הלכה ליום שלישי י"ד חשון תשע"ט 23 באוקטובר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מרדכי מויאל בן מסעודה

לרפואה שלמה ושיעבור את הניתוח בשלום לחיים טובים

הוקדש על ידי

בני ביתו

באילו דברים שייך לגביהם דין שינוי מקום בסעודה

בהלכות הקודמות ביארנו שאדם היוצא מביתו בשעה שהוא אוכל איזה דבר, כשיחזור שוב לביתו אינו רשאי להמשיך באכילה אלא חייב לברך שוב על המאכל, מפני שעזב את מקומו שאכל בו, וממילא נסתיימה אותה האכילה, והברכה הראשונה שבירך אינה פוטרת אותו מלברך כעת על המאכל שאוכל. והבאנו פרטי דינים בזה.

עוד כתבנו, שדין שינוי מקום בסעודה שייך דוקא אם אכל פירות וכיוצא בזה, שהם מאכלים שאין חיוב לברך עליהם ברכה אחרונה במקום שאוכל, ולכן אם עזב את מקום האכילה, "נסתיימה הסעודה", וכעת כשהוא חפץ להמשיך לאכול, עליו לברך שנית. אבל אם היה אוכל דבר שחייבים לברך עליו ברכה אחרונה במקום האכילה, כגון לחם, שחייבים לברך עליו ברכת המזון במקום שאוכלים, ויצא לבית אחר וכעת הוא מבקש להמשיך לאכול, אין הוא חייב לברך שנית על מה שבא לאכול, מכיון שכל עוד הוא מחוייב לחזור למקום האכילה כדי לברך שם, אין עזיבת המקום נחשבת ל"סיום הסעודה", שהרי היציאה אינה אלא לזמן מה, שהרי הוא חייב לחזור לברך במקומו הראשון.

על אילו מאכלים חייבים לברך ברכה אחרונה במקום האכילה?
מעתה עלינו לבאר אילו מאכלים חייבים לברך עליהם ברכה אחרונה במקום האכילה, ואילו מאכלים אין חיוב לברך עליהם ברכה אחרונה במקום האכילה. וממילא נלמד מהו דין כל מאכל גם לגבי שינוי מקום בסעודה, שאם הוא מאכל שחובה לברך עליו ברכה אחרונה במקומו, ממילא לא שייך כל כך לגביו דין שינוי מקום בסעודה, אבל מאכל שאין חיוב לברך עליו במקומו, שייך לגביו דין שינוי מקום בסעודה.

דברים שמברכים עליהם ברכת "מעין שלוש"
עוגות ועוגיות, וכן כל הדברים שמברכים עליהם "בורא מיני מזונות", חייבים לברך עליהם ברכה אחרונה ("על המחיה") במקום האכילה, ואסור לעזוב את מקום האכילה ולברך במקום אחר. וכדין ברכת המזון על הפת, שהיא דוקא במקום האכילה. אבל פירות שהם משבעת המינים, כגון תאנים רימונים ותמרים, אף על פי שמברכים עליהם ברכה אחרונה "מעין שלוש" (ברכת על העץ ועל פרי העץ), מכל מקום אין חיוב לברך עליהם דוקא במקום האכילה, ולכן שייך לגביהם דין שינוי מקום בסעודה.

ומנהג האשכנזים להשוות את דין ברכת "על המחיה" לברכת "על העץ", שבשניהם חייבים לברך דוקא במקום האכילה. ולכן למנהג האשכנזים, בין באכילת עוגה ובין באכילת פרי משבעת המינים, לא שייך דין שינוי מקום בסעודה, שהרי אפילו כשעזב את מקומו הראשון, עוד הוא חייב לחזור לשם כדי לברך ברכה אחרונה. אבל למנהג הספרדים, אין חיוב לברך ברכה אחרונה על פירות משבעת המינים דוקא במקום האכילה, וממילא שייך לגבי אכילתם דין "שינוי מקום בסעודה".

דברים שברכתם "האדמה" או "שהכל"
ופשוט שכל הירקות שמברכים עליהם בורא פרי האדמה, וכן המשקאות שמברכים עליהם שהכל נהיה בדברו, אין חיוב לברך עליהם במקום האכילה, ולכן אם היה שותה איזה משקה בביתו, ולאחר מכן עזב את ביתו והלך לביתו של השכן הדר בבנין הסמוך, וכעת הוא רוצה לשתות שוב, עליו לברך ברכת שהכל נהיה בדברו, ואז יוכל לשתות כאוות נפשו.

כל מה שכתבנו שאם אכל דבר שחייבים לברך עליו במקום אכילתו ועקר ממקומו למקום אחר, אינו מברך על מה שאוכל שם, היינו דוקא כשלא הסיח דעתו מן האכילה, אבל אם גם הסיח דעתו, וכגון שגמר בדעתו שלא להמשיך לאכול יותר, צריך לברך על מה שרוצה לאכול עתה. (ופרטי דינים בדין הסיח הדעת בסעודה, עי' הלכה ברורה סי' קעט).

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם: "עוגות ועוגיות,וכן כל הדברים שמברכים עליהם "בורא מיני מזונות" חייבים לברך עליהם ברכה אחרונה:"על המחיה"... ". לכאורה לא מדויק,שהרי אורז ברכתו "מזונות" ואף על פי כן הברכה שלאחר אכילתו היא:"בורא נפשות רבות". ט"ז חשון תשע"ט / 25 באוקטובר 2018

ההערה במקומה. ויש להוציא את האורז מן הכלל הזה.

1. מי שאכל מזונות בשיעור חיוב ברכה אחרונה, וכשנזכר לברך כבר היה רחוק מהמקום בו אכל, באופן שאינו יכול לשוב לשם (וטרם עבר זמן הברכה, כמובן):
האם יברך במקומו, או שמא מקום הברכה מעכב? 2. האם החיוב לברך מיושב הוא גם כשאכל בעמידה, כגון שאכל פרוסת עוגה במקום שאין בו כסאות?
מה הדין אם אין באפשרותו לשבת? האם הישיבה מעכבת את הברכה?
היכול לסמוך עצמו על קיר וכיוצא, באופן שאין רוב משקלו נסמך על רגליו (שבזה ייחשב כיושב), ולברך? היש חילוק בכל הנ"ל בין ברכת 'בורא נפשות' לברכת 'מעין שלוש', לברכת המזון? ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

ברכת בורא נפשות יכול לברך מעומד.
ברכת מעין שלוש, וכל שכן ברכת המזון צריך לברך מיושב במקום שאכל. ואם אינו יכול לחזור לשם בשום אופן, וברך במקום שיוכל לברך, שאין המקום מעכב את הברכה. וכן אם אינו יכול לשבת בשום אופן, יברך מעומד ולא יפסיד את הברכה.

מהו הדין אם אני יושב בדירתי ואוכל פירות או שותה משקה שאינו יין, ועברתי לחדר ילדים וחזרתי לשולחני, האם אני יכול להמשיך באכילה ושתיה או צריך לברך שוב? ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

יכול להמשיך לאכול, ואינו חוזר לברך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה