הלכה ליום חמישי י"ח תשרי תשע"ט 27 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

כלל ישראל

הוקדש על ידי

שלומי יעקוב בן יפה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן תורתינו, אשר היא חיינו ואורך ימינו, ואין עמינו עם אלא בתורתו. אבל בחג הסוכות שלא נודע על דבר מיוחד כל כך שנעשה בו, לשמחה מה זו עושה?

ואם נרצה לומר ששמחת חג הסוכות והישיבה בסוכה באה כנגד מה שהיינו מוקפים ענני כבוד בצאתנו ממצרים, "ולמען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", אם כך, היו צריכים להיות גם חגים כנגד נס המן שירד לנו במדבר, וכן כנגד בארה של מרים, ושאר המופתים שידענו במדבר. ואם כן לא מובן במה נתיחד נס ענני הכבוד שבעבורו נצטוינו במצוות החג, ברוב שמחה וששון. וביותר צריך ביאור, מדוע נצטוינו במצוות אלו דוקא לאחר כובד הראש הגדול שידענו לאחר ימי הרחמים והסליחות, אשר בסופם היום האדיר בימי השנה, יום הכפורים.

אלא ביאור הדבר הוא, כי בצאת בני ישראל ממצרים, היו כולם עובדי עבודה זרה, ולא היתה להם, לא חירות הגוף ולא חירות הנפש. והשם יתברך חס עליהם והוציאם ממצרים להצילם מגלות הגוף. ולאחר מכן נתן לנו את השם יתברך את כלי חמדתו, היא התורה הקדושה, להצילנו מגלות הנפש, ולהפיח בקרבם של ישראל רוח חיה, והחיה את העולם כולו. אבל בעוונות הרבים עבדו בני ישראל את העגל, וחטאו שוב בחטא מר ממות לפני ה' יתברך, עד שכעס עליהם ה' מאד, ומשה רבינו ברצותו לזעזע את ישראל, ולשכח את כעסו של ה', שיבר את לוחות הברית, ואחר כך עלה שוב אל הר סיני ארבעים יום, עד שאמר לו ה' יתברך ביום הכפורים "סלחתי כדבריך". ונסלח לעם ישראל עוון חטא העגל.

ועל כן מובנת השמחה בחג הפסח ובחג הסוכות, וכן התכונה הרבה ביום ראש השנה ויום הכפורים, שהם חגים וימים טובים לעם ישראל, על יציאתו מגלות הנפש והגוף, ועל הסליחה שסלח לנו ה' יתברך. אבל חג הסכות, אינו כשאר החגים, מפני שהוא אינו עוד חג ל"ישראל" אלא חג שהוא לה' יתברך, כמו שנאמר "שבעת ימים תחוג לה' אלהיך". עיקר השמחה והענין בחג, הוא שאנו עושים אותו לה', ואנו חוגגים עם ה', מפני שהקדוש ברוך הוא רצה מסיבותיו, שתהיה לו השראת השכינה בעולם שלנו, בעולם הגשמי של בני האדם, ובעולמות העליונים כבר היתה דירה לה' יתברך, בעולם המלאכים, והם טענו על בני ישראל "מה אנוש כי תזכרנו", לרוב פחיתותם של בני האדם, אבל ישראל על ידי קיום התורה והמצוות העלו את דרגת בני ישראל מאד מאד, ובזה הם מקיימים את כל העולם כולו, ועל כן חפץ ה' יתברך להשרות שכינתו בינהם, שכביכול תהיה לו דירה בעולם שלנו, וכל זה מיד אחרי יום הכפורים שאז ישראל הם בדרגה הגבוהה ביותר, וזהו בודאי הזמן המוכן ביותר להשראת שכינתו של השם יתברך על עמו.

ועל כן מובן גם מדוע נצטוינו בשמחה יתירה בחג הסכות, שהוא זמן השראת השכינה על עם ישראל, ובודאי שדבר זה אמור להיות הגורם המובהק ביותר לכל איש ישארל, שמחה רוחנית אמיתית, על קרבתינו לה' יתברך, ועל טובה גדולה שנתן לנו בימי הרחמים, לזכך אותנו מעוונותינו באופן בלתי טבעי, בחסד עצום ובאהבה אין קץ.

ואם בסוכה יושב ושמח את שמחת החג במאכלים ערבים "אין שמחה אלא בבשר ויין", שמח בקרבת השם אליו, ויושב ועוסק בתורה יחד עם בני ביתו, והקדוש ברוך הוא יושב ממש על ידו, מה שאין כן בכל השנה כולה, אם יעשה אדם כדבר הזה, ויתבונן בעומק המצווה, יבא לידי מצב שלא ירצה בכלל לעזוב את הסוכה, שהיא "צילא דמיהמנותא", וכמו שאמרו בזהר הקדוש, שכשהאדם יושב בסוכה, השכינה פורסת את כנפיה עליו, ושבעת האושפיזין באים לגור ביחד עמו. אשרי העם שככה לו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה