הלכה ליום ראשון ז' תשרי תשע"ט 16 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן אסתר ע״ה

שנלב״ע בליל שבת קודש שבת תשובה פרשת וילך
ופרחה נשמתו הטהורה תוך ניגון זמירות שבת.
לאחר שהזדכך ביסורים.
ת.נ.צ.ב.ה.
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

יוצאי חלציו

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים 
הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "וחי בהם", ולא שימות בהם. ואסור לאדם להמית עצמו או אפילו להכניס עצמו לספק סכנה בשביל תענית יום הכפורים. וכאשר מרן רבינו הגדול זצוק"ל היה רבה הראשי של תל אביב, וכן בשנים שאחר כך, היה מטריח עצמו ונוסע בכל ערב יום כפור, בשעות יקרות אלו, לבית החולים, בכדי לדבר על לבם של החולים שהתענית מסוכנת להם, לבל יתענו, והיה מזכיר את דברי הרדב"ז, שמי שאינו שומע לרופאים מפני שאומר שהוא בוטח בה', הרי זה חסיד שוטה, שהרי התורה אמרה שניתנה רשות לרופא לרפאות, וממילא אדם חייב להתנהג בכל דבר על פי כללי הרפואה, לאחר התייעצות עם מורה הוראה.

חולה שעצם החולי אינו מביאו לסכנה 
ויש לציין, שגם חולה שעצם החולי שלו אינו סכנה ממש, מכל מקום לפעמים מחמת תרופות שהוא נוטל, הרי הוא חייב לשתות. ואם לא ישתה עלול הוא להכנס בחשש סכנה. וגם באופן כזה יש להתייעץ עם רופא ומורה הוראה בכדי לדעת כיצד לנהוג. ומצוי מצב זה בחולים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות, ואצלם לעתים גם עצם החולי מוגדר חולי שיש בו סכנה.

מי שהוצרך לאכול ביום הכפורים 
ומי שהוצרך לאכול ביום הכפורים מחמת מחלה, אם הוא מוכרח לאכול ולשתות כדרכו ממש, הרי שהוא רשאי לעשות כן. שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. אולם בדרך כלל, אין הדבר כן, אלא הוא יכול להסתפק באכילה ושתיה באופן שאינו אוכל או שותה בבת אחת כמות גדולה, אלא יעשה הפסקות בין אכילה לאכילה, ובכל פעם לא יאכל יותר משיעור של כשלשים גרם מאכל, או ארבעים גרם משקה. ולאחר כעשר דקות יאכל או ישתה שוב כמות זהה. ולפני יום הכפורים יכין לעצמו מאכלים מסודרים ושקולים בשיעור של כשלשים גרם. ויכין לעצמו כלי המכיל כארבעים גרם משקה, ובכל פעם ימלא אותו וישתה ממנו (כמו בקבוק של תינוקות וכדומה).

רחיצה וטבילה ביום הכפורים 
אסור לרחוץ במים ביום הכפורים, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור, ולא אסרו אלא רחיצה של תענוג, אבל אם היו ידיו או שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה, מותר לרחצם, כיון שאינה רחיצה של תענוג . וטבילה במקוה טהרה, אסורה גם היא ביום הכפורים.

ביום הכפורים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ויטול שלוש פעמים לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה, ומברך על נטילת ידיים.

לא ירחוץ פניו במים ביום הכפורים בבוקר, ואם היו פניו מלוכלכות, כגון שיש לו לכלוך ליד עיניו, מותר לרחוץ המקום המלוכלך. ומי שהוא מפונק, ואין דעתו מיושבת עליו כשאינו רוחץ פניו בשחרית, מותר לו לרחוץ פניו בשחרית. והאשכנזים מחמירים בזה שלא לרחוץ הפנים ביום הכפורים אפילו מי שהוא איסטניס, אלא אם כן להעביר הלכלוך סביב עיניו וכיוצא בזה.

אסור לצחצח שיניים ביום הכפורים. ואפילו מי שמיקל בדבר בזהירות ביום תשעה באב, לא יעשה כן ביום הכפורים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות......

לקריאת ההלכה

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה: אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום. עשרת הימים כתב רבינו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

ראש השנה

לסדר ראש השנה, לחץ כאן. בליל ראש השנה נוהגים לאכול מיני מאכלים לסימן טוב. ופרטי הדינים השייכים לזה נתבארו כאן בדיני סדר ראש השנה. רבותינו בגמרא במסכת ראש השנה (טז.) גילו לנו ידיעה יקרת ערך, כי ביום ראש השנה, שהוא היום בו נברא אדם הראשון, השם יתברך יושב ודן את כל יצורי העולם, וכל מאורע כמעט, אש......

לקריאת ההלכה