הלכה ליום שלישי י"ב אב תשע"ח 24 ביולי 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת נזהה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתה

שאלה: האם נשים רשאיות להתפלל בשבת תפילת מוסף?

שאלה: האם נשים רשאיות להתפלל בשבת תפילת מוסף?

בשאלה זו נשאלנו הרבה לאחרונה, ונבאר את הדברים.

נשים חייבות בכל יום בתפילה אחת מן הדין, כמו שביארנו כבר בדין חיוב נשים בתפילת העמידה, (ואמנם יש מהאשכנזים הפוסקים שנשים חייבות להתפלל בכל יום תפילת שחרית ותפילת מנחה, אבל לדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, אינן חייבות אלא בתפילה אחת בכל יום). ועיקר הטעם שחייבות הנשים בתפילה אחת בכל יום, הוא משום שהתפילה היא בקשת רחמים מה' יתברך על כל צרכינו, והיות וגם הנשים צריכות לרחמי ה', על כן גם הן חייבות בתפילה מן הדין. ומכאן שורש השאלה לענין נשים בתפילת מוסף, שמכיון שתפילת מוסף אין עיקרה בקשת רחמים מה' יתברך, וגם היא מצוה שהזמן גרמא (שתלויה בזמן, שהרי אינה שייכת בכל יום אלא ביום השבת), על כן נראה יותר שיש לפטור אותן מתפילה זו. גם הגאון רבי עקיבא איגר בתשובה (סי' ט) כתב, שהואיל ותפילת מוסף היא כנגד קרבן מוסף שאין הנשים מביאות אותו אלא האנשים בלבד, לכן נראה שאינן שייכות גם בתפילת מוסף.

והואיל ונראה שיש לפטור את הנשים מתפילת מוסף ביום השבת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתשובה בשו"ת יביע אומר ח"ב (סי' ו), שלפי דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שאין לנשים לברך על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות לולב וסוכה וכיוצא בזה, כמו כן אל להן להתפלל תפילת מוסף כלל, מכיון שאינן שייכות כל כך בתפילה זו שנתקנה כנגד קרבן מוסף, וגם היא מצוה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה, ועל כן אף אם הן רוצות, אינן רשאיות להתפלל תפילה זו מחשש ברכה לבטלה.

אולם בספר חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב עמ' רד) שיצא לאור בערוב ימיו של מרן זצ"ל, הביא מה שכתבו כמה מגדולי האחרונים לדחות את השיטה שנשים אינן שייכות בתפילת מוסף, ומהם הגאון בעל ספר עמודי אור, שכתב שאף שנשים אינן מביאות קרבן מוסף, מכל מקום גם הן היו מתכפרות באותו הקרבן כמו האנשים, וראיה לדבר, שהרי גם הלויים לא היו שייכים בקרבן מוסף ואף על פי כן הם מתפללים תפלת מוסף, (כמו שכתוב בגמרא שרבי יהושע בן לוי היה מתפלל מוסף, ולוי היה), ומוכח אם כן שגם מי שאינו מביא קרבן מוסף, שייך בקרבן מוסף מצד הכפרה שיש בו, וממילא הוא מתפלל תפילת מוסף. ואם כן הוא הדין לנשים שרשאיות להתפלל תפילת מוסף.

גם לענין מה שכתבנו שתפילת מוסף היא מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה, כתב מרן הרב זצ"ל לדחות טענה זו, היות ולדעת כמה מרבותינו הראשונים, במצוה שהיא מדרבנן ולא מן התורה גם הנשים חייבות. ובודאי שמצות תפילת מוסף היא מדרבנן, ועל כן אין לומר שנשים אינן רשאיות להתפלל תפילה זו. ובפרט שראינו שכמה מרבותינו האחרונים העידו בגדלם שנהגו הנשים להתפלל תפילת מוסף.

ולאור האמור, פסק מרן זצ"ל, שנראה יותר נכון להלכה, שהנשים אשר נשא לבן אותן בחכמה, ורוצות להתפלל בשבת תפילת מוסף, רשאיות לעשות כן, ויתפללו תפילת מוסף. והנח להם לישראל, אם לא נביאים, בני נביאים הם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ראוי להנחות את האישה שעדיף שלא תתפלל תפילת מוסף של שבת? י"א תמוז תשע"ח / 24 ביוני 2018

טוב שתתפלל מוסף.

האם אישה שמגיעה בשבת לבית הכנסת בזמן קריאת התורה ואח"כ עומדת להתפלל מוסף עם הציבור, האם רשאית לעשות כן במקום להתפלל תפילת שחרית ? ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

הנכון הוא שתתפלל שחרית בשעה שהציבור מתפללים מוסף, ואחר כך תתפלל מוסף יחד עם השליח ציבור מילה במילה.

בהלכה ברורה חלק ה סימן קו כותב הרב וגם מביא את היביע אומר שאף על פי שנשים רשאיות להתפלל תפילת מוסף של שבת מכל מקום שב ואל תעשה עדיף.
האם ראוי להנחות את האישה שעדיף שלא תתפלל תפילת מוסף של שבת כפי שכתוב בהלכה ברורה? א' תמוז תשע"ח / 14 ביוני 2018

אכן. מרן זצ"ל שינה דעתו בזה כמו שכתב בספרו חזון עובדיה ח"ב עמוד רד. לכן כדאי לנשים להתפלל מוסף בשבת

האם ההלכה לגבי תפילת מוסף לנשים, כולל גם מוסף לר"ח?
כלומר, האם נשים יכולות לכתחילה להתפלל גם תפילת מוסף לר"ח? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

דין תפלת מוסף בר"ח שווה לדין תפלת מוסף במועדים.

לא הבנתי מהי השורה האחרונה בנוגע לתפילת מוסף לנשים. 
בספר "אוצר הדינים לאישה ולבת" כתוב שנשים לא תתפללנה ומי שמתפללת יש לה על מי לסמוך.
מכאן משתמע שעדיף שלא...
האם נכון הדבר? מה עליי לעשות למעשה? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

אמנם כך כתב באוצר דינים, אך למעשה יש לנהוג כמו שכתבנו, וכמו שמורה גם הרב בעל "אוצר דינים" כעת, לאחר שמרן שליט"א האריך בזה בספרו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


הלכות תשובה

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ועל כן חובה קדושה על כל אדם מישראל, איש ואשה, לפשפש במעשיו כפי כוחו בימים אלו, ולשוב בתשובה לפני ה'. וכאשר נבוא לדין לפני ה' יתברך ביום ראש השנה, יתמלא עלינו ברחמיו, ויחדש עלינו שנה טובה. ולא ראוי לאדם בן דעת, לאחר את התשובה ולדחותה, וכמו שכתב בספר מסילת י......

לקריאת ההלכה

בין אדם לחבירו

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות התשובה. "בין אדם לחבירו" במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה (ויקרא טז) על יום הכפורים, כי ביום  הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו. עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מ......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה