הלכה ליום רביעי כ"ט סיון תשפ"א 9 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה ראובן בן ירוחם ושרה ז"ל שפירא

ולעילוי נשמת רחל בת מרדכי ז"ל
ולעילוי נשמותיהם של כלל נשמות ישראל.
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

יואב

כמה הוא שיעור נתינת צדקה

שיעור (כמות) שחייבים לתת לצדקה, כתבו רבותינו, הרמב"ם, הטור ומרן השלחן ערוך, שאם ידו של האדם משגת, יתן כפי צורך העניים. כלומר אם הוא עשיר גדול שיכול לספק את כל צרכי העניים בעירו וכיוצא בזה, עליו לתת להם כל מחסורם, ואם אין ידו משגת, יתן עד חומש מנכסיו "מצוה מן המובחר". כלומר, יתן עד חמישית מממונו לצדקה, וזו היא מצוה מן המובחר. ואם נותן אדם אחד מעשרה ממה שיש לו, כלומר עשירית, הרי זו מדה בינונית, כלומר, אף שאינה מדה טובה כמי שנותן חומש מנכסיו, מכל מקום היא מדה בינונית לתת מעשר מנכסיו, וכמו שנוהגים רבים וכן שלמים, לתת "מעשר כספים", שמכל הרווחים שלהם שהם נותנים מעשר לצדקה. פחות מכאן, כלומר, מי שאינו נותן אפילו מעשר מכספו, הרי זו עין רעה, שצרה עינו באחרים שנותן להם רק מעט מממונו.

ומדה זו לתת חומש, שהיא הטובה מכולם, נלמדת מן הפסוקים, שנאמר "וכל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך", משמע פעמיים נתינת מעשר, "עשר אעשרנו", ושני מעשרות הם חומש. וכתב רבינו הטור, הדבר בדוק ומנוסה, כי בשביל הצדקה שנותן לא יחסר לו, אלא אדרבא, תוסיף לו עושר וכבוד, כמו שנאמר "מהחל התרומה לביא בית ה', אכול ושבוע והותר עד לרוב, כי ה' בירך את עמו". וכדרך מה שאמרו רבותינו בגמרא מסכת שבת (קיט.), עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר.

ואמרו רבותינו בגמרא במסכת כתובות (נ.), אמר רבי אילעא, באושה (שם מקום) תיקנו, המבזבז, (כלומר, מי שהוא מבזבז מנכסיו לצדקה), אל יבזבז יותר מחומש, כלומר, לא יתן לצדקה יותר מחומש מנכסיו, שמא גם הוא יזדקק בסוף לצדקה. ואמנם יש מהפוסקים שכתבו שכל זה הוא דוקא באדם רגיל, אבל עשיר מופלג שנדבתו רוחו לתת יותר מחומש מנכסיו, רשאי לעשות כן, ותבא עליו הברכה. וכן משמע מדברי הפוסקים שהזכרנו בתחילה, שכתבו שאם ידו משגת יתן כפי צורך העניים, ואחר כך כתבו שיעור נתינת חומש מנכסיו שהיא המדה המרובה ביותר, משמע שבאו להורות בתחילה על נתינה שהיא יותר מחומש, והיא בעשיר גדול שיכול לספק צרכי עניים רבים.

לעולם אל ימנע אדם את עצמו לתת פחות משלישית השקל לשנה, ואם נתן פחות מזה, לא קיים מצוות צדקה. כלומר, שיעור הסך הנמוך ביותר לקיום מצוות צדקה מן התורה, הוא סכום של שלישית השקל לשנה, שהוא מחיר של קרוב לשבעה גרמים כסף טהור. אך מובן שהיא מדה רעה לאין ערוך, מי שאינו נותן אלא סך פעוט זה, וכמו שהזכרנו , כי במקום שיד חכמי ישראל תקיפה, עליהם לכפותו לתת כפי יכלתו, ובלי ספק עתיד הקדוש ברוך הוא להפרע ממנו, כי ה' חונן דלים ושומע צעקתם כמו שהזכרנו, ובכל יום בת קול יוצאת מחורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שישנם תלמידי חכמים שאין להם כדי קיומם, אבל מי שנותן צדקה לעניים ובפרט מי שהוא מחזק ידי לומדי התורה, שכרו רב מאד, ובכח הצדקה יסורו ממנו כל מיני גזירות קשות ורעות, כי צדקה תציל ממות, וכמו שאירע לצפתית בזמן אליהו הנביא, שבשביל עוגה קטנה שנתנה לאליהו הנביא, זכתה שיחיה בנה אשר שכב כבר כמת, וראתה ממנו נחת לאורך ימים ושנים.

ויש עוד פרטי דינים רבים בעניני צדקה, ונדבר עליהם בעזרת ה' בהמשך הדברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני בכור לאימי אחרי שעברה שש הפלות העוברים היו של כמה חודשים. מה הדין לעניין תענית בכורות בערב פסח האם אני צריך להתענות. תודה כ"ט סיון תשפ"א / 9 ביוני 2021

בכור לאחר הפלות, מתענה תענית בכורות. אבל אם נולד לפני כן תינוק ממש שמת בתוך שלושים יום, הבא אחריו אינו מתענה. (משנה ברורה סימ תע סעיף קטן ב).

מה הכוונה במה שכתבתם - שלישית השקל? כ"ז אדר תשע"ו / 7 במרץ 2016

שליש השקל של התורה, הוא בערך שבעה גרמים של כסף טהור. כלומר, בערך שבעה שקלים שלנו.

מי שנתן צדקה לאדם מתוך כוונה לקיים מיצוות עשה,ולאחר שנתן התברר שהאדם שקיבל את הצדקה אינו ראוי לצדקה ,האם יחשב לו שקיים מצוות צדקה והאם יקבל על זה את שכרו בעולם הבא? כ"ז אדר תשע"ו / 7 במרץ 2016

הקדוש ברוך הוא מצרף מחשב טובה, ואינו מקפח שכר הבריות על כוונה טובה, אבל אין כאן קיום מצות צדקה ממש, ואין כאן את הזכות המיוחדת של מצות הצדקה.

עד לאחרונה היה ידוע לי, שאין חיוב לתת מעשר וזה הופיע במפורש בפסיקה של מרן האם חלו שינויי? כ"ט סיון תשע"ב / 19 ביוני 2012

אין חיוב לתת מעשר כספים. אבל חז"ל הודיעונו, שמי שאינו נותן מעשר כספים, ואינו נזקק בעצמו, הרי זה בבחינת "עין רעה", שיש לו ואינו נותן לאחרים. ומי ירצה להכלל במה שאמרו חז"ל "עין רעה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה