הלכה ליום חמישי כ"ד סיון תשע"ח 7 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לזכות ולרפואה שלמה

ליעקב-רבי בן פלורה הי״ו

בתוך שאר חולי עמו ישראל הי״ו
ולהצלחת כלל ישראל ברוחניות ובגשמיות .

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת "אשר יצר אתכם בדין"

שאלה: אדם הרואה את בית קברות בכל יום בהיותו נוסע במכוניתו סמוך לכניסה לירושלים, האם הוא צריך לברך בכל פעם ברכת "אשר יצר אתכם בדין"?

תשובה: הנה אמת נכון הדבר שמי שרואה קברי ישראל צריך שיברך בשעה שרואה אותם "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וזן אתכן בדין ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם, ברוך אתה ה' מחיה המתים". אלא שאין מברכים ברכה זו אלא מי שלא ראה את אותם הקברות במשך שלשים יום האחרונים, אבל מי שראה כבר את אותם הקברות תוך שלושים יום האחרונים, ועתה הוא רואה שוב את אותם הקברות, אינו מברך עליהם כלל. ועל כן גם לנדון שאלתינו, אדם הרואה בכל יום מידי נסיעתו את קברי ישראל שבהר המנוחות בכניסה לירושלים, אינו מברך על ראיה זו, אלא אם עברו כבר שלשים יום מהפעם האחרונה שראה ובירך על אותם הקברות.

ומלבד זה בנדון שאלתינו, נראה שאף אילו עברו שלשים יום מאז שראה את הקברות, אינו רשאי לברך על ראייתם, לפי מה שכתוב בתוספתא "ההולך" בבית הקברות מברך אשר יצר אתכם בדין, משמע שדוקא אם הוא ממש מתקרב לקברות כמה שאפשר, אז מברך, אבל בראיה מרחוק אין לברך על קברי ישראל. וכן פסק רבינו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמ' תכ), שצריך שיהיה סמוך לקברות ממש, ושכן נראית דעתו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל.

ולסיכום, הרואה קברי ישראל מברך את ברכת אשר יצר אתכם בדין. ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת בשלשים יום. אלא אם ראה בינתיים קברות אחרים, (כגון שהוא נוסע בין קברי צדיקים), שאז יברך שוב על ראייה זו. ואין מברכים ברכה זו אלא כשנמצאים סמוך ממש לקברות, אבל מי שרואה אותם ממרחק מידי עוברו בדרך, אינו מברך עליהם כלל. וה' יזכינו לראות בתחיית המתים במהרה בימינו. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

משמע שאם הלך יום לבית עלמין זה ויום לבית עלמין אחר, וכך יום אחר יום אפילו רצופים, יברך בכל פעם מחדש? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

אמנם יש בזה מחלוקת הפוסקים. אבל להלכה יש לברך על כל בית קברות אפילו תוך שלושים יום, ואפילו באותו בית קברות, כל שנוסף שם קבר, יש לברך, מאחר והברכה שייכת לכל קבר חדש שרואה.

כשרואה קברי ישראל בכל מקום בעולם או שרק בישראל ? כ"ז סיון תשע"ח / 10 ביוני 2018

בכל העולם

משמע מן ההלכה אדם שהיה שבוע שעבר בבית העלמין ושכח לברך ובעוד שבועיים הוא צריך ללכת שוב האם צריך לברך? כ"ו סיון תשע"ח / 9 ביוני 2018

יש בזה מחלוקת הפוסקים. שהגרש"ז אוירבך במנחת שלמה (ח"א סימן צא אות ו) כתב שאם לא בירך, ואחר כך חזר לאותו מקום, יברך. ולעומת זאת כתב הכף החיים (סימן רכד אות לז) בשם האשל אברהם (בוטשאטש, וכן הביאו בשמו בקובץ מוריה), שלא יברך.  וכן כותב בפירוש הביאור הלכה (בסימן ריח) . אולם באמת שדברי האומרים שלא יברך אינם מבוארים כל כך לענין ברכה זו, שאינה תלויה בראייה הראשונה דוקא. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה על הלכות אבלות ח"א (עמוד תנא) כתב שבכל מקרה אם לא בירך, נראה יותר שיחזור לברך אחר כך. 

ואם נכנס בטעות לקברות של גויים או עבר בסמוך לקבר של גויים האם גם מברך אשר יצר בדין ד' אלול תשע"ב / 22 באוגוסט 2012

בסמוך לקברות גויים אין לברך.
ויש לדעת שעצם מה שיקומו המתים בתחית המתים, נחלקו רבותינו אם גם מתי הגויים יקומו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו (תשע"ח)

בשנה זו (תשע"ח) חל יום תשעה באב בשבת. ולכן התענית נדחית ליום ראשון שהוא יום עשירי באב. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. אחר צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה