הלכה ליום חמישי ל' חשון תשע"ט 8 בנובמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת טאוס ע״ה ובתיה בת גוהר-דבורה ע״ה

הן וכל בנות ישראל השוכבות עימהן בכלל הרחמים והסליחות
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

אין קידוש אלא במקום סעודה

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר מצות הקידוש ביום השבת. וכעת נבוא לבאר תנאי מיוחד שקיים במצות הקידוש, והוא: "אין קידוש אלא במקום סעודה". כלומר, מי ששמע קידוש בשבת, ולא טעם שום דבר במקום שבו שמע את הקידוש, לא יצא ידי חובת קידוש, משום שאין מצות קידוש, אלא במקום הסעודה. כמו שדרשו רבותינו, ממה שנאמר "וקראת לשבת עונג", שקריאת השבת (שהיא הקידוש) תהיה במקום עונג (הסעודה), לפיכך אם קידש על היין ולא סעד, לא יצא גם ידי חובת קידוש. ואם ירצה אחר כך לאכול, צריך לקדש שוב על היין. ולכן מי ששמע קידוש בבית הכנסת או בבית חבירו, ולא אכל שם, ואחר כך הולך לביתו, חייב לקדש שוב על היין ואחר כך יאכל מה שירצה.

והנה מה שאמרו שחייב לסעוד במקום שעושה שם קידוש, אין הכוונה בזה שיעשה סעודה ממש עם פת לחם, אלא די במה שיאכל "פת כסנין", כלומר עוגות או עוגיות כשיעור כזית, שיוכל לברך עליהם אחר כך ברכה אחרונה, שגם זה נחשב לסעודה לענין זה. וכן אם שותה רביעית יין, שיוכל אחר כך לברך ברכת מעין שלוש על היין או על מיץ הענבים, גם כן נחשב לו לסעודה, ויוצא ידי חובת קידוש בזה. (שיעור כזית הוא עד כשלשים גרם, ורביעית יין עד כתשעים מ"ל לכל היותר).

ויש מקומות שנוהגים בבתי הכנסת לערוך "קידוש" בבוקר יום השבת, וישנם אנשים שאוכלים שם מיני מתיקה וכדומה, אף על פי שאינם אוכלים "כזית" עוגות ועוגיות וכיוצא בזה. ולכאורה מנהגם אינו נכון, שהרי למדנו ש"אין קידוש אלא במקום סעודה.

אולם בספרו של מרן רבינו זצ"ל שיצא לאור בערב ימיו (חזון עובדיה שבת חלק ראשון), האריך בענין זה מרן זצ"ל, וכתב שהמיקלים לאכול ממיני המתיקה המוגשים לפניהם בקידוש שעושים אחר התפילה, יש להם על מה שיסמוכו. משום שלדעת כמה מרבותינו הראשונים, אין איסור באכילה קודם שמיעת קידוש, אלא בקידוש שבליל שבת, אבל בקידוש של יום השבת בבוקר, אין איסור בדבר. ואף על פי שלהלכה אנו פוסקים שגם בשבת בבוקר אסור לאכול לפני שמיעת הקידוש, מכל מקום יש לצרף לזה את שיטת הפוסקים האומרים שמכיון שהמקדש טועם מן היין כשיעור "רביעית יין", ממילא כשם שהכל יוצאים בברכת "בורא פרי הגפן" שלו, כמו כן יוצאים בחיוב סעודה על ידו.

לכן למעשה, הרוצה לטעום ממה שמגישים בקידושים כגון אלו, יש לו על מה שיסמוך, אולם הצנועים שיש יראת ה' בלבם, מושכים ידיהם מזה, ואינם אוכלים עד שיבואו לביתם לקדש במקום סעודה כדת וכדין. וטוב לכתחילה להודיע למי שעורך קידוש בבית הכנסת, שידאג שיהיה לכל אחד מהאורחים, עוגה או מיץ ענבים כשיעור, בכדי שיוכלו לאכול שם במקום שעשו קידוש.

וכן נוהגים למעשה בבתי הכנסת שעומדים בראשם אנשים יראי שמים, שבשבתות בבוקר, וכן בחג שמחת תורה, עורכים קידוש כהלכתו, ודואגים מראש שיהיה לכל אחד מהמתפללים מה לאכול בשיעור הנכון כדי שיצאו כולם ידי חובת הקידוש כהלכה.

ולסיכום: אין קידוש אלא במקום סעודה, לפיכך מי ששמע קידוש ולא אכל במקום שבו שמע את הקידוש, לא יצא ידי חובת הקידוש, וכשיבא לביתו צריך לקדש שוב ולאכול במקום שקידש. וסעודה לענין זה נחשבת כל אכילה של עוגות או עוגיות בשיעור כזית, או שתית יין בשיעור רביעית. ובמקום שעושים קידוש בשבת בבוקר, ואין שם ממה לאכול עוגות או לשתות יין, המיקלים לטעום שם ממיני המתיקה המוגשים להם, יש להם על מה שיסמוכו, אבל הצנועים מושכים ידיהם מזה, ואינם אוכלים עד שיבאו לביתם יוקדשו ויאכלו כדת.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

זמן ברית המילה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

אם הבנתי נכון, אני יכול לשתות בקידוש רביעית יין, אך לא חייב לאכול כזית עוגות ובכל זאת יצאתי חובת קידוש. האם הבנתי נכון? ב' כסלו תשע"ט / 10 בנובמבר 2018

הבנת נכון מאד

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה