הלכה ליום חמישי י"א תשרי תשע"ט 20 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

חיוב האכילה בסוכה – הימים שבין כיפור לסוכות

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתברך, ולשמוח במצותיו, לשמוח שמחה רוחנית אמיתית, לעבוד את ה' בטוב לבב. ובכל הימים הללו אין אומרים "נפילת אפיים" בתפלה, כי הם כמו יום טוב.

סעודת קבע
בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), דהיינו כששים גרם פת, (ליתר דיוק, חמשים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב בסוכה", אבל פחות משיעור זה מותר לאכול מחוץ לסוכה, ולפיכך גם אם אוכלו בתוך הסוכה, אין מברך על אכילה זו לישב בסוכה.

האוכל עוגות
האוכל עוגות כשיעור יותר מכביצה, דהיינו כששים גרם עוגה, חייב לאכול בסוכה, אבל אינו מברך על ברכת "לישב בסוכה" משום שיש מחלוקת הפוסקים אם יש לעוגה דין פת ממש, ומשום ספק אין לברך על אכילה זו, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", וכפי שביארנו בכמה מקומות. אבל אם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, (שהוא שיעור שלוש ביצים (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם, צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. (ולענין ברכת המוציא וברכת על נטילת ידיים וברכת המזון, אין להסתפק בשיעור זה, אלא צריך שיאכל כשיעור מאתים ושש עשרה גרם, שרק אז יוכל לברך על העוגה המוציא וברכת המזון). ולעדות האשכנזים יש חילוקי מנהגים בעניינים אלו ואין כאן מקום לפרטם.

דין הנשים
נשים פטורות מן הסוכה, כשם שהן פטורות מרוב המצוות שהן בקום עשה (ולא בשב ואל תעשה) והן תלויות בזמן. והרי מצות סוכה היא בקום עשה, והיא תלויה בזמן, (שהוא ימי הסוכות), ולכן נשים פטורות ממנה. ואם הן אוכלות בסוכה, בודאי יש להן שכר גדול על כך, ומסוגלת המצוה להגן עליהם מכל רע. ומכל מקום הנשים לא תברכנה על ישיבתן בסוכה "לישב בסוכה". אולם למנהג רבים מן האשכנזים, נשים מברכות גם על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות נטילת לולב ואמירת ההלל וקריאת שמע וכיוצא בזה, ועל כן למנהגן הן מברכות גם על ישיבה בסוכה. וכפי שהזכרנו בכמה מקומות. 
  
לסיכום: אסור לאכול מחוץ לסוכה סעודה עם לחם, כאשר אוכל מן הלחם יותר משיעור כביצה (שהוא כחמשים וארבע גרם פת). וכאשר אוכל בסוכה שיעור זה, צריך לברך לפני שאוכל ברכת "לישב בסוכה". וכן מי שאוכל עוגה בשיעור זה חייב לאכלה בסוכה, אולם אין לברך על אכילת עוגה בסוכה, אלא אם אוכל עוגה בשיעור של כמאה וחמישים וארבע גרם (ומעט יותר), שאז עליו לברך על מצות הישיבה בסוכה. הנשים אינן חייבות לישב בסוכה, ואם הן מתחסדות לישב בסוכה, שכרן רב מאד. אולם אל להן לברך על ישיבה זו, משום שאינן מצוות בה מן הדין.

מחר יום שישי, ובכל זאת תשלח הלכה יומית, מאחר והזמן לקראת חג הסוכות מצומצם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שאם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. מרן זצ"ל בהליכות עולם חלק ב עמוד רפ כותב: ואם אוכל פת הבאה בכסנין באופן שקובע סעודתו עליה, דהיינו שאוכל כשיעור ארבע ביצים [דהיינו ע"ב דרהם, שהם כמאתים וששה עשר גרם. וטוב להחמיר שיאכל כמאתים ושלושים גרם], שהדין בזה הוא שצריך ליטול ידיו ולברך המוציא, ולאחר סעודתו צריך לברך ברכת המזון, מברך גם לישב בסוכה. לא מוכרח שיש סתירה בין הדברים, אך עדיין הייתי שמח לדעת איפה אפשר ללמוד את החילוק שכתבתם שבשלוש ביצים מברך לישב בסוכה אך לא מברך המוציא וברכת המזון לעומת ארבע ביצים שכן. ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

שאלתך יפה, והשיב עליה מרן זצ"ל ספרו חזון עובדיה סוכות, עמוד קלו, שיש חילוק בין קביעות סעודה לענין המוציא, לבין קביעותה לענין סוכה, כיון שמרן בשלחן ערוך פסק שדי בשיעור שלוש ביצים, ואף שהוא מחלוקת, מכל מקום כיון שמצות סוכה מן התורה, וכיון שיש בזה עוד ספקות, יש לברך אפילו בשיעור זה

למעלה כתבם בעוגה 162 גרם ובסיכום כתבם 154 זה נכון או שנפל טעות סופר? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

השיעור בסיום, הוא המדוייק יותר, וכתבנו בתחילה באופן כללי

כיצד הרב זצ"ל פסק לגבי אכילת מזונות כשיעור סעודה (216 גרם), בעניין נטילת ידיים עם ברכה או ללא ברכה? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

עם ברכה

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה