הלכה ליום חמישי י"ד אב תשע"ט 15 באוגוסט 2019

הטמנה

שאלה: האם מותר לכסות במגבת בשבת סיר המונח על גבי פלאטה חשמלית?

תשובה: בדורות הקודמים, היו נוהגים להטמין את הקדירה (הסיר) של התבשיל בתוך עפר וכיוצא בזה, כדי לשמור על חמימותו של התבשיל.

דבר שמוסיף ושאינו מוסיף הבל
כשהיו טומנים את התבשיל, יש שהיו טומנים את הקדירה (הסיר) בתוך דבר שרק שומר על חמימות התבשיל, כגון נוצות של יונה ובגדים וכיוצא בזה. ויש שהיו טומנים את הקדירה בתוך דבר שמוסיף לחמימותו של התבשיל, כגון פסולת של זיתים או של שומשמין, שגורמת לקדירה להתחמם יותר.

וכל הטמנה שהיא בדבר שבא לשמור על חמימותו של המאכל, ולא להוסיף על חום הקדירה, כגון הטמנה בתוך בגדים, נקראת הטמנה בדבר "שאינו מוסיף הבל". וכל הטמנה שהיא בדבר הבא להוסיף על חמימות המאכל, כגון הטמנה בפסולת של זיתים, נקראת הטמנה "בדבר המוסיף הבל".

איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל
גזרו חכמים שלא להטמין אפילו מערב שבת (קודם כניסת השבת) בדבר שהוא מוסיף הבל. גזירה, שמא יראה שהמאכל אינו מחומם כל צרכו, ויבא להטמין ברמץ, שיש בו גחלי אש, ומתוך כך יבא לידי איסור תורה. ולפיכך, אסור להטמין תבשיל בערב שבת בפסולת של זיתים או במלח או בכל דבר המוסיף הבל. אבל בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון בגדים או כרים וכסתות וכדומה, מותר להטמין מערב שבת.

הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל
אבל ביום השבת עצמו, אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, גזירה שמא ימצא שהתבשיל צונן, ויבא לחממו באיסור. ולכן אסור לכסות ביום השבת עצמו קדירה שיש בה תבשיל חם, כדי לשמור על חמימותה, וכל שכן שאסור לכסות בשבת בבגדים את קדירת התבשיל שמונחת על גבי פלאטה חשמלית כדי למהר את בישולה וחימומה.

וכל זה בשבת עצמה, אבל מערב שבת, קודם כניסת השבת, מותר להטמין מאכל בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון בגדים. ולכן מותר לכסות במגבת את קדירת החמין המונחת על גבי הפלאטה מערב שבת, שהרי המגבת אינה מוסיפה הבל. ובהמשך נחזור בעזרת ה' ונסכם ונסביר את הדברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אסור להיח מגבת על הסיר בשבת, כאשר היא לא נוגעת בצדדי הסיר? כ"ט אב תשע"ט / 30 באוגוסט 2019

להניח מגבת על גבי הסיר באופן שאינה גולשת לצדדים, אם לא עשה כן מערב שבת, אנו לא ביארנו את הדין בזה בפירוש. ואף על פי שיש מיקלים, וכמו שכתב מרן זצ"ל וכן כתב בנו הגאון שליט"א בילקוט יוסף, והביא סימוכין למנהג זה, וכן נוהגות כמה נשים חכמניות, בכל זאת אנו סתמנו את הדברים כפשט דברי מרן השלחן ערוך כדי לא להאריך יותר מדאי בפרטי דינים. וכך הורה לנו מרן זצ"ל לגבי הלכה יומית, לכתוב הדברים באופן כזה, ובמקרה אחד אף הורה לנו לכתוב להיפך ממה שפסק בספרו, כדי לכתוב את הדברים בשפה קלה ושיהיה כמה שניתן לכל הדעות.

האם מותר לכסות את הסיר רק מלמעלה? י"ט אב תשע"ט / 20 באוגוסט 2019

הטמנה, היא אפילו כשאינו מכסה אלא מלמעלה. אלא שיש מיקלים בזה וכמה פוסקים כתבו שיש להם על מה לסמוך. כלומר, להניח מגבת על גבי קדירה, באופן שהכיסוי אינו יורד לשוליים, אפילו בשבת.

תבנית אלומיניום או סיר המונח בהיתר ע״ג פלאטה (כגון שהונח מערב שבת, או בשבת אם הוא דבר יבש שכבר נתבשל כל צרכו), האם מותר לכסות אותו בשבת במכסה (של ברזל או זכוכית או אלומיניום וכדו׳) כדי למהר את חימומו? י"ח אב תשע"ט / 19 באוגוסט 2019

מכסה, אינו הטמנה. לכן מותר לכסות סיר, או תבנית עם נייר אלומיניום, כיון שעושה כן גם כדי לשמור על המאכל שלא יתלכלך וכדומה.

אם מותר בשבת לשים מים מהמיחם לבקבוק  שומר חום?   ט"ו אב תשע"ט / 16 באוגוסט 2019

לכאורה יש להקל, משום שנחשב ככלי ראשון שפינהו לכלי שני שמותר להטמינו בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל. וכיוצא בזה כתב מרן זצ"ל (בחזון עובדיה שבת ח"א) לגבי הטמנה בכלי "טרמוס". 

האם מותר לחמם בשבת חלה העטופה בניילון נצמד על גבי סיר שמונח על הפלטה, מדין טומן? א' חשון תשע"ז / 2 בנובמבר 2016

מותר לעשות כן בשבת, שאין בזה משום טומן. כן השיב לנו מרן זצ"ל לגבי נייר אלומיניום, ומסתבר שהוא הדין לגבי ניילון נצמד שעשוי כדי שהחלה לא תתלכלך.

האם בשבת עצמה מותר לכסות (לא להטמין!) סיר מבושל כל צרכו שע"ג פלאטה?
וכן מה הדין לאדם אשר הטמין (לא כיסה) סיר מבושל כל צרכו שע"ג פלאטה האם זה נחשב הטמנה במוסיף הבל או באינו מוסיף הבל? לעניין דיעבד האם יהא מותר להנות מהתבשיל?
וכן אם הניח תבשיל יבש בושל כל צרכו שהוטמן ומונח ע"ג פלאטה שבת ,מה דינו? י"ב כסלו תשע"ג / 26 בנובמבר 2012

לענין הטמנה מצד אחד (מלמעלה) בשבת על גבי הפלאטה. נחלקו בזה הפוסקים, ונכון להחמיר בזה.
אם הטמין את התבשיל בשבת באיסור, והתבשיל כבר היה חם, כגון שהוא מונח על הפלאטה, בדיעבד מותר לאכול ממנו בשבת.

בענין ההלכה, אם מכסה בשמיכה את הסיר מכל הכיוונים בערב שבת האם זה בסדר? השמיכה זה לא דבר שמוסיף הבל י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

המנהג להקל בזה. כמו שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ו (סימן לב, לג).

במצב ששם את המגבת בערב שבת על החמין והאוכל היה מבושל ופיחד להשאיר המגבת כל הלילה שהמאכל לא ישרף והוריד המגבת, האם מותר להחזיר המגבת יותר מאוחר או בבוקר? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אם הסיר את המגבת בשבת עצמה, מותר לחזור ולהניחה על התבשיל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה