הלכה ליום שני כ' טבת תשפ"א 4 בינואר 2021

שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, ועיקר הטעם לאיסור בזה, הוא משום שהציורים שעל הפרוכת עלולים להפריע לאדם בכוונת התפילה. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סי' צ סכ"ג). וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת יתרו).

והנה בספר אור לציון ח"ב (עמ' סד), הביאו בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, שיש לחלק בזה, שאם הציורים הם על בגד שאינו רגיל שיהיה לפניו בשעת התפילה, כגון שנזדמן לו להתפלל באיזה מקום שתלוי שם בגד מצוייר שאינו רגיל בו, שאז יש להמנע מלהתפלל מול בגד כזה. אבל מול פרוכת שהוא רגיל תמיד שהיא לפניו, אין לחוש בזה כל כך לבלבול הכוונה, ולכן מותר להתפלל מול פרוכת כזו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בשו"ת יביע אומר ח"ט (עמ' רלו), כתב לחלוק על דברי האור לציון בזה, משום שמסתבר יותר שלעולם פרוכת מצויירת גורמת לבלבול הכוונה, ואין לחלק בזה בין פרוכת לבגד שנמצא לפניו רק באקראי מה שלא חילקו הפוסקים כלל.

ומלבד כל זה, הלא מבואר בזהר הקדוש, ועוד בדברי המקובלים (בספר חרדים לרבינו אלעזר אזכרי), כי מי שאינו נזהר לעצום עיניו בשעת התפילה, הרי הוא מזלזל בשכינה שנמצאת כנגד המתפלל, וכך הם דברי הזהר הקדוש והמקובלים בענין זה: "מאן דפקח עינוהי בשעתא דצלותא, אקדים עליה מלאך המוות, וכד תיפוק נפשיה לא יזכה לאסתכל בנהורא דשכינתא, ועליה כתיב, כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו". עד כאן. ופירוש הדברים, מי שפוקח את עיניו בשעת התפילה, בשעה שתצא נפשו מן העולם מקדים לבא אליו מלאך המוות, ואינו זוכה לראות בשכינה בשעת פטירתו, שהרי הוא מזלזל בשכינה שמסתכל בה תמיד בשעת התפילה. ועליו נאמר, כי מכבדי, מי שמכבד את השכינה, אכבד, אותו השם יתברך יכבד בשעת מותו שיזכה לראות בשכינה, שהרי נאמר "כי לא יראני האדם וחי", בחייו אין הוא רואה, אבל רואה הוא בשעת מותו, ובוזי, מי שמבזה את השכינה בשעת התפילה, שעיניו משוטטות ורואות מה שלפניו, יקלו, הוא גם כן יתבזה בשעת פטירתו. ואם כן הדבר ברור שאין הדבר נכון להקל בזה כלל, ועל כל אדם ואדם להזהר מאד בשעת התפילה לעצום את עיניו אף במקום שאין לפניו דבר שמבלבל את הכוונה, או שישים את עיניו בסידור שלפניו, שגם זה נחשב כמי שעוצם את עיניו.

ולסיכום: יש להזהר בשעת תפילת העמידה, לעצום את העינים או להסתכל בסידור, ואל לו לאדם להסתכל לפניו ולכל עבר בשעת התפילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כמדומה שמרן זצוק"ל היה מתפלל מתוך סידור, לפחות כשהיה מתפלל בביתו ב' אדר תשפ"א / 14 בפברואר 2021

אמרנו כן, שמרן זצ"ל נהג להתפלל מתוך סידור.

האם מותר לי להעיר לאבי על שאינו עוצם עיניו בתפילה (כמובן בדרך כבוד "ראיתי שכתוב...")? כ"א טבת תשפ"א / 5 בינואר 2021

בצורה כו של "ראיתי כתוב", מותר. וכמובן הכל בחכמה יעשה, שלא תהיה בו פגיעה.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה