הלכה ליום רביעי ט"ז סיון תשע"ח 30 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב יעקב בן לאה לולו עטייה

הוקדש על ידי

תלמידו

שאלה: האם יש יסוד למנהג שנהגו בכמה מקומות, שאשה יולדת אינה באה לחתונה של קרוביה, כל זמן שהיא בתוך שלשים יום ללידתה?

תשובה: הנה המקור למנהג זה, הוא ממנהגים שנהגו בהם בכמה ארצות, שאמרו שיש בזה חשש מפני עין הרע, או שמשום כך תגרום היולדת לאשה הנשאת כעת, שחלילה לא תוכל ללדת מחמת השתתפותה של היולדת בחתונתה.

והנה דבר זה בודאי שאין לו שום היקש מהשכל הישר, ונכרים הדברים שהוא מנהג משובש ממנהגי הערביים ושאר פתיים שבאותם המקומות, שנהגו כן על פי אמונות טפלות בדעת קלושה, וכבר שמענו שנשאלו אודות מנהג זה כמה מגאוני ישראל, ומהם הגאון רבי מנצור בן שמעון זצ"ל, שהיה מגדולי הרבנים המקובלים בארץ ישראל, ועוד אחרים, והמה חיוו שעתם שאין מקום למנהג זה על פי האמת, לא לפי הקבלה ולא לפי הפשט. ולפיכך נותר  לנו לדון אם יש איסור לנהוג במנהגים כאלה על פי הדת.

והואיל ומנהג זה יסודו ממנהגי הגויים, נראה לכאורה שיש לאסור לנהוג כן לפי שאסור ללכת בחוקות הגויים, שנאמר "ובחקותיהם לא תלכו". אלא שמרן הרב זצ"ל דן בזה בכמה מקומות בספריו, והעלה שמעיקר הדין אין איסור לעשות  כל דבר שנהגו בו הגויים, כל שלא נהגו בו משום פריצות או משום שהוא ממנהגי עבודה זרה שלהם, ומלבד אלו המנהגים שהוזכרו בפירוש בגמרא (שבת סז:) שאסור לנהוג בהם, אין לנו להוסיף מדעתינו עוד ועוד מחוקי הגויים להכריז עליהם איסור, וכמו שכתב כן הר"א ממיץ והרשב"א בתשובה. ולפיכך אין לאסור מן הדין הליכה בלא כיפה על הראש, (כמו שביארנו בדין זה), וכן אין לאסור מן הדין הנחת פרחים על קברי המתים, (אף שאין נכון לנהוג כן), וכמו כן אין איסור להעמיד ענפי אילנות בבתי כנסיות בחג השבועות לכבוד התורה, אף שנהגו כן גם הגויים, (כמו שביארנו בענין מנהגי חג השבועות), וכן אין לאסור לכתוב את התאריך למנין הנוצרים, כמו שביארנו, אף שגם מזה נכון להמנע. ועל כן נראה שמצד חוקות הגויים אין איסור בהליכה במנהגים אלו, אף שאין בהם ממש.

ומכל מקום כתב מרן רבינו הגאון זצ"ל (בשו"ת יביע אומר ח"י דף שמו ע"א), כי האיש הנבון ומשכיל בתורת ה', יש לו להתרחק מכל דברי הבל והזיות שנהגו בהם מחוסרי הדעת, וכגון אלו האומרים שיש סכנה לכלה אם היולדת תגיע לנשואיה בתוך ארבעים יום ללידתה וכיוצא באלו, שאינם אלא פטפוטי מחוסרי דעת, ונראה שלמדו כן מהנשים בחוץ לארץ אשר לא מבני ישראל המה. וכבר כתב רבינו הרמב"ם, שאין ראוי לישראל שהוא עם חכם ונבון להמשך אחר ההבלים וההזיות של הגויים, וכל המאמין בלבו בדברים אלו, וחושב שהן דברי אמת וחכמה, אינו אלא מן הסכלים והטפשים, שאין דעתם שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת (השלמים בדעת), יודעים שאינם דברי חכמה אלא דברי תהו והבל שנמשכו בהם חסרי הדעת, ומפני כך הזהירה התורה תמים תהיה עם ה' אלהיך. וכן כתב הגאון מעוז ומגדול ללומדי התורה, רבינו בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראשון לציון, ששמע מה שאומרים בנוגע לחתן וכלה הנכנסים לבית היולדת או להיפך, וכתב, שהם דברי שוא ותפל, שאין בהם ממש, וצריך להתרחק מהם, ומה גם שאמונות טפלות אלו גורמות לריב ומדנים בין משפחות ישראל, ומעשים בכל יום עיננו הרואות שמבקרות יולדות וכלות אשה את רעותה, ואינן נפגעות במאומה, ואין שטן ואין פגע רע. לכן אסור להעלות על הדעת הזיות טפלות כאלה, ויש לפרסם שדברי הבל הם. לא ירעו ולא ישחיתו. וכן כל הדברים שיוצאים מההיקש הטבעי והשכלי, יש להרחיקם כמטחוי קשת. ואין להאריך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה