הדין להלכה ולמעשה.

האם צריך לברור את האורז לפני הפסח? י"ט אדר ב תשע"ו / 29 במרץ 2016

יש לברור את האורז לפני פסח, שלא יהיה בו חשש חמץ

האם כשאני מבררת את האורז לפסח ומוצאת על האורז קליפה חומה,האם זה חמץ? או רק החשש שיהיה מיני דגן מעורבים באורז? כ"ח אדר ב תשע"ד / 30 במרץ 2014

רק החשש שמא מעורבים בו מיני דגן. קליפת האורז אינה חמץ

אני בעל תשובה ממוצא חלבי (סוריה) וסבתי שתחיה תמיד מספרת שהם ואבותיהם נהגו לא לאכול חומוס , לטענתה כיוון ששמו דומה לחמץ, האם אני חייב להחזיק במנהג זה? או שאני רשאי כבעל תשובה לבחור לי את ההנהגות ? (עפ״י פסקי מרן הרב עובדיה) כ' אדר תשע"ג / 2 במרץ 2013

אתה רשאי לנהוג כמנהג שאר הספרדים, ולאכול חומוס בפסח. אולם, אם עד עתה נהגת שלא לאכול חומוס, אז הדין הוא, שאם חשבת שהוא חיוב עליך מן הדין, אתה רשאי להפסיק את המנהג ולא לחוש לו. ואם ידעת שאין זה חיוב מן הדין, ורק נהגת כן בתורת מנהג טוב, ונהגת כן שלוש פעמים, עליך לעשות התרת נדרים על מה שנהגת עד עתה.

מה לגבי שימורי קטניות? האם גם אותם צריך לברור לפני הפסח או שניתן להסתפק בכשרות של פסח? 
במהלך השנה אני נוהגת לקנות קטניות בואקום על מנת להימנע מביררת הקטניות מה'
האם ישנה חברה שניתן לסמוך עליה לעניין פסח? 
  ג' ניסן תשע"ב / 26 במרץ 2012

כל דבר שיש עליו כשרות רצינית לפסח, וכתוב עליו שאין צורך לבוררו קודם הפסח, אין חיוב לבוררו. ואם אין כשרות לפסח, נכון מאד להחמיר ולבוררו, אפילו אם הוא שמור בואקום, מכיון שהואקום נועד לשמור על טריות המוצר ולהצילו מן התולעים, ולא מן החמץ.

לפי הרב עובדיה בארץ ישראל, גם אשכנזים צריכים לנהוג לפי מרן רבינו יוסף קארו שיטתו ידועה, לא? כ"ח אדר ב תשע"א / 3 באפריל 2011

שלום רב!

אין זה נוגע להוראות מרן הקדוש. איסור קטניות, הוא בסך הכל מנהג שנהגו בו כמה עדות. וגם היום, אם איזו עדה תקבל עליה ברשות חכמי ישראל איזה איסור, כמו שקיבלו עליהם בכמה ארצות שלא לאכול כמה מיני מאכלים מחשש תולעים וכיוצא בזה, הרי המנהג בתוקף, ואסור לשנות ממנו, הם וזרעם אחריהם.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שמעתי מפי רב כי מר"ן רבנו עובדיה יוסף התיר לאשכנזי לעשות התרת נדרים ולאכול קטניות בפסח, בהסתמך על העובדה כי בא"י הולכים לפי "שולחן ערוך", האם נכון הדבר לעשות בהנחה כי אותו יהודי אשכנזי איננו בא מבית דתי ? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

כיון שהאשכנזי בא מבית לא דתי, ולא קבל עליו את מנהגי האשכנזים, רשאי לקבל עליו את מנהגי הספרדים אף בלא התרת נדרים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם לפי מרן הרב עובדיה , גם אשכנזי יכול לנהוג לנהוג לפי מרן ולעשות התרת נדרים? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

אשכנזי אינו יכול לעשות התרת נדרים ולאכול קטניות, כיון שקיבלו עליהם את החומרא באיסור אכילת קטניות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה