הלכה ליום רביעי י"א אלול תשע"ה 26 באוגוסט 2015

תקנת פרוזבול

 

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי מצוות שמיטת כספים הנוהגת בסיום שנה זו (תשע"ה), כי כל חוב שיש לאדם על חבירו בתורת הלוואה, פוקע ממנו בסיום שנת השמיטה, ולא יוכל עוד המלווה לתבוע את חובו מחבירו, ואם עבר ותבע את חובו עבר על מצוות לא תעשה שבתורה.

נאמר בתורה (דברים, טו) "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ, וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ". כלומר, הזהיר אותנו ה' יתברך בתורה, שנשמר לנפשינו בשנת השמיטה, שלא נמנע מלהלוות כסף לעניים, מחמת החשש שיתגנב ללבנו, שנפסיד את ההלוואות בסיום שנת השמיטה. והחמירה התורה בדבר מאד כמו שמבואר בפסוקים.

ובמשנה במסכת שביעית (פ"י מ"ג) שנינו, כשראה הלל הזקן שהעשירים היו נמנעים מלהלוות לעניים בשנת השמיטה, כדי שלא יפקעו החובות כלפיהם בסיום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שנאמר בתורה "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, לאמר, הן קרבה שנת השבע שנת השמיטה, ורעה עינך באחיך האביון", לפיכך התקין "פרוזבול" כדי שלא ישמט החוב, ויחזרו להלוות זה לזה. (ולהלן נבאר מהו הפרוזבול). ואין הפרוזבול מועיל אלא בזמן הזה, שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה, אלא רק מדברי רבותינו, אבל בזמן שהיתה השמיטה נוהגת מן התורה, לא היה הפרוזבול מועיל בה.

וביאור ענין הפרוזבול כך הוא: במשנה במסכת שביעית (פ"י מ"ב) שנינו, המוסר שטרותיו לבית דין אינם משמטים. כגון אדם הבא לפני בית דין, ומסר להם את כל שטרותיו שאנשים חייבים לו כספים, בכדי שבית הדין ילכו לגבות את החובות עבורו. (כמו שנוהגים כאשר הלווה אינו מוכן להחזיר את ההלואה, ופונים לערכאה משפטית שתחייבו להחזיר את החוב). אותם החובות שנמסרו לבית דין לגבותם, אינם פוקעים בשביעית. וכן פירשו רבותינו בסִפְרֵי (פרשת ראה), "וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ - תַּשְׁמֵט יָדֶךָ", כלומר, דוקא חוב שיש בין אדם לחברו, נשמט בשביעית, ולא חובות שכבר עברו לבית דין, ובית הדין הם התובעים את החוב מהלווה. ולפי זה מבואר, שמי שמסר את שטרותיו לבית דין שהם יגבו עבורו את חובותיו, אין השביעית משמטת את חובותיו כלל וכלל.

וכעין זה תיקן הלל הזקן, שאף על פי שלא הולך כל אחד ואחד ובית דין למסור את חובותיו אליהם שיגבו עבורו את חובותיו, מכל מקום, יוכל כל אחד לעשות שטר, שהוא מוסר את כל חובותיו לדיינים, שיוכל לגבותם בכל זמן שירצה, וחותמים על הפרוזבול שני עדים כשרים, לאמת את דבר הפרוזבול. וכן נוהגים בכל מקום שיש בו ריכוז של שומרי מצוות, שהגבאים והרבנים דואגים שיוכל כל אחד מן הקהל לחתום על טופס פרוזבול כשר, בכדי שלא ישמטו חובותיו בשביעית
ופירוש המילה "פרוזבול", "פרוז", כלומר תקנה, "בול", כלומר, לעשירים. כי הוא תקנה גדולה לעשירים שימשיכו להלוות לעניים ולא יעברו על איסור תורה.

אין עושים פרוזבול אלא כאשר שמות הדיינים המופיעים בו הם דיינים חשובים, שיודעים עניני פרוזבול, והם דנים בפועל ומשליטים את דיניהם באותה העיר שהם נמצאים בה. ובתקופת כהונת מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל כדיין (בשנת התשי"ט), היו הרבנים הדיינים הנזכרים בפרוזבול, רבי עובדיה יוסף, רבי אליעזר יהודה ולדנברג, ורבי יוסף קאפח.  ובשנת התש"נ, כתב מרן זצ"ל פרוזבול בכתב ידו, שהוא מוסר את חובותיו לדיינים, רבי בצלאל ז'ולטי, רבי מרדכי אליהו, ורבי יוסף קאפח. וכן נהגו מדורות, שחשובי הדיינים בכל עיר, הם הדיינים המופיעים בנוסח הפרוזבול, ועושים כן על דעתם, שימסרו להם כל החובות הנזכרים בפרוזבולים הנחתמים.  

ובהלכה הבאה נביא עוד כמה פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה  לעשות שטר פרוזבול ע"י  שליח, ומה הדין מה שמפרסמים לעשות פרוזבול  באמצעות  המחשב? י"ח אלול תשע"ה / 2 בספטמבר 2015

פרוזבול על ידי שליח, מועיל. וכן רשאי לתת הרשאה לכתיבת הפרוזבול על ידי מחשב וכדומה. כן הורה לנו מרן זצוק"ל בשביעית הקודמת, כאשר באתר הלכה יומית ערכנו פרוזבולים על ידי שליחות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה