הלכה ליום ראשון כ"ט אלול תשע"ח 9 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מירה כתם פז בת עופרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

מישפחה

ראש השנה

לסדר ראש השנה, לחץ כאן.

בליל ראש השנה נוהגים לאכול מיני מאכלים לסימן טוב. ופרטי הדינים השייכים לזה נתבארו כאן בדיני סדר ראש השנה.

רבותינו בגמרא במסכת ראש השנה (טז.) גילו לנו ידיעה יקרת ערך, כי ביום ראש השנה, שהוא היום בו נברא אדם הראשון, השם יתברך יושב ודן את כל יצורי העולם, וכל מאורע כמעט, אשר יבא על הברואים במשך כל השנה כולה, נגזר עליהם מאותו יום נורא ואיום, יום המשפט הגדול של כל באי עולם.

וברור הדבר, כי לא לחינם סיפרו לנו רבותינו על כך, אלא מפני שיש לכך השלכה מרכזית בעבורינו, שנדע לנכון להתכונן כראוי לימים אלו, לחזור בתשובה על מעשינו, ולקבל על עצמינו קבלות איתנות לשנה הבאה, ולהתחנן להשם יתברך שישמע קולינו בתפילה מתוך כוונה כראוי, ושיחדש עלינו שנה טובה.

והדברים קל וחומר, שהרי כל אדם שיבא למשפט לפני מלך בשר ודם, אפילו אם אותו המלך יהיה רחמן מאין כמותו, יפחד אותו האדם מאד מאימת המלך, ובודאי יבטיח לו כי מכאן ולהבא יזהר לשפר מעשיו, ויבטיח לו כמה וכמה הבטחות על מעשיו שיהיו מכאן ולהבא. וכאשר יבא אותו אדם לפני המלך שוב, בשנה הבאה, הרי יגדל מאד כעסו של המלך כאשר יראה כי אותו אדם לא שינה מדרכיו העקלקלות מאומה, ונשאר באותה דרגה שהיה קודם לכן. וכמו כן אצלינו שאנו באים לידון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שאף שמלכינו הוא מלך רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד, מכל מקום לא יתכן שאדם יחזור בכל שנה ושנה ויבטיח לה' יתברך שישתפרו מעשיו, ובכל שנה יחזור על אותם קבלות שקיבל על עצמו בשנה שעברה. ואדרבא, תגדל עליו התרעומת על עצם החוצפה והעזות שיש במעשה זה, לבא בכל שנה ולדרוש מה' שירחם עליו לתת לו חיים טובים, והוא בכל דרכיו ימשיך להרשיע.

ובאמת שעובדה זו קיימת אצל רבים מאד, שהם מסתכלים בימות הזקנה על כל מהלך חייהם, ורואים שבעצם לא נראה שום שיפור משמעותי בעבודת ה' אצלם, וכל חייהם הם "זורמים" עם קצב החיים, עד ליום מותם. ואחד הטעמים העיקריים לדבר זה, הוא מחוסר התבוננות נכונה בעבודת ה'.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כל ימיו, היה עובד בכל כוחותיו את ה' יתברך. כי לא נתן למאורעות החיים לרפות את ידיו, ותמיד תמיד היה מתאמץ להרבות עוד ועוד תורה לעצמו ולכלל ישראל, ואפילו בימי זקנתו שהיה רפה כח, בכל זאת היה מתבונן וחוקר ודורש ומתעניין איך יוכל להרבות עוד תורה, איך יוכל להרבות חסד, ולכן נתן לו ה' יתברך סיעתא דשמיא פלאית, שבכל העולם כולו לומדים את תורתו עד ביאת משיח צדקינו.

והרבה מוסר נוכל ללמוד מעבודת ה' של מרן זצ"ל ושל שאר גדולי ישראל, וכפי שסיפרנו בספר אביר הרועים חלק שני, שבשנת התשס"ט, קם מרן זצ"ל ממטתו בשעה מוקדמת בבוקר, והלך כדרכו למקום לימודו. כשבא לישב על כסאו, נדחף הכסא, ונפל הרב מרן זצ"ל ארצה, וקיבל מכה חזקה עד שנשברה עצם בגבו, וכך מצא עצמו נופל סמוך לשידה ועליה ספרים. החל קורא בשארית כחותיו לבני ביתו שיבאו להצילו, ואין דובר אליו דבר, כי גדל הכאב מאד, וקולו לא נשמע אלא בקושי. לאחר כמה דקות, בא בנו, נגש לחדר הלימוד של מרן זצ"ל, ובראותו את המראה, נחרד בלבו כי נפל ארון האלהים. והנה רואות עיניו את מרן זצ"ל, שהוא יושב על הארץ, ספר בידו והוא שקוע בלימודו. שאל אותו בבהלה, מה אירע? הגיד לו מרן זצ"ל את כל הקורות אותו, ואת התלאה אשר מצאתו, ומאחר ולא נשמע קולו, ישב לעסוק בתורה, שלא יהא יושב בטל. כך היה מתאמץ וחי חיים אמתיים תמיד, חיים שמביאים לידי חיי נצח בעולם הזה ובעולם הבא.

כעת כשאנו סמוכים לראש השנה, צריך כל אדם לבחון עצמו במה אינו נוהג כשורה בעבודת ה', ויראה לקבל על עצמו איזה דבר שהוא אינו שלם בו, אבל שידע שאותה הקבלה תהיה מתוך התבוננות נכונה, באופן שאף אילו יעברו עליו כל הגלים שבעולם, לא ירפה ממה שקיבל על עצמו באותו המעשה, ועל ידי זה יהיה ראוי להקרא בעל תשובה, שיראו מן השמים את יקרת רוחו, ותשמע תפילתו ברצון לפני ה' יתברך, כמו שאמר הקדוש ברוך הוא "פתחו לי פתח כחודו של מחט (שאותו הפתח הוא מפולש מצד לצד, ואינו נסתם לעולם), ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".

בשם חברי המערכת, אנו מברכים את כל המנויים והלומדים היקרים של "הלכה יומית", שתזכו לכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים. ימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה ולברכה, שנה טובה ומבורכת!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה