הלכה ליום שני כ"ג תמוז תשע"ז 17 ביולי 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק בן נינה ובנימין ברדה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

חגית אמבר

דין טבילת כלים

כלי סעודה חדשים הנקנים מן הגוי, צריך להטבילם במקוה טהרה לפני שישתמשו בהם. ולכן רוב ככל הכלים שנקנים בזמנינו, שמיוצרים במפעלים של גויים בחוץ לארץ, צריך להטבילם לפני שמשתמשים בהם. שכן נאמר בתורה (בחומש במדבר לא), לאחר שנלחמו בני ישראל עם המדינים, וחזרו מהמלחמה עם שלל, ציוה אותם השם יתברך להטביל את הכלים שבאו משלל המדינים במקוה טהרה. וכן אמרו בגמרא במסכת חולין (דף עה:).

לפני שמטביל את הכלי, צריך לברך על מצות הטבילה, ואם הוא כלי אחד, מברך עליו, "אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלי", ואם הם שני כלים או יותר, מברך, "אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלים". ובדיעבד, בין שבירך על כלי אחד "על טבילת כלים", ובין שבירך על כלים רבים "על טבילת כלי", יצא ידי חובת הברכה, ואינו חוזר ומברך.

וכשמטביל את הכלי, צריך להטביל את כל הכלי כאחד, שיהיה כולו בבת אחת מתחת למים, ואפילו אם הוא כלי גדול וארוך, אין להטביל מחציתו ואחר כך את חציו השני, משום שאין טבילה לחצאין.

וברוב המקומות שיש בהם ישוב של יהודים שומרי תורה, ויש שם מקוה טהרה, יש שם גם מקוה מיוחד לצורך הטבלת כלים, וחייב כל אדם להזהר שיהיו כל הכלים בביתו טבולים כדת, משום שכל זמן שלא הוטבלו הכלים הטעונים טבילה, אסור לאכול ולשתות בהם, ומכל מקום אם עבר ועשה איסור והשתמש בהם, אין המאכל נאסר מחמת כן.

כשצוה ה' יתברך על ישראל להטביל את הכלים שנלקחו מן הגויים, לא צוה כן, אלא לגבי כלי מתכות, כלומר, כלים שעשויים ממתכת, כגון כלי ברזל. ורבותינו גזרו להטביל גם כלי זכוכית. ולענין זה ישנן משמעויות הלכתיות שונות.

ולדוגמא, אין לשלוח "קטן", שהוא ילד פחות מבן שלוש עשרה שנה, או ילדה בת פחות משתים עשרה שנה, להטביל כלי שחיוב הטבילה בו הוא מן התורה. ולכן אי אפשר לשלוח כלי מתכות לטבילה ביד קטן. אבל כלי שאינו חייב בטבילה מן התורה, כגון כלי זכוכית, מותר לשלוח ילד קטן להטבילו וגם להאמין לו אחר כך שעשה את שליחותו כהוגן.

ובהלכה הבאה יבואר בעז"ה אילו כלים חייבים בטבילה ואילו מהם פטורין.

שאלות ותשובות על ההלכה

אחרי טבילת הכלים שמתי לב בבית שהמדבקה עם המחיר עדיין על הצלחות שטבלתי, האם צריך לחזור לטבול? (בגלל חציצה?) כ"ד תמוז תשע"ז / 18 ביולי 2017

יש להטביל שוב את הצלחת.

האם צריך להטביל משחזת סכין? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

אין צורך להטביל את המשחזת.

לעיתים תכופות, אני מתארח בבית שלא כ"כ הקפיד על טבילת כלים ורציתי לדעת, האם אני עובר איסור כשאני אוכל ושותה שם? א' שבט תשע"ג / 12 בינואר 2013

אין לאכול או לשתות בכלים שאינם טבולים. כמו שכתבנו. ועליך להיות זהיר בכך מכאן ולהבא.

האם מברכים שמטבילים כלי מזכוכית? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

יש להטביל כלי זכוכית בברכה.

האם סכין קרמי חייב בטבילה? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

החומר ממנו עשויה סכין קרמית, אינו מתכת. אך אין לנו ידיעה ברורה ממה היא עשויה, אם היא עשויה מחומר הדומה לחרס, או חומר הדומה לזכוכית, שאז יש להטבילה, או שמדובר בחומר הדומה לפורצליין, שאין חיוב להטבילה. ובכל אופן, נכון להטבילה בלא ברכה.

האם ילד קטן מגיל מצוות, שעומד לידי וטובל את הכלי כולו, אני צריך לחזור ולטבול, או שמא כל מה שאמרו לא לתת לקטן לטבול זה מהיותו לא נאמן, ולכן אם אני עומד לצידו ורואה את הטבילה כדין, הטבילה עולה? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

אם גדול עומד לידו, הטבילה מועילה.

אם ברשותי כלים שלא נטבלו, מהתקופה שבה לא הקפדתי על כך ווכן כלים שבשנים האחרונות טבלתי.
אני לא זוכרת בוודאות איזה כלים  הם מהתקופה הראשונה, מה עלי לעשות ?
לטבול את מה שאני בטוחה לגביו עם ברכה ווהיתר ללא ברכה? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

הדרך הטובה ביותר, שתטבילי את הכלים שאת יודעת בבירור שלא נטבלו, ותכוני בברכתך על כל הכלים, ואחר כך תטבילי גם את הכלים האחרים, שיש ספק לגביהם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה