הלכה ליום רביעי י"ג אדר תשע"ח 28 בפברואר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת גוהר דבורה ע״ה

שנפטרה בתאריך ח׳ באדר התשע״ח.
היא וכל בנות ישראל השוכבות עימה בכלל הרחמים והסליחות.
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר.

מגילה זו נקראת בשם "מגילת אסתר". והקשו המפרשים מדוע נקרא שמה של מגילה זו "מגילת אסתר"? יותר נכון היה לקרותה "מגילת מרדכי ואסתר", שהרי שניהם שוו לטובה, שבזכות שניהם נעשה נס פורים. ואף שללא ספק היה מקום להקדים את שמה של אסתר, גם משום שהיא המלכה, וגם משום שתחילת הגאולה וסיומה נעשו על ידה, אבל להעלים לחלוטין את שם מרדכי? הלא הוא הרוח החיה בכל עניין הנס, אם בתחילה, שהרי הוא הודיע לאסתר על עניין בגתן ותרש, ואם לבסוף, שהוא המריץ את אסתר לבוא אל המלך להתחנן לו, ואם כן, היה לנו לקרותה "מגילת אסתר ומרדכי".

ובאמת שיש אף להוסיף ולחזק את השאלה, על פי מה שכתב הגאון רבינו יוסף חיים, שהסביר מדוע אנו אומרים בתפילה (ב"על הניסים") "בימי מרדכי ואסתר" וכן בסוף קריאת המגילה, אנו אומרים "ברוך מרדכי" ואחר כך "ברוכה אסתר", והלא מתאים יותר להקדים את אסתר למרדכי, שהרי עיקר הנס נעשה על ידי אסתר. ותירץ שמשני טעמים יש להקדים את מרדכי לאסתר. ראשית, מרדכי הוא זה שהמריץ את אסתר לבוא אל המלך להתחנן לו. ועוד, שהרי הנס של אסתר פחות גדול מנס מרדכי, משום שנס אסתר הוא יותר קרוב לטבע, כי דרך העולם שהאיש מכבד את אשתו, ולכן אחשורוש כיבד את אסתר ושמע לה לבטל את הגזירות על היהודים, אבל נס מרדכי הוא בולט יותר, שבדרך הטבע המן כבר היה תולה את מרדכי, ובכל פעם שהיה בא לתלות את מרדכי, היה נכנס בו פחד נורא לבצע זממו, ודבר זה הוא מן השמים ממש. (וביאור דבריו, שנס אסתר, אף שבודאי היה נס נפלא, מכל מקום התגלגל על פי צירוף של עניינים טבעיים, מה שאין כן נס מרדכי, שהיה יותר שמיימי, ואי אפשר לתרצו על פי הטבע כל כך). ואם כן לפי דברי רבינו יוסף חיים, שנס מרדכי היה אף גדול מנס אסתר, מתחזקת יותר השאלה, מדוע נקראת מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי ואסתר?

והנה עד לאחרונה חי בתל אביב תלמיד חכם גאון וצדיק ושמו רבי שמעון חיררי זצ"ל, ואף הוא דן בשאלה זו, והסביר את הדברים על פי מה שנאמר במגילה בתחילה, "ויכתוב מרדכי את הדברים האלה" כלומר, את המגילה כתב מרדכי. ואחר כך נאמר "ותכתוב אסתר בת אביחיל ומרדכי היהודי", כלומר, לבסוף, שניהם כתבו את המגילה. וביאור העניין הוא, שבתחילה מרדכי הוא שכתב את המגילה, וכששלח את המגילה לכל היהודים לעשות את ימי הפורים כהלכתם, לא כולם קבלו את דבריו. ורק אחר כך ששלחה להם אסתר, קבלו כולם עליהם ועל זרעם לקיים את המגילה. וכמו שאמרו רבותינו, שלחה להם אסתר לחכמים: "קבעוני לדורות"! (שביקשה שיתקנו את ימי הפורים כדין גמור לדורות), שלחו לה החכמים, קנאה את מעוררת עלינו בין האומות, שהגויים יתקנאו בישראל כשיראו שהם עושים חג לניצחונם. שלחה להם, כבר אני כתובה על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס, ושם יראו הגויים מה שנעשה להם בימי הפורים, ואם כן בחגיגת ימי הפורים לא תוסיפו קנאה.

ועל כן מובן מדוע נקראת המגילה רק על שם אסתר, משום שדוקא על ידי אסתר המלכה נתקבלה המגילה על כל ישראל, ועל דעת חכמי ישראל, ועל כן זכתה אסתר שהמגילה תקרא על שמה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

קריאת המגילה מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:35:55         הורד     (32.89 MB)

דיני פורים ואגדה חלק א

אורך השיעור: 01:04:02         הורד     (29.32 MB)

המשך דיני פורים ואגדה חלק ב

אורך השיעור: 00:45:48         הורד     (20.97 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה