הלכה ליום שני א' אדר תשע"ג 11 בפברואר 2013

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

בגדי נערות לנערים, ושמירת הקדושה ביום פורים

נאמר בתורה (ויקרא יט) "לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה", ומכאן אנו למדים שאסור לאיש ללבוש בגד של אשה, וכמו כן אסור לאשה ללבוש בגד של איש. וכמו שמבואר בשלחן ערוך יורה דעה (סי' קנו), שאסור לאיש לעשות דבר שהוא מתקוני הנשים, כגון להסתכל במראה, שאין דרך האנשים להסתכל במראה, והוא מנהג הנשים, ולכן אסור לאיש להסתכל במראה.
 
אולם כתבו הפוסקים, שבמקומות שנוהגים גם האנשים להסתכל במראה, אין בזה חשש איסור כלל, מפני שאין זה מנהג תיקוני הנשים. ולפיכך בזמנינו נוהגים להקל שגם האנשים מסתכלים במראה ולא חוששים בזה לאיסור. אבל ללבוש בגדי נשים ממש אין להקל, שהרי הוא תיקון הנשים לבדן.
 
ומכל מקום נהגו בכמה מקומות בארצות אשכנז שהאנשים לובשים בגדי נשים, וכן הנשים לובשות בגדי אנשים בימי הפורים, וכתב הגאון מהר"י מינץ (דף לא ע"א), שהטעם שנהגו היתר בזה, הוא מפני שבימי הפורים הכל נוהגים לעשות כן, ולכן בימים אלו, אין אלו בגדים מיוחדים לנשים או לאנשים לבדם, ולכן אין בזה איסור. עוד כתב, שמכיון שאין עושים כן לשם דבר עבירה חס ושלום, אלא לשם שמחת פורים, אין בזה איסור. והביא טעם לדבריו. וכעין זה כתב הרמ"א בהגהת השלחן ערוך.
 
אלא שלדעת רוב הפוסקים אין להקל בשום איסור אפילו לשם שמחת פורים. צא ולמד ממה שכתב רבינו אליעזר ממיץ בספר יראים, וזו לשונו: "ואפילו באופן ארעי ודרך שחוק אסור לאיש ללבוש בגדי אשה, וכן להיפך, שהרי לא חילק הכתוב בין דרך ארעי לדרך קבע. והוצרכתי לזה (לכתוב כן), לפי שראיתי בני אדם שלובשים דרך ארעי מלבושי נשים במשתאות של חתן וכלה". ומבואר אם כן בדבריו, שאפילו לשם שמחה של מצוה אין להקל בדבר כלל, ויש בזה נגיעה באיסור תורה.
 
וכן כתב רבינו הרמב"ם בתשובה, בדבר מה שיש נוהגים שהכלה תצנוף מצנפת או כובע של גבר, ולוקחת בידה סייף, ויוצאת במחול לפני הנשים והאנשים, שאין להעלות על הדעת שמפני היותה כלה יותר לה איסור תורה בתועבה זו, וכבר היו נוהגים במצרים לעשות כן, עד שביטלנו את אותו המנהג ומחינו זכרו. וכן היו נוהגים שהחתן יוצא לאשה המקשטת שתקשט אותו, וזה מכלל עדי (תכשיט) אשה שאסור לאיש לעשותו. עד כאן דבריו. והבית חדש הביא דברי היראים הללו, וכתב, שאין ספק שנעלמו דברי היראים מעיני קדשו של הרמ"א, שיש להחמיר בזה גם בשמחת חתן וכלה, והוא הדין שיש להחמיר בזה בשמחת פורים. וכן הסכים לזה מרן הרב חיד"א בספר שיורי ברכה (סי' קפב), והביא דברי הרמב"ם בתשובה שהזכרנו. וכן העלה מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יחוה דעת, והביא עוד רבים מרבותינו האחרונים שכתבו כן, וכתבו דברים קשים כנגד המיקלים בענין זה. וסיים מרן הרב שליט"א: והני מילי מבעי לן לממרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו. כלומר, אלו הדברים, עלינו לאומרם בנחת בכדי שיתקבלו הדברים על לב השומעים.
 
ונראה שהגדולים מוזהרים על הקטנים שלא להלביש הילדים בגדי ילדות, וכן להיפך, משום מצות חינוך. וכדין כל מצוות התורה ודברי חכמים שאנו מצווים לחנך את הקטנים גם כן שלא יבאו לידי איסורים אלו. (תשובת מרן שליט"א בוש"ת יחוה דעת).
 
ובכלל בימי הפורים, יש להזהר, בפרט במקומות שדרים בהם גם אנשים שאינם יראים ושלמים, שלא לנהוג בשום דבר שיש בו חשש פריצות. ולתועלת הקוראים נציין עובדה מענינת, אודות הגאון הראי"ה קוק זצ"ל, רבה הראשי של ישראל.
 
בשנת התרצ"ה, היו רבים מבני הישיבות הלומדים בירושלים, גרים בעיר תל אביב. ובערב פורים של אותה שנה, תלה הראי"ה קוק מודעה בפתח ישיבתו, ובה כתב בזו הלשון: "הנני בזה דורש מכל בני ישיבתינו הקדושה היקרים שליט"א, שלא יהין שום אחד מחבורתינו הקדושה בשמחת פורים בכל יום י"ד וט"ו הבאים עלינו לטובה, ללכת לעיר תל אביב בשום אופן וענין".
 
וסיבת דבריו היתה, משום שבימים ההם, החלו לחגוג בחוצות העיר תל אביב בימי פורים "קרנבל פורים", כמנהג הגויים. וצורת החגיגה באירועים אלה היתה לזרה לכל אשר יראת ה' נגעה בלבו. (כאשר בעונות נעשה גם עתה).
 
למרות שמארגני האירועים לא היו שומרי תורה, עדיין הקפידו לשמור על גדרים מסוימים של צניעות באירועים אלה. אולם בשנת התרפ"ז, החלו לערוך טכס "בחירת מלכת אסתר", ממש כמעשה אחשורוש הרשע. וטכס זה הפך לעמוד התווך של כל הקרנבל.
 
לכן חגר הראי"ה קוק כלי קרב כנגד המתפרצים לעשות כן, ואסר על כל בני הישיבות להכנס לעיר תל אביב בימי החגיגות. עד שבחסד ה' נתקבלו דבריו, ובשנת התרצ"ג נתבטל הטכס הבזוי, לתפארת שומרי התורה. (הובא באריכות בירחון המעיין, טבת תשע"ג).
 
ומכאן נלמד, כמה טרח אותו צדיק להעמיד את הדת על תלה, ולהחדיר את התחושות הנכונות גם בלב אותם שאינם שומרי תורה, שיקפידו על כך שחגיגות הפורים יעשו באופן ראוי, ולא יחטאו כלל עדת ישראל דוקא בימים נעלים אלה.
 
ולסיכום: אסור לילדות או לנשים ללבוש בגדי אנשים, וכן להיפך, אסור לילדים או לאנשים ללבוש בגדי נשים, ואפילו לשם שמחת מצוה אסור לעשות כן. ויש לשמור מאד על גדרי הצניעות והקדושה בימי הפורים. ושומע לנו ישכון בטח.

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין שמירת הקדושה בפורים לענין  בגדי נערים ונערות, מה המקור שם? ד' אדר תשע"ג / 14 בפברואר 2013

מקור הדברים, בשו"ת יחוה דעת חלק חמישי סימן נ, ובשו"ת יביע אומר חלק ה חיו"ד סימן יד אות ג.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה