הלכה ליום חמישי ל' חשון תשע"ט 8 בנובמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת טאוס ע״ה ובתיה בת גוהר-דבורה ע״ה

הן וכל בנות ישראל השוכבות עימהן בכלל הרחמים והסליחות
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

אין קידוש אלא במקום סעודה

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר מצות הקידוש ביום השבת. וכעת נבוא לבאר תנאי מיוחד שקיים במצות הקידוש, והוא: "אין קידוש אלא במקום סעודה". כלומר, מי ששמע קידוש בשבת, ולא טעם שום דבר במקום שבו שמע את הקידוש, לא יצא ידי חובת קידוש, משום שאין מצות קידוש, אלא במקום הסעודה. כמו שדרשו רבותינו, ממה שנאמר "וקראת לשבת עונג", שקריאת השבת (שהיא הקידוש) תהיה במקום עונג (הסעודה), לפיכך אם קידש על היין ולא סעד, לא יצא גם ידי חובת קידוש. ואם ירצה אחר כך לאכול, צריך לקדש שוב על היין. ולכן מי ששמע קידוש בבית הכנסת או בבית חבירו, ולא אכל שם, ואחר כך הולך לביתו, חייב לקדש שוב על היין ואחר כך יאכל מה שירצה.

והנה מה שאמרו שחייב לסעוד במקום שעושה שם קידוש, אין הכוונה בזה שיעשה סעודה ממש עם פת לחם, אלא די במה שיאכל "פת כסנין", כלומר עוגות או עוגיות כשיעור כזית, שיוכל לברך עליהם אחר כך ברכה אחרונה, שגם זה נחשב לסעודה לענין זה. וכן אם שותה רביעית יין, שיוכל אחר כך לברך ברכת מעין שלוש על היין או על מיץ הענבים, גם כן נחשב לו לסעודה, ויוצא ידי חובת קידוש בזה. (שיעור כזית הוא עד כשלשים גרם, ורביעית יין עד כתשעים מ"ל לכל היותר).

ויש מקומות שנוהגים בבתי הכנסת לערוך "קידוש" בבוקר יום השבת, וישנם אנשים שאוכלים שם מיני מתיקה וכדומה, אף על פי שאינם אוכלים "כזית" עוגות ועוגיות וכיוצא בזה. ולכאורה מנהגם אינו נכון, שהרי למדנו ש"אין קידוש אלא במקום סעודה.

אולם בספרו של מרן רבינו זצ"ל שיצא לאור בערב ימיו (חזון עובדיה שבת חלק ראשון), האריך בענין זה מרן זצ"ל, וכתב שהמיקלים לאכול ממיני המתיקה המוגשים לפניהם בקידוש שעושים אחר התפילה, יש להם על מה שיסמוכו. משום שלדעת כמה מרבותינו הראשונים, אין איסור באכילה קודם שמיעת קידוש, אלא בקידוש שבליל שבת, אבל בקידוש של יום השבת בבוקר, אין איסור בדבר. ואף על פי שלהלכה אנו פוסקים שגם בשבת בבוקר אסור לאכול לפני שמיעת הקידוש, מכל מקום יש לצרף לזה את שיטת הפוסקים האומרים שמכיון שהמקדש טועם מן היין כשיעור "רביעית יין", ממילא כשם שהכל יוצאים בברכת "בורא פרי הגפן" שלו, כמו כן יוצאים בחיוב סעודה על ידו.

לכן למעשה, הרוצה לטעום ממה שמגישים בקידושים כגון אלו, יש לו על מה שיסמוך, אולם הצנועים שיש יראת ה' בלבם, מושכים ידיהם מזה, ואינם אוכלים עד שיבואו לביתם לקדש במקום סעודה כדת וכדין. וטוב לכתחילה להודיע למי שעורך קידוש בבית הכנסת, שידאג שיהיה לכל אחד מהאורחים, עוגה או מיץ ענבים כשיעור, בכדי שיוכלו לאכול שם במקום שעשו קידוש.

וכן נוהגים למעשה בבתי הכנסת שעומדים בראשם אנשים יראי שמים, שבשבתות בבוקר, וכן בחג שמחת תורה, עורכים קידוש כהלכתו, ודואגים מראש שיהיה לכל אחד מהמתפללים מה לאכול בשיעור הנכון כדי שיצאו כולם ידי חובת הקידוש כהלכה.

ולסיכום: אין קידוש אלא במקום סעודה, לפיכך מי ששמע קידוש ולא אכל במקום שבו שמע את הקידוש, לא יצא ידי חובת הקידוש, וכשיבא לביתו צריך לקדש שוב ולאכול במקום שקידש. וסעודה לענין זה נחשבת כל אכילה של עוגות או עוגיות בשיעור כזית, או שתית יין בשיעור רביעית. ובמקום שעושים קידוש בשבת בבוקר, ואין שם ממה לאכול עוגות או לשתות יין, המיקלים לטעום שם ממיני המתיקה המוגשים להם, יש להם על מה שיסמוכו, אבל הצנועים מושכים ידיהם מזה, ואינם אוכלים עד שיבאו לביתם יוקדשו ויאכלו כדת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם הבנתי נכון, אני יכול לשתות בקידוש רביעית יין, אך לא חייב לאכול כזית עוגות ובכל זאת יצאתי חובת קידוש. האם הבנתי נכון? ב' כסלו תשע"ט / 10 בנובמבר 2018

הבנת נכון מאד

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בענין חולה שיש בו סכנה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שנשקפת סכנה לחייו, חובה לחלל עליו את השבת, להסיעו לבית החולים, או להדליק אור חשמל בכדי לטפל בו, וכן כל כיוצא בזה. ועתה נבאר כמה פרטים בענין זה, כפי שכתבם מרן הרב זצ"ל בספריו. כל מחלה שאומרים שהרופאים שיש בה סכנה, מחללים עליה את השבת, וכפי שנתבאר כבר, אפילו אם ......

לקריאת ההלכה