הלכה ליום חמישי ז' כסלו תשפ"ב 11 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בועז בן אברהם ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

אין קידוש אלא במקום סעודה

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר מצות הקידוש ביום השבת. וכעת נבוא לבאר תנאי מיוחד שקיים במצות הקידוש, והוא: "אין קידוש אלא במקום סעודה". כלומר, מי ששמע קידוש בשבת, ולא טעם שום דבר במקום שבו שמע את הקידוש, לא יצא ידי חובת קידוש, משום שאין מצות קידוש, אלא במקום הסעודה. כמו שדרשו רבותינו, ממה שנאמר "וקראת לשבת עונג", שקריאת השבת (שהיא הקידוש) תהיה במקום עונג (הסעודה), לפיכך אם קידש על היין ולא סעד, לא יצא גם ידי חובת קידוש. ואם ירצה אחר כך לאכול, צריך לקדש שוב על היין. ולכן מי ששמע קידוש בבית הכנסת או בבית חבירו, ולא אכל שם, ואחר כך הולך לביתו, חייב לקדש שוב על היין ואחר כך יאכל מה שירצה.

והנה מה שאמרו שחייב לסעוד במקום שעושה שם קידוש, אין הכוונה בזה שיעשה סעודה ממש עם פת לחם, אלא די במה שיאכל "פת כסנין", כלומר עוגות או עוגיות כשיעור כזית, שיוכל לברך עליהם אחר כך ברכה אחרונה, שגם זה נחשב לסעודה לענין זה. וכן אם שותה רביעית יין, שיוכל אחר כך לברך ברכת מעין שלוש על היין או על מיץ הענבים, גם כן נחשב לו לסעודה, ויוצא ידי חובת קידוש בזה. (שיעור כזית הוא עד כשלשים גרם, ורביעית יין עד כתשעים מ"ל לכל היותר).

ויש מקומות שנוהגים בבתי הכנסת לערוך "קידוש" בבוקר יום השבת, וישנם אנשים שאוכלים שם מיני מתיקה וכדומה, אף על פי שאינם אוכלים "כזית" עוגות ועוגיות וכיוצא בזה. ולכאורה מנהגם אינו נכון, שהרי למדנו ש"אין קידוש אלא במקום סעודה.

אולם בספרו של מרן רבינו זצ"ל שיצא לאור בערב ימיו (חזון עובדיה שבת חלק שני), האריך בענין זה מרן זצ"ל, וכתב שהמיקלים לאכול ממיני המתיקה המוגשים לפניהם בקידוש שעושים אחר התפילה, יש להם על מה שיסמוכו. משום שלדעת כמה מרבותינו הראשונים, אין איסור באכילה קודם שמיעת קידוש, אלא בקידוש שבליל שבת, אבל בקידוש של יום השבת בבוקר, אין איסור בדבר. ואף על פי שלהלכה אנו פוסקים שגם בשבת בבוקר אסור לאכול לפני שמיעת הקידוש, מכל מקום יש לצרף לזה את שיטת הפוסקים האומרים שמכיון שהמקדש טועם מן היין כשיעור "רביעית יין", ממילא כשם שהכל יוצאים בברכת "בורא פרי הגפן" שלו, כמו כן יוצאים בחיוב סעודה על ידו.

לכן למעשה, הרוצה לטעום ממה שמגישים בקידושים כגון אלו, יש לו על מה שיסמוך, אולם הצנועים שיש יראת ה' בלבם, מושכים ידיהם מזה, ואינם אוכלים עד שיבואו לביתם לקדש במקום סעודה כדת וכדין. וטוב לכתחילה להודיע למי שעורך קידוש בבית הכנסת, שידאג שיהיה לכל אחד מהאורחים, עוגה או מיץ ענבים כשיעור, בכדי שיוכלו לאכול שם במקום שעשו קידוש.

וכן נוהגים למעשה בבתי הכנסת שעומדים בראשם אנשים יראי שמים, שבשבתות בבוקר, וכן בחג שמחת תורה, עורכים קידוש כהלכתו, ודואגים מראש שיהיה לכל אחד מהמתפללים מה לאכול בשיעור הנכון כדי שיצאו כולם ידי חובת הקידוש כהלכה.

ולסיכום: אין קידוש אלא במקום סעודה, לפיכך מי ששמע קידוש ולא אכל במקום שבו שמע את הקידוש, לא יצא ידי חובת הקידוש, וכשיבא לביתו צריך לקדש שוב ולאכול במקום שקידש. וסעודה לענין זה נחשבת כל אכילה של עוגות או עוגיות בשיעור כזית, או שתית יין בשיעור רביעית. ובמקום שעושים קידוש בשבת בבוקר, ואין שם ממה לאכול עוגות או לשתות יין, המיקלים לטעום שם ממיני המתיקה המוגשים להם, יש להם על מה שיסמוכו, אבל הצנועים מושכים ידיהם מזה, ואינם אוכלים עד שיבאו לביתם יוקדשו ויאכלו כדת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני הבנתי מהשיעור של היום שגם קוגל לומרות שזה לא פת הבאה בכיסמין אפשר לצאת ידי חובה קידוש במקום סעודה? ז' כסלו תשפ"ב / 11 בנובמבר 2021

נכון מאד. באכילת פשטידה של מיני דגן כמו קוגל, יוצאים ידי חובת סעודה לגבי הקידוש. 

שלום רב, לעניין מה שרשמתם בהלכה היום שאפשר לסמוך ולהקל ולאכול ממיני מתיקה ( ולא מזונות) שמגישים בקידוש לדוגמא בבית כנסת ביום שבת, האם במקרה כזה צריך לחזור ולקדש בבית ? ( כי הרי לא אכל מזונות או שתה רביעית יין..) ז' כסלו תשפ"ב / 11 בנובמבר 2021

כאשר לא אוכל מיני מזונות בשיעור כזית, או שותה מיץ ענבים בשיעור רביעית, אסור לו לאכול שום דבר, והקידוש כלל לא תופס עבורו. חייבים שתהיה אכילה כמו שכתבנו במקום שעושה קידוש.   

אם הבנתי נכון, אני יכול לשתות בקידוש רביעית יין, אך לא חייב לאכול כזית עוגות ובכל זאת יצאתי חובת קידוש. האם הבנתי נכון? ב' כסלו תשע"ט / 10 בנובמבר 2018

הבנת נכון מאד

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה