הלכה ליום רביעי ו' אב תשע"ט 7 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

קוסטיה מנדל בן לודוויג וברוניה ז"ל

לעילוי נשמת אבי היקר, נפטר ב-ו' באב תשס"ח,
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

הוקדש על ידי

אלון מנדל

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה.

ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, וכל שאינו מתאבל על ירושלים, אינו רואה בשמחתה.

בערב תשעה באב, מיד עם שקיעת החמה, חל על האדם החיוב של חמישה עינויים אלה. ולכן מיד עם שקיעת החמה, צריך לחלוץ את מנעליו (ומותר ללבוש נעליים שאינם עשויים עור). אולם כשחל תשעה באב במוצאי שבת כמו בשנה זו (תשע"ט), אין לחלוץ את הנעליים העשויים עור מיד עם שקיעת החמה, מפני כבוד השבת, אלא יש להשאר עם הנעליים עד אחר צאת הכוכבים, דהיינו כעשרים דקות אחר השקיעה, ואז יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ויחלוץ נעליו וילבש בגדי חול, וילך לבית הכנסת להתפלל תפילת ערבית, ולומר איכה וקינות.

ומפני כל האמור, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שראוי להכריז בבתי הכנסת ולהודיע לציבור, שתפילת ערבית במוצאי שבת, תהיה רק לאחר חצי שעה מזמן שקיעת החמה, ולא קודם, ובכך תהיה אפשרות לקהל להחליף מבגדי השבת לבגדי החול, ולחלוץ את נעלי העור שלרגליהם, ויבואו לבית הכנסת בבגדי חול המותרים בתשעה באב.

וה' יתברך יחיש לנו את קץ הגאולה השלימה, אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם השנה שתשעה באב נדחה ליום ראשון, צריך ללבוש בגד שאינו מכובס בתשעה באב, או שהשנה זה לא חל? ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

יש ללבוש בגד לא מכובס.

האם יש לברך ברכה ״שעשה לי כל צרכי״ בתשעה באב? ז' אב תשע"ו / 11 באוגוסט 2016

מרן זצ"ל היה נוהג לברך שעשה לי כל צרכי גם בתשעה באב.

מה הדינים לגבי מוצ"ש כששומרים רבינו תם (לצאת השבת ולא לצאת התענית)? ז' אב תשע"ו / 11 באוגוסט 2016

גם מי שנוהג לשמור על זמן רבינו תם, חייב לקיים את כל דיני התענית משקיעת החמה, משום שהעיקר להלכה כדעת הגאונים, ולדברי רבינו תם אנו חוששים רק לחומרא ולא להקל. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה