הלכה ליום חמישי ז' אב תשע"ט 8 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אנט בת סימי גלעד בן אסתר

אנא קיראו פרק תהילים לרפואת החולים
זקוקים לישועת ה׳ יתברך
תהילים פרק כ

א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
ב יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַֽעֲקֹֽב׃
ג יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃
ד יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָֽתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה׃
ה יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃
ו נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל
יְמַלֵּ֥א יְ֝הוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃
ז עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ
יַֽ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃
ח אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים
וַֽאֲנַ֓חְנוּ ׀ בְּשֵׁם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר׃
ט הֵ֭מָּה כָּֽרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַֽאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃
י יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַֽעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ׃

הוקדש על ידי

פלוני בן פלוני

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר.

השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו.

השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן לקטן שאינו מחוייב בתענית לשתות את היין.

השיטה השלישית היא שיטת רבינו הרמב"ן, שכתב שאין להבדיל כלל, שהרי אמרו בגמרא (ברכות לג.) שבתחילה תקנו חכמים שיעשו הבדלה בתוך תפילת ערבית של מוצאי שבת, ואחר כך נתעשרו ישראל ותקנו חכמים הבדלה על כוס יין, והרי בתשעה באב שחל להיות במוצאי שבת כל ישראל עניים מרודים הם. וישנה אריכות על שיטות הראשונים בדברי הפוסקים.

ומרן השלחן ערוך פסק כשיטת הגאונים שיבדיל על כוס יין במוצאי תשעה באב. ואנו פוסקים כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. לכן אנו נוהגים להבדיל במוצאי תשעה באב על כוס יין, ובזה מוציאים את הצום. אבל מיד במוצאי שבת עם כניסת התענית, שאי אפשר לעשות הבדלה על כוס יין, צריך שיאמר בפיו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", בכדי שיהיה מותר לו לעשות מלאכה.

ואין מברכים על הבשמים בהבדלה שבמוצאי תשעה באב, משום שאין מביאים בשמים בבית האבל, שהבשמים נועדו לתענוג, וכן הדין בתשעה באב. וכן פסק מרן השלחן ערוך.

חייבים לברך על הנר במוצאי שבת של תשעה באב. אף על פי שאין מבדילין על הכוס. ונוהגים שהחזן או הרב בבית הכנסת מברך על הנר לפני קריאת מגילת איכה. (אף שיש חולקים בדבר. ראה בספר חזון עובדיה עמוד שמב).

ונשים שאינן הולכות לבית הכנסת, צריכות לברך על הנר בביתן, במוצאי שבת, ברכת "בורא מאורי האש". (שם, עמוד שמג).

חולה, שאוכל בתשעה באב, כפי שביארנו בהלכות קודמות, צריך לעשות הבדלה על הכוס לפני שיאכל בתשעה באב. שהרי אסור לאכול אחרי שבת לפני שעושים הבדלה. ולכן על החולה לעשות הבדלה על כוס יין, או מיץ ענבים, וישתה מהכוס כדת וכדין בכל מוצאי שבת. ורשאי החולה שעושה הבדלה על הכוס, להוציא את כל בני ביתו ידי חובת ההבדלה, כפי שנוהגים בכל מוצאי שבת.

ומעוברות ומניקות, שלפי מה שכתבנו רשאיות לאכול בתשעה באב השנה (תשע"ט), מפני שהתענית דחויה מיום השבת, אף הן חייבות להבדיל על הכוס לפני שיאכלו. ומאחר ואינן אוכלות עד ליום תשעה באב, כלומר, יום ראשון בצהריים, הרי שעליהן לברך על הנר בליל תשעה באב, וביום תשעה באב עושות הבדלה על הכוס, בלא לברך על הנר ובלא לברך על הבשמים. (חזון עובדיה עמוד שמח).

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני תשעה באב מס 3 ואגדות על החורבן

אורך השיעור: 01:09:20         הורד     (31.74 MB)

כל המתאבל על ירושלים רואה בשמחתה

אורך השיעור: 00:57:15         הורד     (26.21 MB)

תשעה באב

אורך השיעור: 00:44:31         הורד     (10.20 MB)

תשעה באב דחוי

אורך השיעור: 01:00:18         הורד     (13.80 MB)

תשעה באב - איסור לימוד תורה ודיני התענית לקטנים

אורך השיעור: 01:10:29         הורד     (16.13 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש דיעה שהמניקה יכולה להבדיל על היין מיד במוצ"ש למרות שהיא תאכל רק למחרת בצהריים? והאם אשתי יכולהלהוציא אותי ידי חובת הבדלה ואז במוצאי התענית לא אצטרך להבדיל? ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

מרן זצ"ל, הוא שהורה היתר לגבי מעוברות ומניקות בתשעה באב דחוי. והוא שהורה לנו להורות גם לאחרים, שמעוברות ומניקות, נכון שיתענו עד חצות היום. (במקום שאין חשש סכנה או חולשה מיוחדת).

והאשה יכולה להוציא את בני הבית ידי חובת הבדלה.

מה הדין הבדלה לגבי קטנים כאשר שני ההורים צמים ? וכן מי עדיף לעשות הבדלה כאשר הבת הגדולה בת 10 ואחיה בן 8  ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

עדיף שתעשה הבת שהיא גדולה יותר

אם מעוברות פטורות מהצום השנה, למה שלא יאכלו עד יום ראשון בצהרים? הן הרי יכולות להבדיל מיד במוצא"ש ולאכול. מחילה, זה לא כ"כ ברור, אף על פי שפתחנו בחזון עובדיה, ואין זה כתוב שם. ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

כך השיב לנו מרן זצ"ל, כדי שלא תפרושנה לגמרי מן הציבור ביום זה.

אדם ששמע הבדלה במוצאי שבת (למשל מפי חולה שפטור) והתכוון לצאת לידי חובה, האם צריך לעשות הבדלה במוצאי הצום? ח' אב תשע"ט / 9 באוגוסט 2019

אם הוא התכוין לצאת ידי חובה, וכן המבדיל התכוין להוציאו, אינו צריך לחזור ולהבדיל.

ומעוברות ומניקות, שלפי מה שכתבנו רשאיות לאכול בתשעה באב השנה (תשע"ח), מפני שהתענית דחויה מיום השבת, אף הן חייבות להבדיל על הכוס לפני שיאכלו. ומאחר ואינן אוכלות עד ליום תשעה באב, כלומר, יום ראשון בצהריים, הרי שעליהן לברך על הנר בליל תשעה באב, וביום תשעה באב עושות הבדלה על הכוס, בלא לברך על הנר ובלא לברך על הבשמים. (חזון עובדיה עמוד שמח).
מחילה מכבודכם, אבל הרב חזר בו באותו מקום בדף שנ לגבי הבדלה במוצ"ש.  י"ב אב תשע"ח / 24 ביולי 2018

לגבי מעוברות ומניקות, שעצם הדין שרשאיות לאכול בשנה שתשעה באב דחוי, ואינן נחשבות ממש כמו חולה שפטרוהו חכמים בעצם מן התענית, אמר לנו מרן זצ"ל שלא יבדילו עד הצהרים, כמו שכתבנו.

במוצאי שבת/תחילת הצום - האם אומרים בהבדלה את כל הנוסח ובורא מאורי האש, או רק ברוך... בורא מאורי האש? י' אב תשע"ו / 14 באוגוסט 2016

היה צריך לומר רק את ברכת בורא מאורי האש, כי את שאר ההבדלה עושים במוצאי תשעה באב.

במה שכתבתם שמעוברות ומניקות יבדילו בבוקר קודם שיאכלו, עי' בחזו"ע עמ' שנ שכתב שבתחילה נמשך אחר דברי כף החיים ישבדיל קודם שיאכל, אולם אחר שעיין היטב בתשובת כנה"ג העלה שיבדילו בלילה, מאחר שמותר להן לאכול בכל שעה שירצו, לא גזרו עליהן כלל. ט' אב תשע"ו / 13 באוגוסט 2016

לפי הזכור לנו, שאלנו על זה את מרן זצ"ל, והשיב שלגבי מניקות ומעוברות, לדעתו לא ראוי שיאכלו מיד במוצאי שבת, אלא ימתינו עד הבוקר או עד הצהריים לפי כחן. וכך כתבנו בהלכה יומית. הגם שבאמת קצת קשה לחלק בזה בין חולה למינקת, כי על שתיהן לא גזרו, בכל זאת כתבנו כפי שמרן זצ"ל השיב לנו שנכתוב. ושום ראינו בגוף הדברים מה שציין כבודו (בספר חזון עובדיה), שיעשו הבדלה במוצאי שבת, ובאמת נראה יותר כמו שכבודו ציין, שיעשו הבדלה כבר במוצאי שבת. ובאופן כללי אנו מעדיפים לכתוב לפי מה שמרן כתב בספריו, שאז עיין יותר בדברים, ולכן אנו מודים לכבודו על ההערה.

יוצא לפי דברי הרב שנשים מעוברות ומניקות לא מתענות כלל, אף לא עד חצות היום, מכיוון שהן מבדילות ושותות כמלוא לוגמיו מיד במוצ"ש. הבנתי נכון? י"ג אב תשע"ה / 29 ביולי 2015

בדבר זה שאלנו את פי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והשיב, שאף על פי שחולה יבדיל על הכוס מיד במוצאי שבת, אבל מעוברות ומניקות טוב שלא תפרושנה לגמרי מן הציבור, ואם הדבר אפשרי, שאינן חלשות מאד, ימתינו עד חצות היום, ויעשו הבדלה ויאכלו.

האם מעוברת ומניקה יכולה לאכול במוצאי שבת ? ז' אב תשע"ה / 23 ביולי 2015

בשנה זו, שתשעה באב דחוי, רשאית לאכול בתשעה באב. וטוב שתחמיר, אם הדבר אפשרי, להתענות עד חצות היום.

הרב כתב שחולה יבדיל מיד . ולכאורה הוא הדין למעוברת ומניקה שמכיון שהותר לה לאכול בכל שעה שתירצה ז' אב תשע"ה / 23 ביולי 2015

כתבנו שיש לשתות כדת וכדין בכל שבוע. ובכל שבוע יש לשתות כשיעור כמלא לוגמיו, כמו שפסקו הפוסקים בסימן רצו. (עיין במשנה ברורה ובכף החיים ובערוך השלחן שם).

האם אתם בעצמכם שאלתם את מרן הרב שליט"א בפירוש וכך השיב לכם לגבי מעוברות? שלמעוברות ומניקות יש להבדיל למחרת? כ"ד אב תשע"ב / 12 באוגוסט 2012

אכן, אנו שאלנו על כך את מרן שליט"א, והיה נוכח באותו מקום הרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א.

המעוברות או המניקות, שרוצות לאכול במוצאי שבת ועושות הבדלה קודם לכן, האם הם יכולות להוציא את בני ביתם הגברים ידי חובת הבדלה? ח' אב תשע"ב / 27 ביולי 2012

מעוברות ומניקות, וכן חולה, שאוכלים ביום התענית, כשעושים הבדלה, יכולים לעשות כן בנוכחות שאר הבית, ויכוונו להוציאם ידי חובת ההבדלה, וגם שאר בני הבית יכוונו לצאת ידי חובת הבדלה.

לגבי חולה שלא צם, האם בהבדלה שעושה במוצאי שבת יברך על הבשמים? ח' אב תשע"ב / 27 ביולי 2012

לא יברך על הבשמים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה