הלכה ליום חמישי י"ט טבת תש"פ 16 בינואר 2020

שאלה: האם מותר להשתמש במד- חום (מד טמפרטורה) בשבת?

תשובה: הנה לענין מדידת חום במד חום חשמלי, הדבר פשוט שאין להקל בזה, וכל מה שיש לדון בזה הוא לענין מדידת חום במד חום שאינו חשמלי, ויש בתוכו כספית, שעם התחממותה היא מתרחבת והולכת ומורה על מידת החום של האדם, לדעת אם מידת החום שלו תקינה, וכיצד יש לנהוג בו. (ובשנים האחרונות, שנודעה בעולם מדת הסכנה הטמונה של חומר הכספית, שהוא רעיל מאד, וכאשר המד חום נשבר, הכספית נשפכת ארצה ועלולה לגרום להרעלה, מצויים יותר מדי חום המכילים בתוכם חומר אלכוהולי, שפעולתו דומה מבחינה הלכתית לפעולת הכספית).

והנה בראשית יש לדון בענין זה לאיסור, מצד מה שאסור לעשות פעולות של מדידה בשבת (כגון לשקול בשבת). אולם מטעם זה אין לאסור את השימוש במד חום בשבת, שהרי מדידת החום לצורך חולה יש בה מצוה, שידעו איך לטפל בחולה. ומבואר בשלחן ערוך (סי' שו) שמותר למדוד בשבת מדידה שהיא לצורך מצוה, כגון מדידה לצורך חולה, וכן מדידת מקוה טהרה לדעת אם יש בו ארבעים סאה. ומלבד כל זה, כתב מרן הרב זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ט (עמ' רסא), שיש עוד סברא להקל בזה, על פי מה שכתב המהריק"ש לענין שעון הפועל בשבת, שאין בזה איסור מדידה, משום שאין אנו עושים כל פעולה של מדידה בפעולת השעון, אלא הוא הולך מעצמו ומודד את השעה, ובזה אין לאסור. ואם כן , גם המד חום, שאין אנו מודדים את מדת החום בידינו ממש, אלא המד חום הולך מעצמו ופועל את פעולת המדידה, יהיה מותר להשתמש בו בשבת. וכתב עוד טעם להקל בזה. ועל כן נראה שיש להקל למדוד חום על ידי מד חום בשבת. וכן פסקו הגאונים רבי משה פינשטיין בשו"ת אגרות משה, ורבי שלמה זלמן אוירבך בספר מאורי אש. ועוד מגדולי פוסקי הדורות האחרונים.

אולם הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, בשו"ת שבט הלוי, כתב שאף אם נתיר להשתמש במד חום בשבת, מכל מקום אסור לנער את המד חום בשבת בכדי שיהיה ניתן להשתמש בו שנית בשבת, שכן בפעולת הניעור הוא מוריד את הכספית בחזרה לתחתית המד חום, ונמצא שהמנער מתקן את כלי המד חום כדי שיהיה ראוי שוב למלאכתו, וממילא יש בזה איסור משום תיקון כלי בשבת. (תיקון כלי, היינו להביא את הכלי שיהיה כשיר למלאכתו).

אולם גם לענין זה כתב מרן הרב זצ"ל, שהואיל  ופעולה זו של ניעור המד חום היא פעולה פשוטה שהדרך לעשותה בכל עת, ואין בפעולה כזו חשיבות של תיקון כלי, וכמו שכתב המגן אברהם שכל דבר שהדרך לפתחו ולסגרו תמיד אין בו איסור משום מתקן כלי, ולכן אף בניעור המד חום נראה שיש להקל. וכן פסק הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר, ועוד מגדולי הפוסקים.

ולסיכום: מותר להשתמש בשבת במד חום בכדי למדוד את החום של החולה לדעת איך לנהוג בו, וכן מותר לנער לאחר מכן את המד חום בכדי שיוכלו לחזור ולהשתמש בו שנית. אבל במד חום חשמלי בודאי שאין להקל להשתמש בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה