הלכה ליום שלישי י"ב אב תשע"ח 24 ביולי 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת נזהה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתה

שאלה: האם נשים רשאיות להתפלל בשבת תפילת מוסף?

שאלה: האם נשים רשאיות להתפלל בשבת תפילת מוסף?

בשאלה זו נשאלנו הרבה לאחרונה, ונבאר את הדברים.

נשים חייבות בכל יום בתפילה אחת מן הדין, כמו שביארנו כבר בדין חיוב נשים בתפילת העמידה, (ואמנם יש מהאשכנזים הפוסקים שנשים חייבות להתפלל בכל יום תפילת שחרית ותפילת מנחה, אבל לדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, אינן חייבות אלא בתפילה אחת בכל יום). ועיקר הטעם שחייבות הנשים בתפילה אחת בכל יום, הוא משום שהתפילה היא בקשת רחמים מה' יתברך על כל צרכינו, והיות וגם הנשים צריכות לרחמי ה', על כן גם הן חייבות בתפילה מן הדין. ומכאן שורש השאלה לענין נשים בתפילת מוסף, שמכיון שתפילת מוסף אין עיקרה בקשת רחמים מה' יתברך, וגם היא מצוה שהזמן גרמא (שתלויה בזמן, שהרי אינה שייכת בכל יום אלא ביום השבת), על כן נראה יותר שיש לפטור אותן מתפילה זו. גם הגאון רבי עקיבא איגר בתשובה (סי' ט) כתב, שהואיל ותפילת מוסף היא כנגד קרבן מוסף שאין הנשים מביאות אותו אלא האנשים בלבד, לכן נראה שאינן שייכות גם בתפילת מוסף.

והואיל ונראה שיש לפטור את הנשים מתפילת מוסף ביום השבת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתשובה בשו"ת יביע אומר ח"ב (סי' ו), שלפי דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שאין לנשים לברך על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות לולב וסוכה וכיוצא בזה, כמו כן אל להן להתפלל תפילת מוסף כלל, מכיון שאינן שייכות כל כך בתפילה זו שנתקנה כנגד קרבן מוסף, וגם היא מצוה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה, ועל כן אף אם הן רוצות, אינן רשאיות להתפלל תפילה זו מחשש ברכה לבטלה.

אולם בספר חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב עמ' רד) שיצא לאור בערוב ימיו של מרן זצ"ל, הביא מה שכתבו כמה מגדולי האחרונים לדחות את השיטה שנשים אינן שייכות בתפילת מוסף, ומהם הגאון בעל ספר עמודי אור, שכתב שאף שנשים אינן מביאות קרבן מוסף, מכל מקום גם הן היו מתכפרות באותו הקרבן כמו האנשים, וראיה לדבר, שהרי גם הלויים לא היו שייכים בקרבן מוסף ואף על פי כן הם מתפללים תפלת מוסף, (כמו שכתוב בגמרא שרבי יהושע בן לוי היה מתפלל מוסף, ולוי היה), ומוכח אם כן שגם מי שאינו מביא קרבן מוסף, שייך בקרבן מוסף מצד הכפרה שיש בו, וממילא הוא מתפלל תפילת מוסף. ואם כן הוא הדין לנשים שרשאיות להתפלל תפילת מוסף.

גם לענין מה שכתבנו שתפילת מוסף היא מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה, כתב מרן הרב זצ"ל לדחות טענה זו, היות ולדעת כמה מרבותינו הראשונים, במצוה שהיא מדרבנן ולא מן התורה גם הנשים חייבות. ובודאי שמצות תפילת מוסף היא מדרבנן, ועל כן אין לומר שנשים אינן רשאיות להתפלל תפילה זו. ובפרט שראינו שכמה מרבותינו האחרונים העידו בגדלם שנהגו הנשים להתפלל תפילת מוסף.

ולאור האמור, פסק מרן זצ"ל, שנראה יותר נכון להלכה, שהנשים אשר נשא לבן אותן בחכמה, ורוצות להתפלל בשבת תפילת מוסף, רשאיות לעשות כן, ויתפללו תפילת מוסף. והנח להם לישראל, אם לא נביאים, בני נביאים הם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ראוי להנחות את האישה שעדיף שלא תתפלל תפילת מוסף של שבת? י"א תמוז תשע"ח / 24 ביוני 2018

טוב שתתפלל מוסף.

האם אישה שמגיעה בשבת לבית הכנסת בזמן קריאת התורה ואח"כ עומדת להתפלל מוסף עם הציבור, האם רשאית לעשות כן במקום להתפלל תפילת שחרית ? ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

הנכון הוא שתתפלל שחרית בשעה שהציבור מתפללים מוסף, ואחר כך תתפלל מוסף יחד עם השליח ציבור מילה במילה.

בהלכה ברורה חלק ה סימן קו כותב הרב וגם מביא את היביע אומר שאף על פי שנשים רשאיות להתפלל תפילת מוסף של שבת מכל מקום שב ואל תעשה עדיף.
האם ראוי להנחות את האישה שעדיף שלא תתפלל תפילת מוסף של שבת כפי שכתוב בהלכה ברורה? א' תמוז תשע"ח / 14 ביוני 2018

אכן. מרן זצ"ל שינה דעתו בזה כמו שכתב בספרו חזון עובדיה ח"ב עמוד רד. לכן כדאי לנשים להתפלל מוסף בשבת

האם ההלכה לגבי תפילת מוסף לנשים, כולל גם מוסף לר"ח?
כלומר, האם נשים יכולות לכתחילה להתפלל גם תפילת מוסף לר"ח? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

דין תפלת מוסף בר"ח שווה לדין תפלת מוסף במועדים.

לא הבנתי מהי השורה האחרונה בנוגע לתפילת מוסף לנשים. 
בספר "אוצר הדינים לאישה ולבת" כתוב שנשים לא תתפללנה ומי שמתפללת יש לה על מי לסמוך.
מכאן משתמע שעדיף שלא...
האם נכון הדבר? מה עליי לעשות למעשה? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

אמנם כך כתב באוצר דינים, אך למעשה יש לנהוג כמו שכתבנו, וכמו שמורה גם הרב בעל "אוצר דינים" כעת, לאחר שמרן שליט"א האריך בזה בספרו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה