הלכה ליום שלישי י"ב אב תשע"ח 24 ביולי 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת נזהה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתה

שאלה: האם נשים רשאיות להתפלל בשבת תפילת מוסף?

שאלה: האם נשים רשאיות להתפלל בשבת תפילת מוסף?

בשאלה זו נשאלנו הרבה לאחרונה, ונבאר את הדברים.

נשים חייבות בכל יום בתפילה אחת מן הדין, כמו שביארנו כבר בדין חיוב נשים בתפילת העמידה, (ואמנם יש מהאשכנזים הפוסקים שנשים חייבות להתפלל בכל יום תפילת שחרית ותפילת מנחה, אבל לדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, אינן חייבות אלא בתפילה אחת בכל יום). ועיקר הטעם שחייבות הנשים בתפילה אחת בכל יום, הוא משום שהתפילה היא בקשת רחמים מה' יתברך על כל צרכינו, והיות וגם הנשים צריכות לרחמי ה', על כן גם הן חייבות בתפילה מן הדין. ומכאן שורש השאלה לענין נשים בתפילת מוסף, שמכיון שתפילת מוסף אין עיקרה בקשת רחמים מה' יתברך, וגם היא מצוה שהזמן גרמא (שתלויה בזמן, שהרי אינה שייכת בכל יום אלא ביום השבת), על כן נראה יותר שיש לפטור אותן מתפילה זו. גם הגאון רבי עקיבא איגר בתשובה (סי' ט) כתב, שהואיל ותפילת מוסף היא כנגד קרבן מוסף שאין הנשים מביאות אותו אלא האנשים בלבד, לכן נראה שאינן שייכות גם בתפילת מוסף.

והואיל ונראה שיש לפטור את הנשים מתפילת מוסף ביום השבת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתשובה בשו"ת יביע אומר ח"ב (סי' ו), שלפי דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שאין לנשים לברך על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות לולב וסוכה וכיוצא בזה, כמו כן אל להן להתפלל תפילת מוסף כלל, מכיון שאינן שייכות כל כך בתפילה זו שנתקנה כנגד קרבן מוסף, וגם היא מצוה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה, ועל כן אף אם הן רוצות, אינן רשאיות להתפלל תפילה זו מחשש ברכה לבטלה.

אולם בספר חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב עמ' רד) שיצא לאור בערוב ימיו של מרן זצ"ל, הביא מה שכתבו כמה מגדולי האחרונים לדחות את השיטה שנשים אינן שייכות בתפילת מוסף, ומהם הגאון בעל ספר עמודי אור, שכתב שאף שנשים אינן מביאות קרבן מוסף, מכל מקום גם הן היו מתכפרות באותו הקרבן כמו האנשים, וראיה לדבר, שהרי גם הלויים לא היו שייכים בקרבן מוסף ואף על פי כן הם מתפללים תפלת מוסף, (כמו שכתוב בגמרא שרבי יהושע בן לוי היה מתפלל מוסף, ולוי היה), ומוכח אם כן שגם מי שאינו מביא קרבן מוסף, שייך בקרבן מוסף מצד הכפרה שיש בו, וממילא הוא מתפלל תפילת מוסף. ואם כן הוא הדין לנשים שרשאיות להתפלל תפילת מוסף.

גם לענין מה שכתבנו שתפילת מוסף היא מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה, כתב מרן הרב זצ"ל לדחות טענה זו, היות ולדעת כמה מרבותינו הראשונים, במצוה שהיא מדרבנן ולא מן התורה גם הנשים חייבות. ובודאי שמצות תפילת מוסף היא מדרבנן, ועל כן אין לומר שנשים אינן רשאיות להתפלל תפילה זו. ובפרט שראינו שכמה מרבותינו האחרונים העידו בגדלם שנהגו הנשים להתפלל תפילת מוסף.

ולאור האמור, פסק מרן זצ"ל, שנראה יותר נכון להלכה, שהנשים אשר נשא לבן אותן בחכמה, ורוצות להתפלל בשבת תפילת מוסף, רשאיות לעשות כן, ויתפללו תפילת מוסף. והנח להם לישראל, אם לא נביאים, בני נביאים הם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ראוי להנחות את האישה שעדיף שלא תתפלל תפילת מוסף של שבת? י"א תמוז תשע"ח / 24 ביוני 2018

טוב שתתפלל מוסף.

האם אישה שמגיעה בשבת לבית הכנסת בזמן קריאת התורה ואח"כ עומדת להתפלל מוסף עם הציבור, האם רשאית לעשות כן במקום להתפלל תפילת שחרית ? ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

הנכון הוא שתתפלל שחרית בשעה שהציבור מתפללים מוסף, ואחר כך תתפלל מוסף יחד עם השליח ציבור מילה במילה.

בהלכה ברורה חלק ה סימן קו כותב הרב וגם מביא את היביע אומר שאף על פי שנשים רשאיות להתפלל תפילת מוסף של שבת מכל מקום שב ואל תעשה עדיף.
האם ראוי להנחות את האישה שעדיף שלא תתפלל תפילת מוסף של שבת כפי שכתוב בהלכה ברורה? א' תמוז תשע"ח / 14 ביוני 2018

אכן. מרן זצ"ל שינה דעתו בזה כמו שכתב בספרו חזון עובדיה ח"ב עמוד רד. לכן כדאי לנשים להתפלל מוסף בשבת

האם ההלכה לגבי תפילת מוסף לנשים, כולל גם מוסף לר"ח?
כלומר, האם נשים יכולות לכתחילה להתפלל גם תפילת מוסף לר"ח? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

דין תפלת מוסף בר"ח שווה לדין תפלת מוסף במועדים.

לא הבנתי מהי השורה האחרונה בנוגע לתפילת מוסף לנשים. 
בספר "אוצר הדינים לאישה ולבת" כתוב שנשים לא תתפללנה ומי שמתפללת יש לה על מי לסמוך.
מכאן משתמע שעדיף שלא...
האם נכון הדבר? מה עליי לעשות למעשה? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

אמנם כך כתב באוצר דינים, אך למעשה יש לנהוג כמו שכתבנו, וכמו שמורה גם הרב בעל "אוצר דינים" כעת, לאחר שמרן שליט"א האריך בזה בספרו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה