הלכה ליום חמישי ט"ז חשון תשע"ט 25 באוקטובר 2018

הולך ממקום למקום תוך כדי אכילתו

שאלה: לפי מה שנתבאר לאחרונה בהלכה יומית שאסור לאדם לצאת מביתו בשעה שאוכל דבר מה, ואם יצא לבית אחר לגמרי, צריך לחזור ולברך אם ממשיך לאכול, האם מותר לאדם לאכול סוכריה כשהוא הולך בדרך ועובר מבית לבית או מהבית החוצה וכדומה, שלכאורה בכל פעם שעוזב את מקומו הראשון חייב לברך שוב ושוב על הסוכריה שבפיו?

תשובה: הנה הדבר ברור שאם בא אדם לאכול סוכריה בביתו, ולאחר שהכניס הסוכריה לתוך פיו החליט לצאת מביתו, אסור לו לעשות כן, ואם עשה כן חייב לברך שוב על הסוכריה שבפיו. וכפי שביארנו בהלכות האחרונות. שהרי קבע לו מקום לאכילתו, שהוא בתוך הבית, ומעתה כשהוא עוקר מביתו לרשות הרבים, עליו לחזור ולברך שנית. אמנם עלינו לדון באדם שבא לאכול סוכריה, ובשעה שבירך על הסוכריה כבר היה הולך והיה בדעתו להמשיך ללכת ממקום למקום, האם גם לגבי אדם זה שייך דין שינוי מקום בסעודה או לא.

והנה שאלה זו נכונה גם כן לגבי אדם הנוסע במכונית או מטייל בדרכים ואוכל בזמן שהוא הולך ממקום למקום, שדינו נזכר בשלחן ערוך (סי' קעח), שמותר לו לעשות כן, משום שמלכתחילה לא קבע לו מקום אחד לסעודתו, אלא מקום סעודתו הוא כל מקום שהולך שמה, ולכן לא שייך לגביו דין שינוי מקום. וכן פירש המגן אברהם.

וכתבו המשנה ברורה והגאון רבי אליעזר פאפו בספרו חסד לאלפים, שמותר אף לכתחילה לעשות כן. ומן האמור נלמד למי שרוצה לאכול סוכריה בלכתו בדרך, שרשאי לעשות כן אף לכתחילה, והברכה שבירך בתחילה על הסוכריה פוטרת את כל אותה האכילה. וכן הדין לענין מי שאוכל גרעינים וכיוצא בזה בלכתו בדרך, שרשאי לעשות כן אפילו אם תוך כדי אכילתו יוצא מבית לרשות הרבים. אלא שיש מקום לומר שלא נכון לנהוג כן ממדת דרך ארץ, שבני אדם מכובדים אינן נוהגים כן, ובפרט בגרעינים שמשליך את קליפותיהם ארצה, שבודאי שאין זו מדת דרך ארץ, אבל מצד הברכה אין לחוש בזה לשנוי מקום בסעודה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה