הלכה ליום ראשון י"ט חשון תש"פ 17 בנובמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דניאל אור ארזי כהן

להצלחת הניתוח ולרפואה שלמה

הוקדש על ידי

הוריו

דברים הנראים על ידי מיקרוסקופ

הדגים מותרים באכילה כשיש להם שני סימני טהרה המפורשים בתורה, סנפיר וקשקשת (כלומר קשקשים), ודנו הפוסקים אודות דגים אשר יש להם קשקשים, אבל אינם נראית אלא על ידי מיקרוסקופ, אם יש להכשירם שהרי יש להם קשקשים, או שיש לאסרם משום שהקשקשים אינם נראים בעין רגילה.

והנה שאלה זו, אם יש להתחשב בראיית המיקרוסקופ אם לאו, נוגעת לנושאים רבים, כגון לענין הדין, שאם נמצא נקב בריאה של בהמה, הדין הוא שהיא טריפה ואסורה באכילה, ויש לדון, אם בעין רגילה לא נראה  שיש נקב בריאה, אבל על ידי מיקרוסקופ ניתן ליראות בבירור נקב בריאה, האם יש להטריף בהמה זו או לא.

והגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל (אב"ד ג'רבא לפני כחמישים ושש שנים, שעצמותיו הובאו לקבורה בארץ ישראל לא מכבר) כתב, שהדגים שאין קשקשיהם נראים אלא על ידי מיקרוסקופ, אין להתירם כלל, שלא התירה התורה ולא אסרה התורה אלא בדבר הנראה לפי ראות עיני האדם כשהוא בריא בחוש הראות, ולכן לא אסרה התורה נקבים באברי הבהמה או העוף, אלא לפי ראות עיני האדם, ולא לפי מה שנראה על ידי כלי חיצוני. וסיים בדבריו, וכן הורה מר זקיני הגאון רבי משה הכהן זצ"ל במעשה שהובא לפניו, שסיננו מים לשתיה כמה פעמים, ואף על פי כן היה נראה במיקרוסקופ תולעים רבים רוחשים במים, והשיב להם, שהתורה לא אסרה אלא תולעים הנראים בעין בחוש הראייה הטבעי. וכן בספר ערוך השולחן כתב, שאף שיש במים הרבה יצורים שונים הנראים על ידי מיקרוסקופ, המים מותרים לשתיה, משום שלא אסרה התורה במה שאין העין שולטת, שלא ניתנה תורה למלאכים, שאם לא כן, הרי כמה מהחוקרים כתבו, שגם כל האויר הוא מלא ברואים דקים מן הדקים, וכשהאדם פותח את פיו בולע כמה מהם, והרי לא יעלה על הדעת לאסור את הנשימה גם כן, אלא ודאי כל דבר שאין העין שולטת בו, לאו כלום הוא, ואמנם במה שהעין יכולה לראות אפילו כנגד השמש, ואפילו דק מן הדק (כגון בירקות עלים וכדומה) הוי שרץ גמור ואסור באכילה.

ולפיכך נמצינו למדים, שדגים שקשקשיהם לא נראים אלא על ידי מיקרוסקופ, הרי הם אסורים באכילה, ולעומת זאת, מים שיש בהם בריות זעירות שאינן נראות אלא על ידי מיקרוסקופ, מותרים בשתיה, וכמו כן פירות וירקות שנמצאים בהם תולעים על ידי בדיקת מיקרוסקופ, הרי הם מותרים באכילה, אבל אם על יד בדיקת מיקרוסקופ נראים התולעים, ולאחר מכן ניתן להבחין בהם גם בראייה בעיין רגילה, הרי הם אסורים באכילה, שכן ניתן להשתמש בבדיקת מיקרוסקופ בכדי להקל את בדיקת הירקות, אבל אחר כך יש לבדוק אם התולעים נראים בעין רגילה, שאם כן, יש לאסור, ואם לאו, יש להקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

למדנו בהלכה שמאכל שרואים תולעים על ידי מיקרוסקופ, בלא בעין מותר באכילה. אומרים שבקליפת התות יש הרבה תולעים אבל בעין לא רואים, ושמעתי הרבה פעמים שיש לקלף אותה, האם זה נכון או מותר לאכול הקליפה? י' כסלו תש"פ / 8 בדצמבר 2019

תולעים שנראים רק על ידי זכוכית מגדלת, אבל לאחר מכן ניתן להבחים בהם בקושי גם בעין רגילה, אסור לאוכלם.

לגבי בדיקה מן התולעים, השאלה היא מציאותית, ואנו לא בקיאים בזה. רק נוכל לציין, שהרה"ג רבי שניאור זלמן ריוח שליט"א מהמכון למצוות התלויות בארץ, השיב לנו שניתן לאכול תותים, על ידי כך שיחתכו את ראשיהם עם העלים, ולאחר מכן ישרו אותם במים עם מעט סבון או נוזל מיוחד לחיטוי פירות, ולאחר מכן יש לשפשף אחד אחד תחת זרם מים, והתותים מותרים באכילה.

מה הדין לגבי זכוכית מגדלת? כ' חשון תש"פ / 18 בנובמבר 2019

אותו הדבר כמו מיקרוסקופ, אלא שעל ידי זכוכית מגדלת, בדרך כלל רואים דברים, שלאחר מכן הם נראים גם בעין רגילה.

ולגבי אתרוג, אין לבדוק עם זכוכית מגדלת, אלא בראייה רגילה. כן נהגו גדולי עולם. וכן נהג הגאון חזון איש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה