הלכה ליום חמישי ד' חשון תשפ"א 22 באוקטובר 2020

לחם משנה

ביארנו את דין הסעודה השלישית, וברצוננו לבאר גם את דין הנשים לגבי סעודה שלישית, אך ענין זה הוא משולב עם דין הנשים לגבי חיוב בציעה על "לחם משנה", ולכן נקדים תחילה מהו דין "לחם משנה", ובהלכות שאחרי כן נחזור לדין הנשים בסעודה שלישית.

בגמרא במסכת שבת (קיז:), אמר רבי אבא, חייב אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת, שנאמר (אודות המן שהיה יורד במדבר), "ולקטו לחם משנה". דהיינו שתי כיכרות לחם. אמר רב אשי, אני ראיתי את רב כהנא, שהיה לוקח בידיו בשעת הברכה שתי ככרות, אבל לא היה בוצע (חותך) את שתי הככרות, אלא רק אחת מהן. וטעמו, שהרי כתוב "ולקטו לחם משנה", כלומר שרק אחזו בידיהם לחם משנה, אבל לא היו בוצעים בתחילה אלא כיכר אחד.

ומבואר מן הדברים שחובה על כל אדם מישראל, ביום שבת קודש, בעת בציעת הפת בסעודות השבת, לקחת בידיו שתי ככרות לחם, זכר לנס המן שירד במדבר. (וצריך שיהיו הככרות מכוסות מעליהן במפה לפני שיברכו עליהן, כמו שביארנו כבר, וגם על השלחן מתחת הככרות צריך שתהיה מפה).

עוד מבואר בגמרא, שרבי זירא, היה בוצע מן הפת חתיכה גדולה, שתספיק לו לכל הסעודה. ואף שביום חול אין לנהוג כן, שהרי נראה הדבר כרעבתנות, שלוקח לעצמו בתחילה חתיכה גדולה, ויש בזה חסרון ממדת דרך ארץ, מכל מקום ביום השבת שעושה כן רק בכדי לחבב את מצות האכילה והעונג בשבת, אין בזה חשש שיראה כרעבתן, ואדרבא, מצוה לעשות כן.

בשעת הברכה על הפת, אוחז בידו את שתי הכיכרות, באופן שאחת למעלה ואחת למטה, וכשבוצע, יש אומרים שטוב יותר שיבצע מן הכיכר שלמטה, ויש אומרים שעדיף יותר לבצוע מן הכיכר שלמעלה. ומרן הבית יוסף (סימן רעד) כתב בשם הכל בו, "יש נוהגים לבצוע על הכיכר התחתון ולא העליון, ואנו נוהגים לבצוע מן העליון". והוסיף על זה מרן הבית יוסף, אבל אני ראיתי גדולים שבוצעים מן התחתון, ושמעתי שכן נכון לעשות על פי הקבלה. וכן פסק בשלחן ערוך, שיש לבצוע מן התחתון.

אלא שבאמת אין הדבר מוסכם כלל, כי רבינו האר"י כתב שיש לבצוע מן הכיכר שלמעלה ולא מן התחתון. וכן כתב הרשב"א בתשובה, שמנהגו לבצוע מן העליון. ועל כן כל אדם ימשיך במנהגו בזה, שלכל המנהגים יש על מה לסמוך, ואלו ואלו דברי אלהים חיים.

שאלות ותשובות על ההלכה

היי שלום שמי שי , אני אשמח אם הרב או מישהו אחר יספר את הסיפור שלי. סיפור שהיה לי עם הרב עובדיה יוסף זצק"ל : לפני שבע שנים ב ג' מר חשוון בבוקר החלטתי לשים כיפה על הראש למרות הקושי של מה יגידו בעבודה והסביבה . בצהריים של אותו יום שמעתי על האבידה הגדולה של עם ישראל .הרב נפטר. לפני 4 שנים בערך הרב עובדיה יוסף זצק"ל בא אליי בחלום ראיתי אותו ממש עם הגלימה והכובע שלו . החלום היה באמצע הלילה ממש . לא מאותם חלומות שבאים בסוף הלילה וחולמים שטויות . ושאל " מה יש לך בכיס " אמרתי לו שזה הפלאפון שלי ואני שומע הרבה סרוטנים והרצאות של רבנים . הוא אמר : " לא טוב בכלל תחליף תעשה את הפלאפון תהפוך אותו לכשר " . אמרתי לו בסדר . נישקתי לו את היד . ואמרתי לו שבאותו בוקר של אותו יום שהוא הסתלק מהעולם אני התחלתי לשים כיפה באופן קבוע . וככה נגמר החלום . לאחר כמה שבועות החלטתי לעשות את ולהפוך את הפלאפון אומנם ל"חכם" אבל כשר ברוך השם.
אני אשמח שהרב הוא מישהו מהכולל יספר את הסיפור שלי בעילום שם . אם תוכל בבקשה
ושהסיפור הזה ייצא לאור . לזכות הרבים. לשם שמיים בלבד!!

נ.ב
כל שנה בהילולה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל מתעורר בי הרצון החזק לזכות אחרים בסיפור הזה , אני בטוח שגם הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה רוצה שנפיץ לכל עם ישראל את הסיפור הזה , כי זה לא דור קל אבל חזק .
תודה רבה רבה ,אשמח לתשובה בחזרה גם אם כן או לא.
שי ד' חשון תשפ"א / 22 באוקטובר 2020

חזק ואמץ! אשריך ואשרי חלקך זכותו תגן עליך, ותזכה לכל הברכות שבתורה,

בקידוש מקדמים לברך על היין ולאחר מכן על הלחם.
אבל הלחם הוא העיקר למה מקדמים את היין? ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

יש לקדש לכתחילה על היין, שנאמר, זכרו כיין לבנון, וכן נאמר, נזכירה דודך מיין, ודרשו רבותינו (בפסחים קו.), שבמקום שאנו מקיימים זכור את יום השבת לקדשו, כלומר, בשעת אמירת הקידוש, יש לזוכרו על היין. ולדעת רש"י בנזיר (ג.), היא דרשה ממש מן התורה. אולם לדעת רוב רבותינו הראשונים, ובכללם רבינו תם בתוספות, אינה אלא מדרבנן, שדרשו כן מדברי קבלה. אבל לכל הדעות, יש להקדים את היין כאמור.

כתבתם - במידה ולא יצאו לידי חובה ע״י בעל הבית יש לברך על לחם משנה אחר.
יש לברך דווקא על לחם משנה אחר, או שאפשר על אותו לחם שבירך עליו בעל הבית? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

אפשר לצרף חלה אחת חדשה, עם החלה שבעל הבית בירך עליה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה