הלכה ליום ראשון י"ט חשון תש"פ 17 בנובמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דניאל אור ארזי כהן

להצלחת הניתוח ולרפואה שלמה

הוקדש על ידי

הוריו

דברים הנראים על ידי מיקרוסקופ

הדגים מותרים באכילה כשיש להם שני סימני טהרה המפורשים בתורה, סנפיר וקשקשת (כלומר קשקשים), ודנו הפוסקים אודות דגים אשר יש להם קשקשים, אבל אינם נראית אלא על ידי מיקרוסקופ, אם יש להכשירם שהרי יש להם קשקשים, או שיש לאסרם משום שהקשקשים אינם נראים בעין רגילה.

והנה שאלה זו, אם יש להתחשב בראיית המיקרוסקופ אם לאו, נוגעת לנושאים רבים, כגון לענין הדין, שאם נמצא נקב בריאה של בהמה, הדין הוא שהיא טריפה ואסורה באכילה, ויש לדון, אם בעין רגילה לא נראה  שיש נקב בריאה, אבל על ידי מיקרוסקופ ניתן ליראות בבירור נקב בריאה, האם יש להטריף בהמה זו או לא.

והגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל (אב"ד ג'רבא לפני כחמישים ושש שנים, שעצמותיו הובאו לקבורה בארץ ישראל לא מכבר) כתב, שהדגים שאין קשקשיהם נראים אלא על ידי מיקרוסקופ, אין להתירם כלל, שלא התירה התורה ולא אסרה התורה אלא בדבר הנראה לפי ראות עיני האדם כשהוא בריא בחוש הראות, ולכן לא אסרה התורה נקבים באברי הבהמה או העוף, אלא לפי ראות עיני האדם, ולא לפי מה שנראה על ידי כלי חיצוני. וסיים בדבריו, וכן הורה מר זקיני הגאון רבי משה הכהן זצ"ל במעשה שהובא לפניו, שסיננו מים לשתיה כמה פעמים, ואף על פי כן היה נראה במיקרוסקופ תולעים רבים רוחשים במים, והשיב להם, שהתורה לא אסרה אלא תולעים הנראים בעין בחוש הראייה הטבעי. וכן בספר ערוך השולחן כתב, שאף שיש במים הרבה יצורים שונים הנראים על ידי מיקרוסקופ, המים מותרים לשתיה, משום שלא אסרה התורה במה שאין העין שולטת, שלא ניתנה תורה למלאכים, שאם לא כן, הרי כמה מהחוקרים כתבו, שגם כל האויר הוא מלא ברואים דקים מן הדקים, וכשהאדם פותח את פיו בולע כמה מהם, והרי לא יעלה על הדעת לאסור את הנשימה גם כן, אלא ודאי כל דבר שאין העין שולטת בו, לאו כלום הוא, ואמנם במה שהעין יכולה לראות אפילו כנגד השמש, ואפילו דק מן הדק (כגון בירקות עלים וכדומה) הוי שרץ גמור ואסור באכילה.

ולפיכך נמצינו למדים, שדגים שקשקשיהם לא נראים אלא על ידי מיקרוסקופ, הרי הם אסורים באכילה, ולעומת זאת, מים שיש בהם בריות זעירות שאינן נראות אלא על ידי מיקרוסקופ, מותרים בשתיה, וכמו כן פירות וירקות שנמצאים בהם תולעים על ידי בדיקת מיקרוסקופ, הרי הם מותרים באכילה, אבל אם על יד בדיקת מיקרוסקופ נראים התולעים, ולאחר מכן ניתן להבחין בהם גם בראייה בעיין רגילה, הרי הם אסורים באכילה, שכן ניתן להשתמש בבדיקת מיקרוסקופ בכדי להקל את בדיקת הירקות, אבל אחר כך יש לבדוק אם התולעים נראים בעין רגילה, שאם כן, יש לאסור, ואם לאו, יש להקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

למדנו בהלכה שמאכל שרואים תולעים על ידי מיקרוסקופ, בלא בעין מותר באכילה. אומרים שבקליפת התות יש הרבה תולעים אבל בעין לא רואים, ושמעתי הרבה פעמים שיש לקלף אותה, האם זה נכון או מותר לאכול הקליפה? י' כסלו תש"פ / 8 בדצמבר 2019

תולעים שנראים רק על ידי זכוכית מגדלת, אבל לאחר מכן ניתן להבחים בהם בקושי גם בעין רגילה, אסור לאוכלם.

לגבי בדיקה מן התולעים, השאלה היא מציאותית, ואנו לא בקיאים בזה. רק נוכל לציין, שהרה"ג רבי שניאור זלמן ריוח שליט"א מהמכון למצוות התלויות בארץ, השיב לנו שניתן לאכול תותים, על ידי כך שיחתכו את ראשיהם עם העלים, ולאחר מכן ישרו אותם במים עם מעט סבון או נוזל מיוחד לחיטוי פירות, ולאחר מכן יש לשפשף אחד אחד תחת זרם מים, והתותים מותרים באכילה.

מה הדין לגבי זכוכית מגדלת? כ' חשון תש"פ / 18 בנובמבר 2019

אותו הדבר כמו מיקרוסקופ, אלא שעל ידי זכוכית מגדלת, בדרך כלל רואים דברים, שלאחר מכן הם נראים גם בעין רגילה.

ולגבי אתרוג, אין לבדוק עם זכוכית מגדלת, אלא בראייה רגילה. כן נהגו גדולי עולם. וכן נהג הגאון חזון איש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה