הלכה ליום רביעי ג' תשרי תשע"ט 12 בספטמבר 2018

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה:
אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום.

עשרת הימים
כתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, ששבעת הימים שבין יום ראש השנה ליום הכפורים הם כנגד שבעת ימות השבוע, ובכל יום ויום יכווין לתקן בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום, למשל היום, יום רביעי, יכווין לתקן כל מה שחטא בשנה החולפת בימי רביעי, וכן על זה הדרך.

דין פת הגויים בשאר ימות השנה
ישנם דברים, שאסרו אותם רבותינו אף על פי שאין בהם איסור מן התורה. כגון פת (לחם) של גויים. ואף שבזמן רבותינו, לא היה חשש איסור ממש בפת של הגויים, מפני שלא היו מערבים בעיסה שום דבר איסור, מכל מקום אסרו רבותינו (במסכת עבודה זרה דף לו:) לאכול מפת הגויים, כדי שלא יבאו ישראל להתיידד יותר מדאי עם הגויים, ויבאו לישא את בנותיהם.

ומכל מקום, כתבו הפוסקים, שגזירה זו לא פשטה בכל המקומות, כי יש מקומות שלא היתה להם ברירה, ומכיון שחשיבות רבה נודעת ללחם, היו נוהגים להקל לאכול מפת של גויים, ולא קיבלו עליהם את הגזירה שלא לאכול מפת של גויים מעולם. (ופשוט שבמקום שיש חשש שמערבים בעיסה דברי איסור, או שהקמח אינו מנופה וכדומה, אסור מן הדין לאכול מפת הגויים. וגם במקום שאין חשש כזה, אין להקל אלא דוקא במקרים מסויימים, שתהיה פת של נחתום שרגיל תמיד למכור פת, ועוד פרטי דינים שלא נוכל להאריך בהם כאן).

פת גויים בעשרת ימי תשובה
כתב מרן השלחן ערוך בהלכות סדר ימי התשובה (סימן תרג), אף מי שאינו נזהר לאכול מפת של גויים, מפני שסומך על מה שיש שנהגו להקל בזה, מכל מקום, בעשרת ימי תשובה צריך להזהר שלא לאכול מפת זו. וזאת משום שבימים אלו על האדם להזהר מאד מן האיסור, ואף בדבר שיש מקום היתר להקל בו, צריך שיחמיר על עצמו שלא לנהוג בו היתר. וכל זה אף בדבר שיש בו מקום היתר ממש, כל שכן בדברים שיש בהם חשש איסור ממש שצריך להזהר מהם בכל ימות השנה, וכל שכן בימים אלו.

לפיכך, יש לעורר בימים אלו על ענין נחוץ מאד, כי ידוע ומפורסם הדבר, שדעת רוב ככל הפוסקים לאסור בהחלט על אשת איש לצאת לרשות הרבים כאשר ראשה מכוסה בפאה נכרית. וכבר נמנו הגאון בעל הפלאה ובית דינו וגזרו חרם על הדבר, לבל תהין שום אשה לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית. וכן הזהיר על הענין מרן רבינו הגדול זצ"ל, שאין להקל בדבר כלל ועיקר.

ולכן, נשים הנוהגות בכל זאת ללכת בפאה נכרית, יראו לחוס על עצמן, ועל כל פנים בימים אלו של עשרת ימי תשובה תקבלנה על עצמן שלא לצאת בפאה נכרית, ואף על פי שאין בכוונתן להמשיך באיסור זה לעולם, מכל מקום טוב המעט מלא כלום, וכמו שכתב מרן השלחן ערוך לגבי פת של גויים.

וכן אשה שגרה בחוץ לארץ וכדומה, ויש לה יראת שמים, ובכל זאת לא הורגלה בכלל בכיסוי הראש, תזהר בימים הללו שהם ימי הרחמים והדין, לכסות את ראשה כהלכה, ובעזרת ה' תלך מחיל אל חיל.

וכן הדבר לגבי שאר מכשלות שאין בני אדם נזהרים בהם בכל השנה, שראוי להזהר בזה על כל פנים בימים אלה, ולכן יש להזהר בימים אלה יותר בכשרות המאכלות, ובענין שיחה בבית הכנסת, וכדומה. וה' יתברך יראה בהשתדלותינו בימים אלו בעניני קדושה אלו שהזכרנו, ויתמלא עלינו ברחמיו לכותבינו לחיים טובים ולשלום.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני גבאי בבית כנסת וכל שנה יש לי אותה שאלה. השאלה היא האם מותר לחזן בחזרת הש'ץ בראש השנה וכיפור לשיר את "ובספר חיים" ולצורך הניגון החזן חוזר על כמה מילים וגם אומר את נוסח נוסף. האם זה מותר? ג' תשרי תשע"ט / 12 בספטמבר 2018

הוא מנהג לא נכון בכלל, וכבר העירו על כך הרבה גדולי עולם בדורות הקודמים, כאשר החלו החזנים לעשות כן, והביעו הרבנים דעתם שהדבר אסור. ויש להודיע לחזן שהדבר אסור, ולמנוע את הדבר. ובודאי יש רבנים במקומכם, שיסכים החזן לשמוע בקולם, וישאלו את פיהם וככל היוצא מפיהם יעשו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה