הלכה ליום שני ב' אלול תשע"ט 2 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב קינו בן נינה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניו

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה, בכל זאת שערי תשובה נעולים בפניו.

אולם באמת שאין הדבר כן, כי אין דבר העומד בפני התשובה. אלא הכוונה בדברי רבותינו בפרקי אבות היא, שמי שהחטיא את הרבים, לא תהיה לו "סייעתא דשמיא", (כלומר סיוע מן השמים), לחזור בתשובה. וכמו שנאמר במשלי, אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס, "אל יתמכו בו", שלא יתמכו בו מן השמים לחזור בתשובה.

והסיבה שכל כך מחמירים על מי שהחטיא את הרבים, עד כדי כך שכאילו לא חפצים בתשובתו, היא כדי שלא יהיה מצב, שאדם זה יהיה בגן עדן, ואילו אותם שחטאו בגללו יהיו בגיהנם. (יומא פז.). אבל באמת אם התאמץ ועשה תשובה, מקבלים את תשובתו. וכמו שכתב הרמב"ם, שכל אלו ששנינו שאין להם חלק לעולם הבא, ובכלל זה מחטיאי הרבים, אם שבו מרשעם קודם מיתתם, והם בעלי תשובה, הרי הם מבני העולם הבא, שאין לך דבר העומד בפני התשובה. וכן אמרו בירושלמי (בפרק ראשון ממסכת פאה).

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הוסיף על זה רמז נפלא מהפסוק, "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים (אדומים, כמו השני שהוא אדום) כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ", (שאם תשובו בתשובה, ילבינו חטאיכם כמו השלג). והכוונה בזה, אם החטאים, הם חטאים שלכם בלבד, "חטאיכם", של החוטאים, אז כשלג ילבינו. אך בהמשך הפסוק נאמר, "אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ", ולא נאמר "אם יהיו חטאיכם כתולע", אלא "אם יאדימו", שהוא לשון הפעיל, שהחטיא אחרים, והאדימו חטאיהם של האחרים, אז כצמר יהיו, ולא כשלג, שהשלג הוא יותר לבן מן הצמר. ומכל מקום בדיעבד מתקבלת תשובתו. (ענף עץ אבות עמוד שעב).

ומן הענין לציין, כי בכלל "המחטיאים את הרבים", הם אותם שמשפיעים על אחרים נגד דברי חכמי ישראל ומביאים לירידת כבוד התורה. ובכלל זה אנשי התקשורת, וכן אנשי התקשורת החרדית, שבידם להשפיע לטובה או לרעה על הכלל. או אנשים שפוגעים במוסדות תורה ובכבוד התורה. וכן אנשים שמוכרים דברי איסור, כגון שמוכרים לאנשים שאינם בקיאים בזה, "חסה" שאינה מגידול מיוחד ללא תולעים. כל אלו הם בכלל מחטיאי הרבים, שעונשם גדול, וקשה תשובתם, אלא שכאמור, אם עשו תשובה בכל כחם, תשובתם מתקבלת לפניו יתברך.

והנכון הוא לגבי כל מי שהחטיאו את הרבים, שיעשו תשובת המשקל, לזכות את הרבים במצוות לכפר על חטאיהם, ואז תהא תשובתם מקובלת ביותר.

ותשובת המשקל היא, שאם היה מקלקל את הרבים בדעות רעות שהיה מפיץ, הרי מעתה ואילך יחזק את אחרים בדעות נכונות על פי דרך ה', וכן למשל אשה שהיתה נוהגת ללכת בחוסר צניעות, הרי מעתה תדקדק יותר ללכת בצניעות, ותשפיע גם על חברותיה ללכת בצניעות, וכן על זה הדרך. ובזה יכופר חטאם, ותקובל תשובתם לפני ה' יתברך.

שאלות ותשובות על ההלכה

מצד נוסף אני יודע שרשום שאלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו ועם אין סיוע מן השמיים גם אדם לא יכול לחזור אולי בתשובה שלימה באותו עניין מכיוון שאי אפשר בלי העזרה של ה' נגד יצר הרע זה בלתי אפשרי בלי סיוע מהשמיים . ג' אלול תשע"ט / 3 בספטמבר 2019

שאלת יפה. באמת אמרו בקדושין ל: לולי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו. אבל יש בזה מדרגות, יש מעט מאד סיעתא דשמיא, ויש הרבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה