הלכה ליום חמישי י"ט טבת תש"פ 16 בינואר 2020

שאלה: האם מותר להשתמש במד- חום (מד טמפרטורה) בשבת?

תשובה: הנה לענין מדידת חום במד חום חשמלי, הדבר פשוט שאין להקל בזה, וכל מה שיש לדון בזה הוא לענין מדידת חום במד חום שאינו חשמלי, ויש בתוכו כספית, שעם התחממותה היא מתרחבת והולכת ומורה על מידת החום של האדם, לדעת אם מידת החום שלו תקינה, וכיצד יש לנהוג בו. (ובשנים האחרונות, שנודעה בעולם מדת הסכנה הטמונה של חומר הכספית, שהוא רעיל מאד, וכאשר המד חום נשבר, הכספית נשפכת ארצה ועלולה לגרום להרעלה, מצויים יותר מדי חום המכילים בתוכם חומר אלכוהולי, שפעולתו דומה מבחינה הלכתית לפעולת הכספית).

והנה בראשית יש לדון בענין זה לאיסור, מצד מה שאסור לעשות פעולות של מדידה בשבת (כגון לשקול בשבת). אולם מטעם זה אין לאסור את השימוש במד חום בשבת, שהרי מדידת החום לצורך חולה יש בה מצוה, שידעו איך לטפל בחולה. ומבואר בשלחן ערוך (סי' שו) שמותר למדוד בשבת מדידה שהיא לצורך מצוה, כגון מדידה לצורך חולה, וכן מדידת מקוה טהרה לדעת אם יש בו ארבעים סאה. ומלבד כל זה, כתב מרן הרב זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ט (עמ' רסא), שיש עוד סברא להקל בזה, על פי מה שכתב המהריק"ש לענין שעון הפועל בשבת, שאין בזה איסור מדידה, משום שאין אנו עושים כל פעולה של מדידה בפעולת השעון, אלא הוא הולך מעצמו ומודד את השעה, ובזה אין לאסור. ואם כן , גם המד חום, שאין אנו מודדים את מדת החום בידינו ממש, אלא המד חום הולך מעצמו ופועל את פעולת המדידה, יהיה מותר להשתמש בו בשבת. וכתב עוד טעם להקל בזה. ועל כן נראה שיש להקל למדוד חום על ידי מד חום בשבת. וכן פסקו הגאונים רבי משה פינשטיין בשו"ת אגרות משה, ורבי שלמה זלמן אוירבך בספר מאורי אש. ועוד מגדולי פוסקי הדורות האחרונים.

אולם הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, בשו"ת שבט הלוי, כתב שאף אם נתיר להשתמש במד חום בשבת, מכל מקום אסור לנער את המד חום בשבת בכדי שיהיה ניתן להשתמש בו שנית בשבת, שכן בפעולת הניעור הוא מוריד את הכספית בחזרה לתחתית המד חום, ונמצא שהמנער מתקן את כלי המד חום כדי שיהיה ראוי שוב למלאכתו, וממילא יש בזה איסור משום תיקון כלי בשבת. (תיקון כלי, היינו להביא את הכלי שיהיה כשיר למלאכתו).

אולם גם לענין זה כתב מרן הרב זצ"ל, שהואיל  ופעולה זו של ניעור המד חום היא פעולה פשוטה שהדרך לעשותה בכל עת, ואין בפעולה כזו חשיבות של תיקון כלי, וכמו שכתב המגן אברהם שכל דבר שהדרך לפתחו ולסגרו תמיד אין בו איסור משום מתקן כלי, ולכן אף בניעור המד חום נראה שיש להקל. וכן פסק הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר, ועוד מגדולי הפוסקים.

ולסיכום: מותר להשתמש בשבת במד חום בכדי למדוד את החום של החולה לדעת איך לנהוג בו, וכן מותר לנער לאחר מכן את המד חום בכדי שיוכלו לחזור ולהשתמש בו שנית. אבל במד חום חשמלי בודאי שאין להקל להשתמש בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה