הלכה ליום חמישי י"ג תשרי תשפ"א 1 באוקטובר 2020

אכילה בסוכה - קורונה

סעודת קבע
בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב בסוכה", אבל פחות משיעור זה מותר לאכול מחוץ לסוכה, ולפיכך גם אם אוכלו בתוך הסוכה, אין מברך על אכילה זו לישב בסוכה.

האוכל עוגות
האוכל עוגות כשיעור יותר מכביצה, כלומר, כשישים גרם עוגה, חייב לאכול בסוכה, אבל אינו מברך על ברכת "לישב בסוכה" משום שיש מחלוקת הפוסקים אם יש לעוגה דין פת ממש, ומשום ספק אין לברך על אכילה זו, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", וכפי שביארנו בכמה מקומות.

אבל אם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים, (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. (אולם גם כשאוכל שיעור כזה, אינו מברך אלא "מזונות", ורק אם יאכל שיעור של מאתים ושש עשרה גרם, יוכל לברך על העוגה המוציא וברכת המזון). ולמנהג האשכנזים יש חילוקי מנהגים בעניינים אלו ואין כאן מקום לפרטם.

דין הנשים
נשים פטורות מן הסוכה, כשם שהן פטורות מרוב "מצוות עשה שהזמן גרמן". כלומר, המצוות שהן בקום עשה (ולא בשב ואל תעשה) והן תלויות בזמן. והרי מצות סוכה היא בקום עשה, והיא תלויה בזמן, (שהוא ימי הסוכות), ולכן נשים פטורות ממנה. ואם הן אוכלות בסוכה, בודאי יש להן שכר גדול על כך, ומסוגלת המצוה להגן עליהם מכל רע. ומכל מקום הנשים לא תברכנה על ישיבתן בסוכה "לישב בסוכה".

ולמנהג רבים מן האשכנזים, נשים מברכות גם על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות נטילת לולב ואמירת ההלל וקריאת שמע וכיוצא בזה, ועל כן למנהגן הן מברכות גם על ישיבה בסוכה. וכפי שהזכרנו כמה פעמים.

אדם שאין לו סוכה בגלל הקורונה
מקומות שאין אפשרות לכל אדם לבנות סוכה, ורגילים תמיד לבנות סוכה בבית הכנסת, והשנה לרגל המגיפה, לא יוכלו ללכת לסוכה שבבית הכנסת, הרי שלאדם זה אין בכלל סוכה. ולכן הדין הוא, שהוא פטור מן הסוכה. ואף על פי שכאשר אירע מאורע כזה למרן זצ"ל (בהיותו במצרים בשנת התש"ט, כאשר כתבנו באביר הרועים ח"ג, שה' יזכנו להדפיסו בקרוב), מרן זצ"ל נמנע מאכילת מיני דגן במשך ימי הסוכות, והרבנית עליה השלום הכינה עבורו תבשילי אורז ותפוחי אדמה, מכל מקום מן הדין, אדם כזה פטור לגמרי מן הסוכה. ורשאי לאכול בביתו.

לסיכום: אסור לאכול מחוץ לסוכה סעודה עם לחם, כאשר אוכל מן הלחם יותר משיעור כביצה (שהוא כחמשים וארבע גרם פת). וכאשר אוכל בסוכה שיעור זה, צריך לברך לפני שאוכל ברכת "לישב בסוכה". וכן מי שאוכל עוגה בשיעור זה חייב לאכלה בסוכה, אולם אין לברך על אכילת עוגה בסוכה, אלא אם אוכל עוגה בשיעור של כמאה וחמישים וארבע גרם (ומעט יותר), שאז עליו לברך על מצות הישיבה בסוכה. הנשים אינן חייבות לישב בסוכה, ואם הן מתחסדות לישב בסוכה, שכרן רב מאד. אולם אל להן לברך על ישיבה זו, משום שאינן מצוות בה מן הדין.

מי שאינו יכול בשום אופן לאכול בסוכה, הרי הוא פטור מן הסוכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאכול מצה מחוץ לסוכה י"ח תשרי תשפ"א / 6 באוקטובר 2020

עד שיעור כביצה, מותר. יותר משיעור כביצה, אסור.

אם הבנתי נכון חלה טעות בסיכום. אם אכל 154 גרם מזונות בערך.לישב בסוכה. ולפי מה שהבנתי רק אם אכל 230 גרם מזונות בערך לישב בסוכה. י"ד תשרי תשפ"א / 2 באוקטובר 2020

לא. ברכת לישב בסוכה יש לברך גם בשיעור שלוש ביצים. המוציא וברכת המזון אין לברך עד שיאכל קביעות סעודה כמו בכל ימות השנה.

מה פוסקים להלכה דמצות זה קלי ואנוהו דאורייתא דרבנן או מידת חסידות ?
נפק"מ לקישוט הסוכה, מה לכוין בשעת תליית הקישוטים. י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

מבואר בסוכה דף יא: ובדברי הראשונים שאם מקיים זה אלי ואנוהו מקיים מצוה מדרבנן. אבל יש לה שורש בתורה. 

האם מותר לבני ישיבות לשמוע שירת נשים שאני לא מכיר את האישה ואיני ראיתי אותה?? י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

אם הדבר אינו מביא להרהור, ומדובר בשירים שאינם מלאים דברי עגבים, מן הדין יש להקל, אבל אמרו, הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו. 

האם יש את הדין שמנהג קודם להלכה?? י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

תלוי מתי. יש מנהג שהוא בטעות, ואינו עוקר הלכה. ויש מנהג שניתן לישבו על פי ההלכה, ואף שאילו לא היה המנהג לא היינו עושים כן, אבל המנהג מוסיף תוקף. ויש בזה גם תנאים מהי ההגדרה של מנהג, כי לא כל דבר שנהגו בו איזה זמן כבר יחשב למנהג. 

כתבתם שאם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. מרן זצ"ל בהליכות עולם חלק ב עמוד רפ כותב: ואם אוכל פת הבאה בכסנין באופן שקובע סעודתו עליה, דהיינו שאוכל כשיעור ארבע ביצים [דהיינו ע"ב דרהם, שהם כמאתים וששה עשר גרם. וטוב להחמיר שיאכל כמאתים ושלושים גרם], שהדין בזה הוא שצריך ליטול ידיו ולברך המוציא, ולאחר סעודתו צריך לברך ברכת המזון, מברך גם לישב בסוכה. לא מוכרח שיש סתירה בין הדברים, אך עדיין הייתי שמח לדעת איפה אפשר ללמוד את החילוק שכתבתם שבשלוש ביצים מברך לישב בסוכה אך לא מברך המוציא וברכת המזון לעומת ארבע ביצים שכן. ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

שאלתך יפה, והשיב עליה מרן זצ"ל ספרו חזון עובדיה סוכות, עמוד קלו, שיש חילוק בין קביעות סעודה לענין המוציא, לבין קביעותה לענין סוכה, כיון שמרן בשלחן ערוך פסק שדי בשיעור שלוש ביצים, ואף שהוא מחלוקת, מכל מקום כיון שמצות סוכה מן התורה, וכיון שיש בזה עוד ספקות, יש לברך אפילו בשיעור זה

למעלה כתבם בעוגה 162 גרם ובסיכום כתבם 154 זה נכון או שנפל טעות סופר? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

השיעור בסיום, הוא המדוייק יותר, וכתבנו בתחילה באופן כללי

כיצד הרב זצ"ל פסק לגבי אכילת מזונות כשיעור סעודה (216 גרם), בעניין נטילת ידיים עם ברכה או ללא ברכה? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

עם ברכה

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה